Rif by Bavli Berakhot 25b – רי"ף לפי סדר תלמוד בבלי ברכות כה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְהָכָא בְּטוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.: יָרַד לִטְבּוֹל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת כוּ׳:: לֵימָא תַּנָּא סְתָמָא כר׳כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר עַד הָנֵץ הַחַמָּה? אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִלְמָא כְּוָתִיקִין. דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וָתִיקִין הָיוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה.: וְאִם לָאו – יִתְכַּסֶּה בְּמַיִם וְיִקְרָא.: וַהֲרֵי לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה? א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאִי תֵּימָא ר׳רַבִּי אַחָא בַּר אַבָּא בַּר אַחָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: ^אבְּמַיִם עֲכוּרִין שָׁנוּ, דְּדָמוּ כְּאַרְעָא סְמִיכְתָּא, שֶׁלֹּא יִרְאֶה לִבּוֹ עֶרְוָתוֹ.. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: מַיִם צְלוּלִין – ישֵׁב בָּהֶן עַד צַוָּארוֹ וְקוֹרֵא. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים עוֹכְרָן בְּרַגְלוֹ. ות״קוְתָנָא קַמָּא, וַהֲרֵי לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה! קָסָבַר לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה – מוּתָּר. וַהֲרֵי עֲקֵבוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה! קָסָבַר עֲקֵבוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה מוּתָּר. אִתְּמַר: עֲקֵבוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה מוּתָּר, נוֹגֵעַ – אַבָּיֵי אָמַר: אָסוּר, וְרָבָא אָמַר: מוּתָּר. רַב זְבִיד מַתְנִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא הָכִי. רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מַתְנִי לַהּ הָכִי: נוֹגֵעַ – דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, רוֹאֶה – אַבָּיֵי אָמַר: אָסוּר, רָבָא אָמַר: מוּתָּר: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. ^בוְהִלְכְתָא נוֹגֵעַ – אָסוּר, רוֹאֶה – מוּתָּר. אָמַר רָבָא: ^גצוֹאָה בַּעֲשָׁשִׁית, מוּתָּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּהּ. ^דעֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית, אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּהּ. צוֹאָה בַּעֲשָׁשִׁית מוּתָּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּהּ דְּצוֹאָה בְּכִסּוּי תַּלְיָא מִילְּתָא, וְהָא מִיכַּסְּיָא. עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּהּ, ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״ (דברים כ״ג:ט״ו) אָמַר רַחֲמָנָא. וְהָא קָמִיתְחַזְיָא. אָמַר אַבָּיֵי: ^הצוֹאָה כׇּל שהוא מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק. אָמַר רָבָא: ^ווּבְרוֹק עָבֶה. אָמַר רָבָא: ^זצוֹאָה בְּגוּמָּא – מַנִּיחַ סַנְדָּלוֹ עָלֶיהָ, וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. בְּעָא מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא: ^חצוֹאָה דְּבוּקָה בְּסַנְדָּלוֹ – מַאי? תֵּיקוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה: ^טגּוֹי¹ עָרוֹם אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדּוֹ. מַאי אִירְיָא גּוֹי²? אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי! יִשְׂרָאֵל פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּאָסוּר, אֶלָּא גּוֹי³ אִצְטְרִיכָא לֵיהּ מַהוּ דְתֵימָא, הוֹאִיל וּכְתִיב בְּהוּ ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״ (יחזקאל כ״ג:כ׳), אֵימָא כַּחֲמוֹר בְּעָלְמָא הוּא, קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאִינְהוּ נָמֵי אִיקְּרוּ עֶרְוָה, דִּכְתִיב: ״וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ״ (בראשית ט׳:כ״ג).: וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַּמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם.: וְכַמָּה מַיָּא רָמֵי וְאָזֵיל? אֶלָּא ה״קהָכִי קָאָמַר ^ילֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְּמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה כְּלָל. וּמֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם, וְיִקְרָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה יָטִיל לְתוֹכָן מַיִם – כׇּל שֶׁהוּא. ר׳רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: ^כרְבִיעִית. אָמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת לְבַסּוֹף. אֲבָל בַּתְּחִלָּה כׇּל שֶׁהֵן. