גמרא
פירוש
וְחַרְזֵיהּ סִילְוָא בְּבֵיצִים וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּחוּט דְּמוּגְלָא וְאוֹלֵיד הָא שְׁלַח שְׁמוּאֵל לְקַמֵּיהּ דְּרַב וַאֲמַר לֵיהּ צֵא וְחָזַר עַל בָּנָיו מֵאֵין הֵם.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אפְּצוּעַ דַּכָּא בִּידֵי שָׁמַיִם כָּשֵׁר אָמַר רָבָא הַיְינוּ דְּקָרֵינַן פְּצוּעַ וְלָא קָרֵינַן הַפָּצוּעַ.
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא נֶאֱמַר {דברים כ״ג:ב׳} לֹא יָבֹא פְצוּעַ וְנֶאֱמַר {דברים כ״ג:ג׳} לֹא יָבֹא מַמְזֵר מָה לְהַלָּן בִּידֵי אָדָם אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם.
אָמַר רָבָא פָּצוּעַ בְּכוּלָּן דַּךְ בְּכוּלָּן כָּרוּת בְּכוּלָּן פָּצוּעַ בְּכוּלָּן בבֵּין שֶׁנִּפְצַע הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּפְצְעוּ חוּטֵי בֵּיצִים דַּךְ בְּכוּלָּן בֵּין שֶׁנִּידַּךְ הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּידַּכּוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּידַּכּוּ חוּטֵי בֵיצִים כְּרוּת [בְּכוּלָּן] בֵּין שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּכְרְתוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּכְרְתוּ חוּטֵי בֵיצִים.
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא מִמַּאי דְּהַאי פְּצוּעַ דַּכָּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֵימָא מֵרֹאשׁוֹ אֲמַר לֵיהּ מִדְּלָא מְנָה בֵּיהּ דּוֹרוֹת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וחרזיה סילוא בביצים – נקבו קוץ בביציו. לשון מחרוזות של דגים (ב״מ דף כא.). ונפק מיניה – שכבת זרע. כחוט דמוגלא – כמין ליחה ואפי׳ הכי אוליד בתר הכי. מאין הם – זנתה אשתו. בידי שמים – ע״י רעמים וברד או ממעי אמו. אי הוה כתיב הפצוע הוי משמע הפצוע מעיקרו כגון ממעי אמו. בכולן – ביצים וגיד וחוטי ביצים שהביצים תלוין בהן בתוך הכיס. מדלא מנה ביה דורות שמע מינה – מדלא כתיבא ביה עד דור שלישי או עשירי כמו שנאמר בממזר ועמוני ומואבי ומצרי ש״מ משום דלאו בר אולודי הוא. אימא משפתיה – ששופכים רוק. כרות שפכה – ופיו אינו שופך אלא זורק למרחוק. מי כתיב כרות בשפוך – ממקום הרגיל לשפוך קודם לכן. שופך – שותת. אידי ואידי – קודם כריתה ולאחר כריתה. ניקב למטה מעטרה – בסוף הגיד כלפי קרקע והולך הנקב באלכסון ויוצא כנגדו למעלה מן העטרה כלפי הגוף. לאכשורי – הואיל ואין שני ראשי הנקב למעלה מעטרה דכל למטה מעטרה בשר בעלמא הוא כדקתני מתניתין אם נשתייר מן העטרה מלא החוט כשר. עטרה שורה גבוה המקפת סביבות הגיד. כל שהוא – כיון שהנקב עובר דרך על פני כל העטרה אפי׳ נקב כל שהוא מעכבת תולדתו ופסול. ואם נשתייר מעטרה כו׳ – מתני׳ היא (לעיל דף ע.) ואכריתה קאי (פירש אכרות שפכה ולא אפצוע דכא). וכלפי ראשה – לצד גופו נשתייר מלא השער על פני רוב הקיפה אבל אם נחתכה כלפי הגוף ונשתייר מלא החוט מן העטרה על פני היקף כל הגיד בצדה כלפי קרקע פסול. כקולמוס – כחיתוך קולמוס שמחתכין את חודו באלכסון לכתוב בה. כמרזב – שנחקק כסילון ויש לו דפנות מב׳ צדדים והחקק באמצע כמין צנור. כמרזב שליט בה אוירא – הרוח נכנס לתוך הדפנות ומתקרר הגיד לתוכו ואין הזרע מתבשל. כקולמוס – לא שליט אוירא בתוך הגיד ומתבשל הזרע בחימום כהלכתו. האי גריד – כמרזב גריד שכבת זרע מן הגוף בשעת תשמיש ומזריע שהרי לא נחסר הגיד מעוביו ונוגע בצידי הרחם ומתחמם ומוציא ויורה כחץ. והאי לא גריד – כקולמוס ע״י שנחסר עוביו ואינו נוגע בכותלי הרחם אין מתחמם כל כך ואין נמשך מתוך הגוף בקילוח אלא שותת. מידי דהוה אברזא דחביתא – שקצר ודק מלפניו ואינו נוגע בכותלי נקב החבית בפניו וכשהוא תוחבו ובא עד עביו נוגע כך אע״ג שאין ראש הגיד נוגע מפניו מתחמם הוא מחמת נגיעת אחוריו. אית דאמרי כקולמוס גריד שכבת זרע ממעי אשה ומוציאו ואין נקלט. ברזא דחביתא שאין שיפוע ראשו נוגע בדופני החבית שבפנים. ואפילו נכרת נמי – כל הגיד דהא תנן אם נשתייר מעטרה מלא החוט כשר אע״פ שנחתך כל שמעטרה ולמטה. לשבושי למרימר – לידע אם מחודד הוא להשיב על שאלתו. ההוא עובדא – דהוה כמרזב. שפייה – חתך הבשר מכל צד ונטל דופני מרזב ועשאו כקולמוס ואכשריה כרב הונא. גובתא – קנה. נקב שראוי להוציא בו זרע נסתם והיה מוציא קרי דרך מי רגלים דתניא בבכורות (דף מד:) שני נקבים באדם אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע וביניהן כקליפת השום. קטנים – מי רגלים. לאכשורי – שהרי אין כאן לא פצוע ולא דך ולא כרות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush