×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ז׳.גמרא
;?!
אָ
ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אאִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְמָה לִי פְּשִׁיטָא דְּמַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם הִלְכְתָא כִּסְתָם. מַחְלוֹקֶת בְּבָבָא קַמָּא וּסְתָם בְּבָבָא מְצִיעָא דִּתְנַן בכׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה גוְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְרַב הוּנָא מִשּׁוּם דְּאֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה דְּאִיכָּא לְמֵימַר סְתָם תְּנָא בְּרֵישָׁא וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת אִי הָכִי כֹּל מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם לֵימָא אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה. וְרַב הוּנָא כִּי לָא אָמְרִינַן אֵין סֵדֶר בַּחֲדָא מסכת׳מַסֶּכְתָּא בִּתְרֵי מַסְּכָתֵי אָמְרִינַן וְרַב יוֹסֵף כּוּלָּהּ נְזִיקִין חֲדָא מסכת׳מַסֶּכְתָּא הִיא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכָתָא פְּסִיקָתָא כׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר דאוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְטִימֵּא לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וִיטַהֵר לְחָכָם וְאָסַר לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר. הָיוּ שְׁנַיִם אֶחָד מְטַמֵּא וְאֶחָד מְטַהֵר אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵירוֹ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן הַלֵּךְ אַחֲרָיו וְאִם לָאו הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר הבְּשֶׁל תּוֹרָה הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר בְּשֶׁל סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּיקֵל א״ראָמַר רַב יוֹסֵף הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן וְכוּלָּן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עוֹלָמִית דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר״ירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חָזְרוּ בָּהֶן בְּמַטְמוֹנִיּוֹת אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן בְּפַרְהֶסְיָא מְקַבְּלִין אוֹתָן א״דאִיכָּא דְּאָמְרִי עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת מְקַבְּלִין אוֹתָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הנשאל לחכם וטימא. בענין טומאה וטהרה מיירי. הנשאל לחכם ואסר. בענין איסור והיתר מיירי, כעין ספק טריפה והדומה. אינו רשאי לעשות אלא כדברי החכם הראשון ששאל ממנו, שכיון ששאל ממנו תחלה גמר בלבו לעשות ככל אשר יורה אותו. היו שניהם כאחת. כלו׳, כששאל מה שנסתפק לו היו שני חכמים ביחד וחולקין זה עם זה. אם אחד מהן גדול בחכמה ובמנין. כלו׳, שרבץ תורה בישר׳. הלך אחריו. אף על פי שהוא מיקל. ואם שניהם שוין בחכמה ובמנין, הלך אחר המחמיר.
בשל סופרים. בחומרא דאחמירו רבנן כדי לעשות סייג לתורה, רשאי לילך אחר המקל אם ירצה ואין לתפוס עליו בכך (שנ׳) [ולומר] עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, כל המקל יגיד לו.
כל הפושעים שחזרו בהם. כלומר, אעמי הארץ קאי שקבלו עליהם דברי (חבורות) [חבירות], שיהיו נאמנין על המעשר ועל הטהרות ועל התכלת לציצית כדין כל חבר, ופשעו באותה קבלה והאכילו טבלים לישראל וכל הדומה לזה, ועל זה קרי להו פושעים, שהכעיסו את השם בכוונה ובמזיד, דכתיב אז תפשע לבנה. ועכשיו חזרו בהם ובאין לפני תלמידי חכמים לקבל עליהם דברי חבירות. אין מקבלין אותם לעולם. כלו׳, לסמוך עליהם בדברי חבירות, דכי היכי שרימו אותנו בתחלה, כן יעשו פעם אחרת ואין לסמוך על חזרתן, אפי׳ חזרו בהם (בפהרסיא) [בפרהסיא].
ור׳ יהודה אומר, חזרו בהן במטמוניות. כלו׳, אם עכשיו שמצדיקין עליהן את הדין ואומרין חטאנו ליי׳ ולכם, אינם רוצים לומר אלא לאחד או לשנים מן החבירים, אין אנו מקבלין אותם, שאם היו מתביישין על מה שעשו בלב שלם היה להם להתודות ברבים כשם כמו שנודע סור החרם ברבים. אבל אם חוזרין (בפהרסיא) [בפרהסיא] ומקבלין עליהם דברי חברות, מקבלין אותן, וסומכין עליהם.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב בן ציון ברקוביץ, והרב טוביה כצמאן. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×