×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות כ״א.גמרא
;?!
אָ
קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן עַל שֶׁקֶר כָּךְ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שָׁוְא ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. מֵיתִיבִי אֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא נִשְׁבָּע לִשְׁנוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר נִשְׁבָּע לְהַחְלִיף אֵימָא נִשְׁבָּע וּמַחְלִיף. כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי שֶׁקֶר וְאַזְהַרְתֵּיהּ {ויקרא י״ט:י״ב} מִלֹּא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר אוֹכַל וְלֹא אוֹכַל עוֹבֵר {במדבר ל׳:ג׳} בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ אוְאִי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא נִשְׁבָּע לִשְׁנוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם. אָמַר רַב פָּפָּא הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב יִצְחָק א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בכֹּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו גוְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו דחוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. נִשְׁבָּע מְנָלַן א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רשב״ירַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר קְרָא {שמות כ׳:ו׳} לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ אֲבָל ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא לֹא יְנַקֶּה כְּלָל אִי כְּתִיב כִּי לֹא יְנַקֶּה כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ ה׳ הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה אֲבָל ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן ר׳רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר לַשָּׁוְא לַשָּׁוְא שְׁתֵּי פְּעָמִים אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר. וְהָוֵי בַּהּ ר׳רַבִּי אֲבָהוּ הַאי שְׁבוּעַת שֶׁקֶר ה״דהֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא וְאֶלָּא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל וְלֹא אָכַל הַאי מִי לוֹקֶה וְהָא אִיתְּמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ רַבִּי יוֹחָנָן ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֵינוֹ לוֹקֶה. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם דְּהָוֵה הַתְרָאַת סָפֵק וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. וא״רוְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ התְּהֵא בְּאָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי וּמַאי שְׁנָא אָמַר רָבָא בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוֹמָה לְשָׁוְא מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זוֹ הִיא לְמַעוֹטֵי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי דְּלָא לָקֵי. לָא לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי מִקׇּרְבָּן זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אֲבָל אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי לָא ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּאָמַר אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא אֲבָל מִילְקָא לָקֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמרא. בי״ד של מעלה אין מנקין אותו אבל בי״ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו. נראה לבאר שר״ל שאף על פי שמלקות מכפרת חיוב כרת, שבועה שאני ואין לו כפרה למעלה ואפילו אחרי מלקות בבי״ד. וכ״כ הרמב״ם (בפי״ב מהל׳ שבועות הל״א - ב) וז״ל אע״פ שלוקה הנשבע לשוא או לשקר וכן הנשבע שבועת העדות או שבועת הפקדון מביא קרבן אין מתכפר להן עון השבועה כלו שנא׳ לא ינקה ה׳ אין לזה נקיון מדין שמים עד שיתפרע ממנו על השם הגדול שחלל שנא׳ וחללת את שם ה׳ אלקיך אני ה׳, לפיכך צריך אדם להזהר מעון זה יותר מכל העבירות. עון זה מן החמורות הוא כמו שבארנו בהלכות תשובה. אע״פ שאין בו לא כרת ולא מיתת בי״ד יש בו חלול השם המקודש שהוא גדול מכל העונות, עכ״ל, ועיי״ש בראב״ד ובכ״מ. בשיעורים למעלה (כ: ד״ה כי אתא רב דימי אמר ר׳ יוחנן) ביארנו שיש הבדל בין המחייב של שבועה לשעבר לבין המחייב של שבועה להבא כי בלשעבר עיקר האיסור הוא לא להוציא שקר מפיו והאיסור חל בעצם מעשה ההפלאה. ובכך דומה לשוא שאף עיקר האיסור בשוא הוא בגוף ההפלאה. מאידך בשבועה להבא חלין חלותי איסורי וחיובי מעשה בדומה לשאר איסורי תורה והאיסור נעשה במעשה העבירה אח״כ ולא בשעת ההפלאה. ולפי״ז מסתבר שמש״כ הרמב״ם כאן בהל׳ שבועות שהעוונות של שבועת שוא ושבועת שקר מן החמורות הן (ונ״מ אף בנוגע לד׳ חיובי הכפרה וכמו שכ׳ הרמב״ם בפ״א מהל׳ תשובה הל״ב) דהיינו דוקא בשבועת שקר לשעבר הדומה בעיקר איסורה לשוא כי יש בהן חילול השם הגדול בשעת הפלאתן. מאידך שבועה להבא דומה לשאר חייבי לאוין שבתורה ואינה מן החמורות. ברם ביארנו בשיעורינו למעלה (כ: ד״ה שיטת הרמב״ם באזהרות השבועות) שמשמע מהרמב״ם שמשווה שבועות להבא ולשעבר הדדי ודעתו שיסוד האיסור בכל שבועות בטוי אחד הוא והוא לא לשקר בשבועה. לפי״ז עיקר האיסור בשבועה להבא דומה לשבועה לשעבר ושתיהן מן החמורות הן. וכן איתא בתוס׳ לקמן (לו: ד״ה ה״ג בקונטרס) שאף שבועה להבא מן החמורות. שם. גמרא. ושאין בו מעשה אין לוקין עליו. בענין לאו שאין בו מעשה עיין בחלק הענינים בסוף הרשימות. שם. תוס׳ ד״ה חוץ מנשבע ומימר כו׳. עיין בענין לאו שאין בו מעשה אות ו׳ - ח׳. ענין דין חצי שיעור א

רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144