×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״ו.גמרא
;?!
אָ
מִמּוּלָאֵי אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָתָא אבִּמְקוֹמָהּ מְבַשְּׁלָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ לָא מְבַשְּׁלָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בנִיקַּב וְנִסְתַּם כֹּל שֶׁאִילּוּ נִקְרֵי וְנִקְרָע פְּסוּל וְאִי לָאו כָּשֵׁר הָוֵי בֵּהּ רָבָא הֵיכָא אִילֵּימָא לְמַטָּה מֵעֲטָרָה אפי׳אֲפִילּוּ נִכְרַת נָמֵי גאֶלָּא בַּעֲטָרָה עַצְמָהּ אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַב מָרִי בַּר מָר אָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל נִיקַּב בַּעֲטָרָה עַצְמָהּ וְנִסְתַּם כֹּל שֶׁאִילּוּ נִקְרֵי וְנִקְרָע פָּסוּל וְאִי לָאו כָּשֵׁר. שְׁלַח לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה לְרַב יוֹסֵף יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ הֵיכִי עָבְדִינַן א״לאֲמַר לֵיהּ מַיְיתִינַן נַהֲמָא חַמִּימָא דִּשְׂעָרֵי וּמַנְּחִינַן לֵיהּ אַבֵּי פוֹקְרֵי וּמִקְּרֵי וְחָזֵינַן לֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי אַטּוּ כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא יַעֲקֹב אָבִינוּ הֲוַאי דִּכְתִיב בֵּיהּ {בראשית מ״ט:ג׳} כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מְעַבְּרִינַן קַמֵּיהּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין אָמַר רָבָא אַטּוּ כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא בַּרְזִילַּי הַגִּלְעָדִי הוּא אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן נִיקַּב פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹתֵת דנִסְתַּם כָּשֵׁר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלִיד וְזֶהוּ פְּסוּל שֶׁחוֹזֵר לְהֶכְשֵׁירוֹ זֶהוּ לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי קְרוּם שֶׁעָלָה מֵחֲמַת מַכָּה בָּרֵיאָה דְּאֵינוֹ קְרוּם. שְׁלַח לֵיהּ רַב אִידִי בַּר אָבִין לְאַבָּיֵי הֵיכִי עָבְדִינַן מַיְיתִינַן שְׂעָרְתָּא וּמְסָרְטִינַן לֵיהּ וּמַיְיתִינַן תַּרְבָּא וְשָׁיְיפִינַן וּמַיְיתִינַן שׁוּמְשָׁנָא גַּמְלָא וּמְנַכְּתִינַן לֵיהּ וּפָסְקִינַן לֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וְדַוְקָא שְׂעָרְתָּא אֲבָל פַּרְזְלָא מִזְרָף זָרֵיף וה״מוְהָנֵי מִילֵּי קָטָן אֲבָל גָּדוֹל מיקפולי מִיקַּפַּל. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הַמֵּטִיל מַיִם מִשְּׁתֵּי מְקוֹמוֹת פָּסוּל אָמַר רָבָא לֵית הִלְכְתָא לָא כִּבְרָא וְלָא כְּאַבָּא בְּרָא הָא דַּאֲמַרַן אַבָּא דא״רדְּאָמַר רַב הוּנָא נָשִׁים הַמְסוֹלְלוֹת זוֹ בָּזוֹ פְּסוּלוֹת לַכְּהוּנָּה. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת עֲשָׂאָהּ זוֹנָה ה״מהָנֵי מִילֵּי אִישׁ אֲבָל אִשָּׁה הפְּרִיצוּתָא בְּעָלְמָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ופְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה מוּתָּרִין בְּגִיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלָּבֹא בַּקָּהָל שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ג:ב׳} לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה׳.: גמ׳גְּמָרָא: בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן מַהוּ בְּגִיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי וַאֲסִיר אוֹ דִלְמָא זלָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי וּשְׁרֵי. א״לאֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת תְּנֵיתוּהָ חפְּצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל מוּתָּר בִּנְתִינָה וְאִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי אִקְרִי כָּאן {דברים ז׳:ג׳} לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רָבָא אַטּוּ הָתָם מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה וְלָאו קְדוּשָּׁה הוּא דִּלְמָא מוֹלֵיד בֵּן וְאָזֵיל פָּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה1 וה״מוְהָנֵי מִילֵּי בְּגֹיוּתָן2 כִּי מִגַּיְירִי בְּיִשְׂרָאֵל שְׁרוּ וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בְּהוּ וְכִי גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן בְּהָנָךְ דִּבְנֵי אוֹלוֹדֵי אֲבָל הַאי דְּלָאו בַּר אוֹלוֹדֵי לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. אֶלָּא מֵעַתָּה מַמְזֵר דְּבַר אוֹלוֹדֵי הָכִי נָמֵי דַּאֲסִיר וְהָא תְּנַן טמַמְזֵרִים וּנְתִינִים מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה אֶלָּא כִּי גְּזוּר רַבָּנַן בִּכְשֵׁרִים בִּפְסוּלִים לָא גְּזוּר רַבָּנַן. הֲדַר אָמַר רָבָא לָאו מִילְּתָא הִיא בְּגֹיוּתָן3 לֵית לְהוּ חַתְנוּת נִתְגַּיְּירוּ אִית לְהוּ חַתְנוּת. מֵתִיב רַב יוֹסֵף {מלכים א ג׳:א׳} וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם יגַּיּיוֹרֵי גַּיְּירַהּ וְהָא כלֹא קִבְּלוּ גֵּרִים לֹא בִּימֵי דָוִד וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְשׁוּלְחַן מְלָכִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "לַעֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "לעבודת כוכבים".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "בהיותן עובדי כוכבים".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "בהיותן עובדי כוכבים".
