גמרא
פירוש
שֶׁמָּא חַבָּר הוּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות גירושין י״ג:כ״ט
סמ״ג מצוות עשה ז׳
טור אבן העזר י״ז:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ז׳
טור אבן העזר י״ז:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:ה׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
שמא חבר הוא – יודע ללחוש.
אגב איצצא – שדוחקן כשעומד עליהם. אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים ואין אוכלין אותו. ליורה מלאה יין ושמן – מרותחת על האור.
שהוא מבעיר – כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת.
מפני שהוא מכבה – כשניתז על האור כיבהו. ואע״פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש.
וסופו מבעיר – דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה. מעשה נסים – אפילו אינו מת מחמת המים היה לו למות מחמת דבר אחר. כיפין על גבי כיפין – כיפין כמין בנינים ואולמות ונשען עליהן וישן.
דשישא הוי – וחלקין ומעומד אין אדם ישן.
מסריך – מתחזק ונדבק עליהן מעט. חופר שיחין – לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן.
שלום – שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל בו זרעו. של רחלים – זה אילו של יצחק.
זקן אחד מנהיגו – זה אברהם.
נביא אתה – לידע שלא תמות.
מתעסק בו – בטורח עשייתו. אע״פ כן מת בנו – של ר׳ נחוניא בצמא שכך דרכו של מקום לדקדק עם החסידים.
וסביביו נשערה – לשון חוט השערה. עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו. מתני׳ אפילו שמע מן הנשים – שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן.
דיו – ויכול לילך להעיד ולהשיא את אשתו.
בין שהוא מתכוין – לעדות. גמ׳ קמצא בעלמא – חגב או נמלה המיתו התינוקות והעלו לה שם איש פלוני כדרך שהתינוקות משחקין. אבל נתכוין להעיד – ולא להתיר את אשתו.
עדותו עדות – ותנשא אשתו. היכי משכחת לה – דלא נתכוין להעיד ולא להתיר.
חיואי – שם האיש.
מאן איכא בי חיואי – מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי.
לפרשא זריזא – גבור חיל וישראל היה. מדיבוריה דרב נחמן – דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו ואינסבא. קטול אספסתא ושדי – קצוץ שחת לבהמותי.
שמעה דביתהו – דההוא דאמר עובד כוכבים עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אגב איצצא – שדוחקן כשעומד עליהם. אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים ואין אוכלין אותו. ליורה מלאה יין ושמן – מרותחת על האור.
שהוא מבעיר – כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת.
מפני שהוא מכבה – כשניתז על האור כיבהו. ואע״פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש.
וסופו מבעיר – דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה. מעשה נסים – אפילו אינו מת מחמת המים היה לו למות מחמת דבר אחר. כיפין על גבי כיפין – כיפין כמין בנינים ואולמות ונשען עליהן וישן.
דשישא הוי – וחלקין ומעומד אין אדם ישן.
מסריך – מתחזק ונדבק עליהן מעט. חופר שיחין – לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן.
שלום – שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל בו זרעו. של רחלים – זה אילו של יצחק.
זקן אחד מנהיגו – זה אברהם.
נביא אתה – לידע שלא תמות.
מתעסק בו – בטורח עשייתו. אע״פ כן מת בנו – של ר׳ נחוניא בצמא שכך דרכו של מקום לדקדק עם החסידים.
וסביביו נשערה – לשון חוט השערה. עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו. מתני׳ אפילו שמע מן הנשים – שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן.
דיו – ויכול לילך להעיד ולהשיא את אשתו.
בין שהוא מתכוין – לעדות. גמ׳ קמצא בעלמא – חגב או נמלה המיתו התינוקות והעלו לה שם איש פלוני כדרך שהתינוקות משחקין. אבל נתכוין להעיד – ולא להתיר את אשתו.
עדותו עדות – ותנשא אשתו. היכי משכחת לה – דלא נתכוין להעיד ולא להתיר.
חיואי – שם האיש.
מאן איכא בי חיואי – מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי.
לפרשא זריזא – גבור חיל וישראל היה. מדיבוריה דרב נחמן – דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו ואינסבא. קטול אספסתא ושדי – קצוץ שחת לבהמותי.
שמעה דביתהו – דההוא דאמר עובד כוכבים עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush