Rashi Temurah 9b – רש"י תמורה ט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיָּמִיר בּוֹ. אָמַר אַבָּיֵי מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ אִי ב׳שְׁנֵי גוּפִים וּקְדוּשָּׁה אַחַת תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא מִתְכַּפֵּר. אִי ב׳שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא הוּמַם. ור׳וְרַבִּי אָבִין חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה הָא אִיתְּמַר בַּהּ חֲדָא זִימְנָא שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַהוּ תֵּיקוּ. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא בָּעֵי ר׳רַבִּי אָבִין לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְהֵמִיר בּוֹ וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר. נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר. אָמַר אַבָּיֵי הֵי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף לָא נִיבְעֵי הוּמַם וְחִלְּלוֹ בְּאַחֵר אִי גּוּף אֶחָד בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה לָא נִיבְעֵי נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר. וְרַבִּי אָבִין חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיָמִיר מִי אָמְרִינַן בְּאָשָׁם רִאשׁוֹן הוּא דְּאֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר אֲבָל בְּגוּף אֶחָד אע״גאַף עַל גַּב דְּקַדִּישׁ אוֹתָהּ קְדוּשָּׁה חוֹזֵר וּמֵמִיר אוֹ דִלְמָא כֹּל בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר. וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר הַדִּין גּוּף אֶחָד כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה קָאֵים אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר אֶלָּא נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה רִאשׁוֹן לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר בּוֹ. מִי אָמְרִינַן כִּי אֵין מֵמִיר וְחוֹזֵר וּמֵמִיר הָנֵי מִילֵּי אוֹתוֹ הַגּוּף בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֲבָל אוֹתוֹ הַגּוּף בִּקְדוּשָּׁה אַחֶרֶת חוֹזֵר וּמֵמִיר אוֹ דִלְמָא אַף עַל קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת כֵּיוָן דְּאוֹתוֹ הַגּוּף הוּא אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר תֵּיקוּ.: א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ^אהֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אָמַר רַב פָּפָּא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרָא {ויקרא כ״ז:ט״ו} וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית מַקְדִּישׁ וְלֹא הַמַּתְפִּיס. בָּעֵי רַבִּי אָבִין הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְהוּמַם וְהוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ וְחִלְּלוֹ חֲבֵירוֹ וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה ^במַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ. אָמַר אַבָּיֵי מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ אִי שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא נִתְכַּפֵּר. אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ תִּיבְּעֵי בְּלֹא הוּמַם. וְרַבִּי אָבִין חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ אִם תִּימְצָא לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה אִיתּוֹסַף בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חוֹמֶשׁ שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַאי תֵּיקוּ. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא בָּעֵי רַבִּי אָבִין הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר וְהוֹסִיף חוֹמֶשׁ נִתְכַּפְּרוּ בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ. אָמַר אַבָּיֵי הָדֵין קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ אִי קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לָא נִיבְּעֵי לֵיהּ הוּמַם אִי גּוּף אֶחָד בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה כּוּ׳. וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ מִי אמרי׳אָמְרִינַן בְּאָשָׁם קַמָּא הוּא דְּמוֹסֵיף אֲבָל בְּגוּף אֶחָד אע״גאַף עַל גַּב דְּקָאֵים בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה [אֵין] מוֹסִיף חוֹמֶשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:ה׳

^ב רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:ו׳

והומם – הראשון. וחיללו על אחר ונתכפר באשם אחר – אחר שאבד אשם שני זה שחילל הראשון עליו ונתכפר באחר ואח״כ נמצא זה. וניתק לעולה – דאשם שכיפרו בעליו באחר סתמיה לשם עולת נדבת צבור קאי דהיינו מן המותרות דמדרש יהוידע הכהן בפ׳ ולד חטאת (לקמן דף כג:). מהו שימירו בו – מי אמרינן כיון דמכח קמא אתא אין ממירין בו דהא המיר בראשון או דלמא כיון דגופא אחרינא הוא וקדושה אחריתי היא דכי המיר בקמא הוה אשם והאי הוה עולה הלכך ממירין. אי שני גופין וקדושה אחת מיבעיא ליה – דמי אמרינן כיון דגופא אחרינא הוה מימר או דלמא כיון דקדושה אחת היא לא מימר. אי הכי מיבעיא ליה תיבעי ליה בלא נתכפר – דהכי איבעי ליה למימר הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו והומם הראשון וחיללו על אחר מהו שימיר בזה האחר כיון דגופא אחרינא הוא מימר או דלמא כיון דמכח קמא אתא וחדא קדושה דקמא הוה אשם והאי נמי אשם לא מימר ולמה לי למימר נתכפר באחר. ואי ב׳ קדושות וגוף אחד – קא מיבעיא ליה תיבעי ליה בלא הומם וחיללו והכי ליתני הפריש אשם והמיר בו ואבד הראשון ונתכפר באשם אחר שהפריש מעדרו ונמצא הראשון וניתק לעולה דהוה ליה גוף אחד ושתי קדושות מהו מי אמר כיון דחד גופא הוא דמספקא ליה ולהכי קא מתמה אמאי קתני תרתי. חדא מגו חדא – כלומר אם תמצא לומר קאמר וחדא בעיא היא והכי קאמר הפריש אשם והמיר בו והומם וחיללו דהוה ליה האי גוף שני וקדושה אחת מהו. ואם תימצי לומר – הכא כיון דקדושה אחת היא אינו מימר (משום דבההיא קדושה) איתמר בה ואינו מימר בה פעם אחרת. שני גופין ושתי קדושות מהו – כגון אבד שני זה מתכפר באחר ושני ניתק לעולה כשנמצא מהו כיון דהשתא שני הוא וקדושה אחרת היא מימר או דלמא סוף סוף מכח קמא אתא ואינו מימר. בלישנא אחרינא ירושלמי גרסי׳ לה ותרתי קבעי הפריש אשם והמיר בו והומם וחיללו על אחר מהו שימיר בו דהוי ליה שני גופין וקדושה אחת ומספקא ליה כדפרישית בלישנא דלעיל או שלא הומם אלא (אם) נתכפר באחר וניתק זה לעולה כשנמצא והוה ליה שתי קדושות וגוף אחד מהו שימיר ופירושא כדפרישית. אמר (ליה) אביי הדין קמיבעיא – אי זו מהן הויא עיקר שאלתו אי קדושה אחרת באותו הגוף כו׳ כדפרישית דהיינו גוף אחד ושתי קדושות לא ניבעי הומם וחיללו כו׳ ורבי אבין חדא מגו חדא קא מיבעיא ליה ואת״ל קאמר. והשתא להאי לישנא לא בעי מידי משני גופים ושתי קדושות אלא ה״ק אם תימצי לומר גוף אחד באותה קדושה כו׳ ולהאי לישנא חשיב שני גופין וקדושה אחת חדא טפי משתי קדושות וגוף אחד. ואין הקדש שני מוסיף חומש – והיינו הקדש שני כגון שהומם הראשון וחיללו על אחר והוי האי אחר הקדש שני ואם הומם וחיללו אינו מוסיף עליו חומש ותמורה נמי הויא הקדש שני. הפריש אשם להתכפר בו כו׳ – כדלעיל דהוו להו שני גופים ושתי קדושות מהו. מאי קא מיבעיא ליה – לרבי אבין דסלקא אדעתין דבעיא דר׳ אבין לאו שני גופין ושתי קדושות בעי אלא בתרי מילי פליג מילתיה דקמייתא הוו שני גופין וקדושה אחת ואידך נתכפר באשם אחר כלומר שלא הומם הראשון אלא שאבד ונתכפר באחר ונמצא זה וניתק לעולה דהוו להו שתי קדושות וגוף אחד מהו הלכך פריך אביי הי מינייהו עיקר בעיא דר׳ אבין ליבעי להדיא ולישמע אידך מינה. אי שני גופין וקדושה אחת קמיבעיא ליה תיבעי ליה בלא נתכפר – באחר אלא הומם הראשון וחיללו והוסיף עליו חומש דחומש לא שייך בקדשי מזבח בלא מום דהא תם לא נפיק לחולין והומם האי שני מהו כלומר מי אמרינן כיון דקדושה אחת היא אינו מוסיף בה חומש אחרינא או דילמא כיון דב׳ גופין נינהו מוסיף בה חומש וכי אמר ר׳ יהושע הקדש שני אינו מוסיף ביה חומש כגון מתפיס בעל מום לבדק הבית וחיללו בבעל מום אחר דהאי לא מחדש בה מידי אבל הכא דמתפיס תם בבעל מום דהאי חזי למזבח הקדש שני קרינן ביה דההוא קמא לא חזי אלא לדמי והאי חזי למזבח וקדושה חדשה היא. אי שתי קדושות וגוף אחד מיבעיא ליה תיבעי ליה בלא הומם – קודם שאבד אלא אבד והפריש אחרת ונתכפר בו ונמצא הראשון וניתק לעולה מהו מי אמרינן הקדש שני הוא שהרי נתכפר באחר וזה טפל לו ואם הומם ובא לחללו לא יוסיף עליו חומש ¹או דלמא כיון דשתי קדושות נינהו ה״ל הקדש ראשון לענין זה ומוסיף חומש. חדא מגו חדא – כלומר סיפא דבעייא דרבי אבין ארישא דמילתא קאי ולאו מילתא אחריתי היא אלא שני גופין ושתי קדושות בעי. ואם תמצא לומר קאמר – אם תמצא לומר היינו חדא מגו חדא. מהו – מי אמרי׳ כיון דשני גופין ושתי קדושות נינהו לא מיקרי הקדש שני ומוסיף חומש דהא בהא קדושה והאי גופא לא אתוסף חומשו או דלמא סוף סוף מכח קמא אתא (מעיקרא) והקדש שני הוא לגבי חומש. לישנא אחרינא – ירושלמי וכלישנא בתרא דלעיל דבעיא דרבי אבין גבי תמורה גרסי׳ לה נמי הכא ופירושי מפרש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ מכאן עד סוף העמוד מופיע בדפוס וילנא בתחילת דף י׳.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון