גמרא
פירוש
וְכֵן שְׂעִירֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
איתיביה פר ושעיר של יוה״כ שאבדו והפריש אחרים תחתיהן וכן שעירי ע״ז שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – פירוש: ואח״כ נמצאו הראשונים כולם ימותו דברי ר׳ יהודה ר׳ אלעזר ב״ר שמעון אומר ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת ציבור מתה והנה מ״מ בין לר״י בין לר׳ אלעזר בר״ש אין נפדין כשהן תמימין אלא לר״י ימותו ולר״א ב״ר שמעון אין נפדין אלא עד שיסתאבו ואמאי לימא לב ב״ד מתנה עליהן מעיקרא בתחלת הקדישן שאם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיו לדמיהן. ופריק: אבודין קא אמרת שאני אבודין דלא שכיחי – פירוש: וכי אמרינן לב ב״ד מתנה עליהם הני מילי במילתא דשכיחא כגון תמידין שנותרו ולא הוצרכו אבל חטאות שאבדו והפריש אחרים תחתיהם ואח״כ נמצאו כיון דאבודין מילתא דלא שכיחא הוא לא מסקי ב״ד אדעתיהו דאבדי כי היכי דנתנו בליבייהו עלייהו: ואקשינן: והרי פרה דלא שכיחא כלומר דמילתא דלא שכיחא שיארע בה פסול או מיתה ותניא פרה נפדית על כל פסול שבה מתה תפדה נשחטה – פירוש: שלא על גב מערכה שהיא שחוטה פסולה תפדה מצא אחרת נאה הימנה תפדה שחטה על גב מערכתה אין לה פדיה עולמית. ומהדרינן: שאני פרה דקדשי בדק הבית – ומש״ה נפדית שלא על גב מערכתה אבל אלו היתה קדשי מזבח לא היתה נפדית דמילתא דלא שכיח היא אין לב ב״ד מתנה עליה: ואקשינן: אי הכי מתה נשחטה תפדה והא בעינן העמדה והערכה – דכתיב ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה׳ והעמיד אותה הכהן והעריך הכהן אותה ותניא בסיפרא אם כל בהמה אשר לא יקריבו ממנה הוי בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא מה אני מקיים ואם כל בהמה הוי אומר בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר נמצא עכשיו שזה הכתוב בקדשי מזבח שנולד בהן מום הוא שיפדו וכתיב ביה בהאי קרא והעמיד הכהן אותה והעריך הכהן אותה ואי פליגו בה רבנן ור״ש במס׳ תמורה בפרק ז׳ (תמורה ל״ב:) דרבנן סברי בין קדשי מזבח בין קדשי בדק הבית הוי בכלל העמדה והערכה כדאוקי להאי קרא בסיפרא בבעלי מומין הכתוב מדבר דהיינו קדשי מזבח וכיון דקרא גופי׳ הא מיפריש ביה בהמה טמאה דהיינו קדשי בדק הבית הויא ליה האי העמדה והערכה דכתיבי בהאי קרא אקדשי מזבח ואקדשי בדק הבית ר״ש סבר קדשי מזבח הוא דאיתנהו בכלל העמדה והערכה כדאוקימנא להאי קרא בבעלי מומין הכתוב מדבר דהיינו קדשי מזבח אבל קדשי ב״ה לא היו בכלל העמדה והערכה ואמרינן התם מ״ט דר״ש דאמר קרא והעמיד הכהן אותה בין טוב ובין רע איזהו דבר שהוא חלוק בין טוב ובין רע הוי אומר זה קדשי מזבח אשתכח השתא לרבנן דבין קדשי מזבח ובין קדשי ב״ה בעו העמדה והערכה וכיון שכן הא דאמר הכא א״ה מתה או נשחטה תפדה והא בעינן העמדה והערכה הוה לי׳ פירושי׳ הכי כלומר אא״ב פרה קדשי מזבח היא ומשום דלב ב״ד מתנה עליה דנפדית היינו דלא בעינן העמדה והערכה דלב ב״ד מתנה עליה מעיקרא בשעת הקדשה שאם לא הוצרכה או יארע בה פיסול תפדה וכיון שלא הוצרכה עכשיו או אירע בה פיסול איגלאי מילתא למפרע שלא הוקדשה מעיקרא כלל ומשום הכי לא בעינן העמדה והערכה אלא אי אמרת דפרה דקדשי ב״ה ומש״ה הוא דנפדית