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: ^למַחֲלוֹקֶת לְכַתְּחִלָּה אֲבָל לְבַסּוֹף דִּבְרֵי הַכֹּל רְבִיעִית. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְשַׁמָּעֵיהּ: אַיְּיתִי לִי רְבִיעֵיתָא דְמַיָּא, כר׳כְּרַבִּי זַכַּאי.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ^מגְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם – אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּן, וְאַף ע״פעַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן כְּלוּם. וּמֵי רַגְלַיִם עַצְמָן – עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יָטִיל לְתוֹכָן מַיִם – כׇּל שֶׁהוּא. ר׳רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית. בֵּין לִפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין לְאַחַר הַמִּטָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְאַחַר הַמִּטָּה – קוֹרֵא, לִפְנֵי הַמִּטָּה – אֵינוֹ קוֹרֵא, אֲבָל מַרְחִיק הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אפי׳אֲפִילּוּ בֵּית מֵאָה אַמָּה – לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם אוֹ שֶׁיַּנִּיחֵם תַּחַת הַמִּטָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר, אַחַר הַמִּטָּה – קוֹרֵא מִיָּד, לִפְנֵי הַמִּטָּה – מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא, אוֹ דלמא הָכִי קָאָמַר: לְאַחַר הַמִּטָּה – מַרְחִיק ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא, לִפְנֵי הַמִּטָּה – אֵינוֹ קוֹרֵא כְּלָל. ת״שתָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ^נאַחַר הַמִּטָּה – קוֹרֵא מִיָּד, לִפְנֵי הַמִּטָּה – מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אפי׳אֲפִילּוּ בֵּית מֵאָה אַמָּה – לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם אוֹ שֶׁיַּנִּיחֵם תַּחַת הַמִּטָּה. בַּעְיָין אִיפְּשִׁיטָא לַן, מַתְנְיָיתָא קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי: אֵיפוֹךְ בָּתְרָיְיתָא. מָה חָזֵית דְּאָפְכַתְּ בָּתְרָיְיתָא? אֵיפוֹךְ קַמַּיְיתָא! מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר כּוּלֵּיהּ בַּיִת כְּאַרְבַּע אַמּוֹת דָּמֵי – ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּעַאי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: מִטָּה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּשִׁיטָא לִי דִּכְלָבוּד דָּמֵי. שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמֹנָה, תִּשְׁעָה, מַהוּ? א״לאֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא. עֲשָׂרָה וַדַּאי לָא מִיבְּעֵי לִי. אָמַר אַבָּיֵי: שַׁפִּיר עֲבַדְתְּ דְּלָא אִיבַּעְיָא לְךָ, כׇּל עֲשָׂרָה רְשׁוּתָא אַחֲרִיתִי הִיא. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי. עֲשָׂרָה – רְשׁוּתָא אַחֲרִיתִי הִיא. מִשְּׁלֹשָׁה עַד עֲשָׂרָה – הַיְינוּ דִּבְעָא מִינֵּיהּ רַב יוֹסֵף מֵרַב הוּנָא וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ. אָמַר רַב: הֲלָכָה כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְכֵן אָמַר בָּאלִי א״ראָמַר רַב יַעֲקֹב בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְרָבָא אָמַר: אֵין הֲלָכָה כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רַב אַחַאי אִיעַסַּק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא, עַיְּילֵיהּ לְחוּפָּה, וְלָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא. אֲזַל בָּתְרֵיהּ לְעַיּוֹנֵי, חֲזָא סֵפֶר תּוֹרָה דְּמַנְּחָא. אֲמַר לְהוּ: אֵיכוּ הַשְׁתָּא לָא אֲתַאי סַכֵּנְתּוּן לִבְרִי. דְּתַנְיָא: ^סבַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִילִּין אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ אֶת הַמִּטָּה עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם אוֹ שֶׁיַּנִּיחֵם כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. אָמַר אַבָּיֵי: ^עלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ כִּלְיָין, אֲבָל בִּכְלִי שֶׁהוּא כִּלְיָין – אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה מָאנֵי כְּחַד מָאנָא דָּמֵי. אָמַר רָבָא: גְּלִימָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קריאת שמע ב׳:י״ב
רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ד:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ד:ב׳

