גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בגמ׳ - אמר רבה אשכחתינהו וכו׳. רבה הבין בשיטת הרבנן דבי רב שהם סוברים שסכך פסול פוסל בסוכה מדין חילוק מקומות והפלגה. עקב כך, הקשה עליהם דליצטרף סכך פסול ואויר להפלגה של ד׳ טפחים. ואילו רבה בעצמו סובר שסכך פוסל מדין פסלות בשעור של ד׳ אמות. לפיכך אין לצרף אויר לשעור, כי אויר פוסל מדין חלוק והפלגה, ואין לצרפו לשעור ד׳ אמות של סכך פסול הפוסל בתורת עצמו. הרמב״ם והש״ע פוסקים כרבנן דבי רב שסכך פסול פוסל באמצע בד׳ טפחים, ואין חוששים לקושיתו דרבה. טעמם הוא שלדידן גם לרבנן השעור של ד׳ טפחים בסכך פסול הוא מדין פסלות ומפקיע של סכך פסול בעצמו, ואין לצרף לשעור זה את האויר הפוסל מטעם הפלגה וחלוק מחיצות. ובזה מדוייק לישנא דרש״י על המשנה (ד״ה אם יש) וז״ל: רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה עכ״ל. ולכאורה קשה, שאם סכך פסול פוסל מטעם הפלגה הרי בדופן עקומה אין הפלגה מדין ההלכה למשה מסיני, ולמה איפוא מאריך רש״י בביאור הדין הפשוט הזה? אמנם רש״י סובר, שסכך פסול פוסל בתורת עצמו לכ״ע. הדין של דופן עקומה מפקיע את הפסול הזה, מפני שהסכך הפסול בצד הגג נחשב לדופן ולפיכך אינו פוסל. וזהו מה שהטעים בלשונו כאן, ודו״ק היטב. וכן מורים דברי רש״י בגמרא (ד״ה דרב) וז״ל: משום דופן עקומה נגעו בה להכשיר דאמרינן דופן הוא ולא סכך ואין כאן פסול וכי אמרינן בארבעה כגון באמצע רחוק מן הכותל כו׳ דאינו יכול לבטלן על ידי עקימת דופן ונמצא חוצץ בסוכה בין כשר לכשר וארבעה הוי מקום חשוב להיות חציצה עכ״ל. כלומר, ארבעה טפחים של סכך פסול פוסל ומפקיע את הכשר הסוכה מדין חציצה מיוחדת הנוצרת ע״י החפצא של סכך פסול. בדופן עקומה פקעה החציצה והפסלות הזאת מפני שהסכך הפסול בצד נעשה דופן ואינו סכך. עכ״ז אין לצרף אויר לסכך פסול. אויר חוצץ במציאות בהפלגה של ג׳ טפחים, בניגוד לסכך פסול הפוסל וחוצץ מדין פסלות ומפקיע מיוחד. רבה מניח שלפי הרבנן כל מקום של ארבעה טפחים שאינו מן הסוכה פסול ע״י שמפליג את מחיצות הסוכה מהדדי, ובהתאם לכך השיג עליהם שמהראוי שיצטרפו סכך פסול ואויר למקום ארבעה טפחים. אך הרבנן באמת סוברים שסכך פסול מפליג את הסוכה בארבעה טפחים מדין פסול מיוחד וא״כ אויר וסכך פסול אינם מצטרפים. עיין בהמשך הסוגיא ובדברי אביי להלן. בביאור הסוגיא נ״ל, שאביי מקשה מאחר שאויר וסכך פסול מצטרפים לפסול בסוכה קטנה, למה לא יצטרפו בסוכה גדולה. ורבה משיב שלעולם אין מצטרפים לפסול, כי בסוכה קטנה עצמה ליכא פסול, אלא שחסר שעור סכך; סכך פסול בשעור שלשה אינו עולה לשעור של ז׳ טפחים בגג הסוכה. ובנוגע לשעור סכך סכך פסול הוא כפרוץ. (ועיין בשעורים על הסוגיא לקמן (כב:). כל זה לרבה ביחס לשעור הסכך בסוכה קטנה, אבל ביחס לחבור המחיצות לסכך בסוכה גדולה, סכך פסול אינו פרוץ כאויר ואינו מפליג אלא פוסל בפסול מיוחד של ד׳ אמות, ולפיכך אין לצרף סכך פסול ואויר לפסול בסוכה גדולה. ומסתבר שלפי ההו״א של אביי הדין של סכך פסול בסוכה קטנה דין פוסל ומפקיע הוא ולא חסרון שעורים. אביי סובר שבשעור של סכך אמרינן רובו ככולו, והא דסכך פסול פוסל בג׳, אינו מפני חסרון שעור שהרי רובו ככולו קיים ע״י הסכך הכשר, אלא משום שסכך פסול פוסל בג׳. ובכן הריהו כאויר ג׳ הפוסל - וליצטרפו להדדי לפסול. (והא דבגדולה סכך פסול פוסל רק בד׳, הוא מפני שאינו חלק מהשעור של שבעה, ופוסל רק כשקובע מקום חשוב לעצמו.) ודוחה רבה שאין לומר רובו ככולו בשעור שבעה. דעתו שסכך פסול אינו עולה לשעור וכפרוץ באויר הוא ולפיכך פוסל בג׳. (ועיין בשעורים לעיל ז.). שם. תוס׳ ד״ה אויר. עיין לקמן בשעורים על התוס׳ (יח.) ד״ה אין לבוד. שם. תוס׳ ד״ה אילו. התוס׳ סוברים שכשאין ד׳ טפחים של סכך פסול, אין אויר פחות מג׳ משלימו לד׳ לפסול - דלא אמרינן לבוד להחמיר. עיין לקמן (יט.) בתוס׳ ד״ה לא שלרש״י אין ישנים בסוכה כשרה תחת אויר פחות מג׳ טפחים, והתוס׳ חולקים עליו וס״ל שאכן ישנים תחתיו. וקרוב לומר בביאור המחלוקת, שלרש״י אין לבוד יוצר חלות סכוך אלא סותם פרצות, ואילו התוס׳ סבורים שאכן יש חלות סכוך ממש בלבוד לישון תחתיו, והיינו להכשיר ולא לפסול. ע״י לבוד אינו מתהווה חפצא של סכך פסול, כי לבוד גורם שהמקום מתחת לאויר פחות מג׳ יחשב כמסוכך בהכשר של סכך כשר, אבל אינו מחדש חפצא של סכך, ואין ללבוד חלות דין לגבי חפצא של סכך פסול. כל זה בלבוד בנוגע להשלמת שעור ד׳. כשיש ב׳ טפחים מכאן וב׳ טפחים מכאן של סכך פסול ולבוד באמצע לצרפם, מסופקים התוס׳ אם דין הלבוד הזה של צרוף חל לפסול את הסוכה, כי שני דיני לבוד נפרדים הם: א) דין השלמה. ב) ודין צרוף.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush