גמרא
פירוש
בְּפַרְהֶסְיָא אין מְקַבְּלִין אוֹתָן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״יום א׳ ״.
בין כך ובין כך. אפי׳ במטמוניות נמי מקבלין אותן כדי להרגילן במצות, כדכתי׳ שובו בנים שובבים, מדקרי להו אחר התשובה שובבים משמע שאין עושין התשובה בכל הלכותיה, ואפי׳ הכי קאמר להו נביא לישראל שישובו, והיה מקבל אותם.
הלכה כאותו הזוג. דאמרי בין כך ובין כך מקבלין אותן. משנה. ר׳ ישמעאל אומר וכו׳. ר׳ ישמעאל מחמיר לאחריו כמו (כ)לפניו, כדפריש לעיל.
ולדברי ר׳ ישמעאל נוצרי שעושה יום [א׳] בשבת יום איד, לעולם כל ימי השבת אסור לשאת ולתת עמהם, דיום שני ושלישי ורביעי אסור משום דלאחריו, וחמישי וששי נמי אסור משום לפניו, דהא הני שלשה דקתני במתני׳ דאסור, חוץ מיום אידיהן רוצה לומר, ולדבריו כל השבת אסור לעולם, וביום האיד כ״ש וכ״ש דאסור.
ותני בבריתא שאע״פ שאמרו שאסור לשאת ולתת לפני אידיהן עמהן, אם נשא ונתן, מותר, דכולהו האי לא מחמרי בהו. אבל ביום אידיהן ליכא מאן דפליג דלדברי הכל נשא ונתן אסור.
ומפורש בגמ׳ דבגולה אינו אסור אלא יום אידיהן בלבד, לפי שישראל לחוצים ומעונין, והן רצין אחר פרנסתן ואינן [מגיעין], לא החמירו עליהם חכמים כל כך, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא א״כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
וחכמים אומרי׳ לפני אידיהן וכו׳. מפורש למעלה דפליגי בהדי כולהו, ומקילי מכולהו, כל לפניהם אסור שלשה ימים, ולדידהו אינו אסור אלא יום אחד, ונחום המדי היא.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב בן ציון ברקוביץ, והרב טוביה כצמאן. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הלכה כאותו הזוג. דאמרי בין כך ובין כך מקבלין אותן. משנה. ר׳ ישמעאל אומר וכו׳. ר׳ ישמעאל מחמיר לאחריו כמו (כ)לפניו, כדפריש לעיל.
ולדברי ר׳ ישמעאל נוצרי שעושה יום [א׳] בשבת יום איד, לעולם כל ימי השבת אסור לשאת ולתת עמהם, דיום שני ושלישי ורביעי אסור משום דלאחריו, וחמישי וששי נמי אסור משום לפניו, דהא הני שלשה דקתני במתני׳ דאסור, חוץ מיום אידיהן רוצה לומר, ולדבריו כל השבת אסור לעולם, וביום האיד כ״ש וכ״ש דאסור.
ותני בבריתא שאע״פ שאמרו שאסור לשאת ולתת לפני אידיהן עמהן, אם נשא ונתן, מותר, דכולהו האי לא מחמרי בהו. אבל ביום אידיהן ליכא מאן דפליג דלדברי הכל נשא ונתן אסור.
ומפורש בגמ׳ דבגולה אינו אסור אלא יום אידיהן בלבד, לפי שישראל לחוצים ומעונין, והן רצין אחר פרנסתן ואינן [מגיעין], לא החמירו עליהם חכמים כל כך, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא א״כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
וחכמים אומרי׳ לפני אידיהן וכו׳. מפורש למעלה דפליגי בהדי כולהו, ומקילי מכולהו, כל לפניהם אסור שלשה ימים, ולדידהו אינו אסור אלא יום אחד, ונחום המדי היא.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב בן ציון ברקוביץ, והרב טוביה כצמאן. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
הערות
Gemara
Peirush