E/ע
הערותNotes
ממולאי – ממשפחה אומללה מבית עלי דאמרינן בפ״ק דר״ה (דף יח.) אביי ורבא מדבית עלי קאתו. מבשלה – מתבשל שכבת זרע ונגמר להוליד ולעשות פרי. ניקב – נקב קטן שנסתם בכל שהוא ואין ניכר רואים אם גדול כ״כ שאם נקרי האיש הזה נקרע ומרחיב הנקב מחמת דוחק הזרע שמתאסף פסול. היכא אילימא למטה מעטרה כו׳ – דהוא בראש הגיד. ולמעלה מעטרה ליכא לאוקומי דהתם ודאי לא מקרע שאין הזרע דוחה ומתאסף אלא אצל נקב יציאתו. היכי עבדינן – כי אתי לקמן לאורויי היכי מייתינן ליה לידי קרי דלחזי אי מיקרע למיבדקיה ולאכשוריה. אבי פוקרי – נקב בית הרעי ומחמת חמימותו הוא נקרי כך שמעתי. ראשית אוני – היא היתה טפת קרי שיצאה ממנו ראשון שלא ראה קרי מימיו. כלומר דמצרכת ליה כולי האי. מעבירין לפניו בגדי צבעונים – של אשה והוא מהרהר באשה ונקרי. ברזילי הגלעדי – שטוף בזימה היה דכתיב ביה אם יטעם עבדך ואמרי׳ במסכת שבת בפ׳ שואל אדם (דף קנב.) שטוף בזימה היה לפיכך קפצה עליו זקנה דההיא אמתא דהויא בי רבי בת צ׳ ותרתין שנין וטעמה קידרא. מפני שהוא שותת – שמחמימות התאוה יוצא דרך הנקב (וכשהזרע יוצא דרך הנקב יציאתו) אין יורה כחץ וקי״ל (חגיגה דף טו.) שכבת זרע שאין יורה כחץ אינו מזריע. למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום – משום דהדר מיפחת והיינו הנך סירכי דריאה דמיטרפא בהו חיותא. היכי עבדינן – רפואה לסתום גיד שניקב. שערתא – שעורה. ומסרטינן ליה – כל סביבות הנקב כדי שיגליע ויוציא דם ומתוך כך הוא מעלה ארוכה ובשר עולה. שומשנא גמלא – נמלה גדולה. ומנכתינן ליה – מניחין ראשה שם ונושך ונדבק ראשו בנקב. ופסקינן ליה לרישיה – להיות סתומה וכל זמן שהוא הולך ובלה הבשר עולה ומתחבר. מזרף זריף – עושה חבורה אשגרטינ״א בלעז לישנא אחרינא מזרף זריף מעלה נפח אופל״א בלעז. איקפולי מיקפל – לאחר שעלה ארוכה חוזר ונקלף ונסתר. המסוללות – דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבתן זו לזו וכן המסוללת בבנה קטן דסנהדרין (דף סט:). פסולות לכהונה – משום זנות. מתני׳ מותרין בגיורת ומשוחררת – דלא איקרו קהל. גמ׳ כהן – [אבל כהן] כשר אסור בגיורת ומשוחררת משום זונה שנבעלה מקודם. פצוע דכא כהן – שאסור בישראלית מהו לישא גיורת. פצוע דכא ישראל – ה״ג: פצוע דכא מותר בנתינה. ולא גרסינן כהן. נתינה – מז׳ אומות מן הגבעונים. ואי ס״ד פצוע דכא בקדושתיה קאי – היכי שרי ישראל בנתינה הא כתיב לא תתחתן בם. אטו התם – דקאסר רחמנא להתחתן בעובדי כוכבים משום קדושה ולאו קדושה הוא דליסרינהו אפילו נתגיירו כגון נתינים שהם גרים התם טעמא דלמא מוליד בר ופלח לעבודת כוכבים הלכך קרא בהיותם עובדי כוכבים כתיב אבל נתגיירו שרו דהא דאמור רבנן ישראל כשר לא ישא נתינה גזירה הוא דגזור כדאמרינן בהאי פירקא (דף עח:) דוד גזר עליהן וכי גזור רבנן בהני דבני אולודי נינהו דומיא דאיסור דאורייתא דטעמא משום אולודי. אלא מעתה ממזר דבר אולודי הוא – ומוזהר על כל איסורין שבתורה ומדאורייתא אסור בעובדת כוכבים ה״נ דאסור מדרבנן בנתינה. בפסולין – כגון פצוע דכא וממזר לא גזור רבנן משום דמילתא דלא שכיחא היא. א״נ שלא היתה זו גזירה משום איסור אלא לפי שלא היו רחמנים אמר דוד אין ראוין להתערב ישראל בהן לכך לא אסר את הפסולים. לאו מילתא היא דאמרי – דאוקימנא קרא בהיותם עובדי כוכבים דבהיותם עובדי כוכבים לית להו חתנות אלא ודאי קרא בגרים כתיב ומשום קדושה היא ומדשרינן פצוע דכא בנתינה שמע מינה לאו בקדושתיה קאי. לא קבלו גרים כו׳ – קשיא הוא. מידי הוא טעמא – האי דלא קבלו גרים אלא משום דלא הוו מגיירי אלא לשולחן מלכים הא בת פרעה לאו צריכא להכי שהרי בת מלך היתה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144