לאו משום דלב ב״ד מתנה עלי׳ והאי קדשי בדק הבית נמי לרבנן העמדה והערכה בעי וכיון שכן בשלמא מצא אחרת נאה הימנה תפדה דהא אפשר למעבד בה העמדה והערכה אלא מתה או נשחטה היאך תפדה והא לא אפשר למעבד בה העמדה והערכה. ומהדרינן: הא מני ר״ש היא דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה קדשי ב״ה לא היו בכלל העמדה והערכה: ואקשינן: אי ר״ש אימא סיפא שחטה על גב מערכתה אין לה עדי׳ עולמית והתניא ר״ש אומר פרה מטמאה טומאת אוכלין – כלומר ואפי׳ לאחר שריפתה הואיל והיתה לה שעת הכושר קודם שריפתה ואמר ר״ש פרה נפדית על גב מערכה שנמצא שיש עליה תורת אוכלין קודם שריפתה הואיל ואפשר שתפדה קודם שריפתה והיינו שעת הכושר וכיון שכן ליכא לאוקומא הא מתני׳ כר״ש. אלא לעולם רבנן היא ופרה קדשי מזבח היא והיינו טעמא דמתה תפדה וכו׳ משום דלב ב״ד מתנה עליה מעיקרא ומש״ה לא בעיא העמדה והערכה דהאי איגלאי מילתא דמעיקרא לא איקדש כלל: וקאמרת והא מילתא דלא שכיח היא ואמאי לב ב״ד מתנה: שאני פרה הואיל ודמיה יקרין – מש״ה מתנה בה לב ב״ד ואפי׳ במילתא דלא שכיחא אבל פר ושעיר של יוה״כ כיון דאין דמיהן יקרים מילתא דשכיחא הוא דמתנה בה לב ב״ד אבל אבודין דלא שכיחי לא מתנה בה לב ב״ד. וטעמא משום מילתא דאמרינן דפרה דמיה יקרין משום דלא מתרמיא שתהא כולה אדומה תמימה בלי מום בלי שעלה עליה עול ובפרק כל כתבי הקודשא אמרינן דרב איתיליד ליה פרה אדומה בעדרו שקל בה תריסר אלפי עליאתא דדינרי׳ וכו׳. והאי תנא דסבירא לי׳ דפרה קדשי מזבח היא מני רבנן דפליגי עליה דר״ש בפרק אין מעמידין בהמה בפונדקאות של א״י (ע״ז כ״ג:) דאמרינן התם לענין פרה ואלא מאי קדשי מזבח היא סוף סוף תיפסל ביוצא דופן אלמא תניא הקדישה ביוצא דופן פסולה ור״ש מכשיר ואמרינן האי מאי אי אמרת בשלמא קדשי מזבח היינו דפליגי רבנן ור״ש דרבנן סברי קדשי מזבח היא ור״ש סבר קדשי ב״ה היא וכו׳. איתיביה מהו שיקרבו זה בזה – פירו׳ שעירי הרגלים ושעירי ר״ח אי אירע מקרה ולא הקריבו שעיר של רגל ברגל מהו שיקריב אותו שעיר עצמו בר״ח או אם יארע מקרה ולא הקריבו שעיר של ר״ח בר״ח מהו שיקריב אותו שעיר עצמו ברגל אמר להם יקרבו אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך קרבין זה בזה אמר להם כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו ואי ס״ד אמרינן לב ב״ד מתנה עליהן הכא בשעבר זמנן של שעירים ולא נקרבו אמאי קריבין בזמן אחר לימא לב ב״ד מתנה עליהן כשעבר זמנן של שעירים ולא נקרבו אלא נפדין תמימים ואינן ניתנין ליקרב בזמן אחר כלל. ומהדרינן: ר״ש קא אמרת ר״ש לית ליה לב ב״ד מתנה עליהן אבל רבנן אית להו לב ב״ד מתנה עליהן דאמר רב אידי בר אבין א״ר יצחק אמר רב עמרם אמר ר׳ יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור לדברי ר״ש דלית ליה לב ב״ד מתנה עליהן אין נפדין תמימין אלא עד שיפול בהן מום – לדברי חכמים דאית להו לב ב״ד מתנה עליהן נפדין תמימין: ודייקינן: ורבנן דפליגי עליה דר״ש – דסברי לב ב״ד מתנה עליהן, מני אי רבנן דקטורת – דקתני מותר הקטורת מה היו עושין בה וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א הערת המגיה בדפוס: א״ה לא מצאתי זה שם. עיין בקדושין ל״א. ובע״ז כ״ג:.
הערות
Gemara
Peirush