^ב רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ז
טור אורח חיים ע״ד:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ד:ה׳

^ג רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:א׳

^ד רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ט״ז
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ה:ה׳

^ה רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ו׳

^ו רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ו׳

^ז רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ב׳

^ח רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ב׳

^ט רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ט״ז
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ה:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ה:ד׳

^י רמב״ם הלכות קריאת שמע ב׳:ז׳
טור אורח חיים ע״ד:ב׳
טור אורח חיים פ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ד:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ו:א׳

^כ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י׳
טור אורח חיים ע״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ז:א׳

^ל רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י׳
טור אורח חיים ע״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ז:א׳

^מ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים פ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ז:א׳

^נ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים פ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ז:א׳

^ס רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:כ״ד
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ׳:ב׳
טור אורח חיים ר״מ:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים מ׳:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״מ:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:ח׳

^ע רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:כ״ד
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ׳:ב׳
טור אורח חיים ר״מ:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים מ׳:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״מ:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:ח׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

E/ע

הערותNotes

{רי״ף ברכות ט״ז:}
{בבלי ברכות כה ע״ב} ואם לאו יתכסה במים ויקרא: אוקימנה במים עכורין אבל צלולין לא משום דלבו רואה את הערוה והיל׳¹ עקיבו רואה את הערוה מותר נוגע בערוה² אסור. אמר רבא צואה
{רי״ף ברכות י״ז.}
בעששית מותר לקרות קרית שמע כנגדה ערוה בעששית אסור לקרות קרית שמע כנגדה מאי טעמ׳ התם {דברים כג:טו} והיה מחניך קדוש אמר רחמנא והא איכא³ והכא כתיב⁴ {דברים כג:טו} ולא יראה בך ערות דבר והא קא חזי. אמר [אביי]⁠⁵ צואה כל שהוא מבטלה ברוק אמ׳⁶ רבא וברוק עבה. אמר [רבא]⁠⁷ צואה בגומה פורס⁸ סנדלו עליה ומותר לקרות⁹ קרית שמע באעי מר בריה דרבנא דבוקה¹⁰ בסנדלו מאי תיקו {ר״ח}¹¹ ותיקו דאיסורא לחומרא. אמר רב יהודה גוי ערום אסור לקרות קרית שמע כנגדו ואע״ג דכתיב [בהו¹²] {יחזקאל כג:כ} אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם¹³ הא כתיב בהו ערוה דכת׳¹⁴ {בראשית ט:כג} וערות אביהם לא ראו:
ולא יתכסה [לא¹⁵] במים הרעים ולא במי המשרה¹⁶: פירשנה¹⁷ הכי ולא [יתכסה לא¹⁸] במים הרעים ולא במי המשרה ויקרא קרית שמע כלל ומי רגלים לא יקרא עד שיטיל לתוכן מים
תנו רבנן כמה מים יטיל לתוכן¹⁹ כל שהוא ר׳ זכאי אומר רביעית [אמ׳²⁰ ליה רבא²¹ לשמעיה עייל לי רביעית כר׳ זכאי²²] {ר״ח}²³ וכן היל׳²⁴ לא שנא בתחלה ולא שנא בסוף²⁵: תנו רבנן גרף של-רעי ועביט של-מימי רגלים אסור לקרות קרית שמע כנגדן בין לפני המטה בין לאחר המטה. רבן שמעון בן גמליאל אומר לאחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות וקורא ר׳ שמעון בן אלעזר אומר אפילו בית בן²⁶ מאה אמה לא יקרא²⁷ עד שיניחם תחת המטה או [עד²⁸] שיוציאם. מאי טעמ׳ דר׳ שמעון בן אלעזר קסבר כל הבית כולו כארבע אמות [דמי²⁹]. אמר רבא אין הלכה כר׳ שמעון בן אלעזר:
{בבלי ברכות כה ע״ב-כו ע״א} תניא בית שיש בו ספר תורה או תפילין אסור לשמש בו מטה³⁰ עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי אמר אביי לא
{רי״ף ברכות י״ז:}
שאנו אלא שהניחן בכלי שאינו כלין אבל הניחן בכלי שהוא כלין אפילו עשרה מאני ככלי אחד דאמי: אמר רבא גלימא אקמטרא³¹ ככלי בתוך כלי [דאמי]⁠³²: אמר ר׳ יהושע בן לוי ספר תורה עושה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחין והני מילי היכא דאין לו בית אחר אבל יש לו בית אחר מנח ליה התם:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.

