גמרא
פירוש
דְּבַר תּוֹרָה רוּבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ וְגָזְרוּ עַל רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד וְעַל מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד מִשּׁוּם רוּבּוֹ הַמַּקְפִּיד.
וְלִיגְזַר נָמֵי עַל מִיעוּטוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם מִיעוּטוֹ הַמַּקְפִּיד אִי נָמֵי מִשּׁוּם רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד.
הִיא גּוּפָא גְּזֵירָה וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה.
מְחִיצִין הָא דַּאֲמַרַן הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דבר תורה – הלכה למשה מסיני.
רובו – רוב שערו מטונף בטיט או קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ.
אין מקפיד עליו – הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו ובטיל לגביה ולא חייץ.
וגזרו על רובו שאינו מקפיד – הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא.
ועל מיעוטו המקפיד – הואיל ודמי ליה בהקפדה. גזרה – לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוי הלכה למשה מסיני. הא דאמרן – לגובה עשרה.
הניחא לרבי יהודה – דלא נפקא ליה מקראי איצטריך הלכתא. לגוד – להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה דאמרינן בה פי תקרה יורד וסותם.
ולבוד – פחות מג׳.
דופן עקומה – פחות מד׳ אמות. שתים כהלכתן – מזרחית וצפונית כמין גאם או דרומית ומערבית:
כהלכתן – כשיעור משך סוכה. יש אם למסורת – כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר ולא כמו שהוא נקרא. בסכת תשבו ישבו בסכת כי בסכות הושבתי חד מלא ותרין חסרין.
בסכת – משמע חדא. לגופיה – דאין דורשין תחילות פסוק הנאמר ראשון אינו לדרשה אלא למשמעו1 אתא.
הילכתא – הא דאמרינן לעיל הלכה למשה מסיני להכי נמי אתמר ליה הלכתא למחיצות למיגרעיה לשלישית דופן סוכה ולמיסגי ליה בטפח. סככה לא בעי קרא – דממשמעותא דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקרייא. דורשין תחילות – לדרשה הוו להו ארבעה. למחסה ולמסתור וגו׳ – ובלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא שהרוח משיב את הזרם דרך דופן הפרוץ. כנגד היוצא – מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצועו לצד מערב
או במזרחית לצד דרום: 
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
רובו – רוב שערו מטונף בטיט או קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ.
אין מקפיד עליו – הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו ובטיל לגביה ולא חייץ.
וגזרו על רובו שאינו מקפיד – הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא.
ועל מיעוטו המקפיד – הואיל ודמי ליה בהקפדה. גזרה – לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוי הלכה למשה מסיני. הא דאמרן – לגובה עשרה.
הניחא לרבי יהודה – דלא נפקא ליה מקראי איצטריך הלכתא. לגוד – להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה דאמרינן בה פי תקרה יורד וסותם.
ולבוד – פחות מג׳.
דופן עקומה – פחות מד׳ אמות. שתים כהלכתן – מזרחית וצפונית כמין גאם או דרומית ומערבית:
כהלכתן – כשיעור משך סוכה. יש אם למסורת – כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר ולא כמו שהוא נקרא. בסכת תשבו ישבו בסכת כי בסכות הושבתי חד מלא ותרין חסרין.
בסכת – משמע חדא. לגופיה – דאין דורשין תחילות פסוק הנאמר ראשון אינו לדרשה אלא למשמעו1 אתא.
הילכתא – הא דאמרינן לעיל הלכה למשה מסיני להכי נמי אתמר ליה הלכתא למחיצות למיגרעיה לשלישית דופן סוכה ולמיסגי ליה בטפח. סככה לא בעי קרא – דממשמעותא דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקרייא. דורשין תחילות – לדרשה הוו להו ארבעה. למחסה ולמסתור וגו׳ – ובלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא שהרוח משיב את הזרם דרך דופן הפרוץ. כנגד היוצא – מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצועו לצד מערב
או במזרחית לצד דרום: רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י מינכן 216. בדפוסים: ״למשמעי״.
הערות
Gemara
Peirush