הערות

¹ והיל׳: דפוסים: והלכה.

² בערוה: וכן בה״ג. חסר ב-ג^ע, ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה, אשכול.

³ מאי טעמ׳...איכא: כן מהלך הסוגיא בבבלי כ״י פריס, וכן בה״ג.

⁴ כתיב: כ״י פריס 312: ״שנ׳⁠ ⁠⁠״.

⁵ אביי: ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. כ״י א: ״רבא״. בה״ג: ״ר׳ יוחנן״.

⁶ אמ׳: דפוסים: ואמר.

⁷ אמר רבא: כ״י קרפנטרץ, רא״ה. דפוסים: אמר רב. כ״י פריס 312: ״ואמ׳ רבא״. ממשיך. כ״י א: ״אמר אביי״. ג^עא: ״אמ׳ רבה״. בה״ג גם כאן: ״ר׳ יוחנן״. באשכול השמיט את שמות בעלי המאמרים (שלא כדרכו).

⁸ פורס: אשכול, רא״ה, מכתם: ״מניח״, וכן כ״י פריס 312 לאחר הגהה, כבה״ג. רמב״ם משנ״ת הל׳ קריאת שמע (ג:יא): ״עומד בסנדלו״.

⁹ ומותר לקרות: דפוסים, אשכול, רא״ה: ״וקורא״, כבה״ג.

¹⁰ דבוקה: כ״י פריס 312: ״דבוקה לו״.

¹¹ בשמו באו״ז. וכן פסק בה״ג.

¹² בהו: רא״ה, דפוסים כבה״ג.

¹³ אשר...זרמתם: כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה עד: ״בשרם״, ג^עא, ג^עד: ״חמורים״.

¹⁴ דכת׳: דפוסים: שנאמר.

¹⁵ לא: ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים. ובמשנה גם בכ״י א.

¹⁶ ולא במי המשרה: בדפוסים עד: הרעים. רא״ה ממשיך: ״עד שיטיל לתוכן מים״.

¹⁷ פירשנה: כ״י פריס 312, דפוסים: ״פרישנא״.

¹⁸ יתכסה לא: ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה.

¹⁹ מים יטיל לתוכן: ג^עא: ״כמה יטיל לתוכן מים״. ג^עב: ״מים שיטיל לתוכן״. דפוסים: כמה יטיל לתוכן.

²⁰ אמ׳: ג^עא: ״כדאמ׳⁠ ⁠⁠״.

²¹ רבא: רא״ה: ״רב״.

²² אמ׳...זכאי: ג^עא, ג^עב ג^קטו, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. חסר באשכול. בכ״י א מקומו בהמשך אחרי הפסק.

²³ בשמו באו״ז.

²⁴ היל׳: דפוסים: הלכה.

²⁵ לא שנא בתחלה ולא שנא בסוף: כ״י פריס 312 לפני הגהה: ״בין בתחילה בין בסוף״.

²⁶ בן: כ״י פריס 312: ״של״.

²⁷ לא יקרא: ג^עא: ״אסור לקרוא קרית שמע״.

²⁸ עד: ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה.

²⁹ דמי: ג^עא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה.

³⁰ בו מטה: כבאשכול: ״בו את המטה״. כ״י פריס 312, דפוסים: ״בו מיטתו״, כברמב״ם משנ״ת הל׳ תפילין (ד:כד). ג^עב: ״המטה״, ונראה שכן ג^קטו. רא״ה: ״מטתו״. בשאילתות פרשת בא (סי׳ מח) חסר.

³¹ אקמטרא: כ״י פריס 312: ״עילוי קֻמְטֵרָא״, וכן במכתם.

³² דאמי: ג^עב ג^קטו, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה, אשכול. רק כ״י א: ״דאמו״ (המוסב על שני הכלים).

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון