גמרא
פירוש
אהָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הוּא טָמֵא מִיָּד וְהֵן טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס פַּת חִטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן.
שְׂעוֹרָה דִּתְנַן בעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
גגֶּפֶן כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר.
תְּאֵנָה דכִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת.
רִמּוֹן דִּתְנַן הכָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים.
{דברים ח׳:ח׳} אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (וּדְבָשׁ) אֶרֶץ שֶׁכׇּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים כָּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ הָא אִיכָּא הָנֵי דְּאָמְרִינַן אֶלָּא אֵימָא שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים.
דְּבָשׁ וכְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
אַלְמָא דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ וְתִסְבְּרָא שִׁיעוּרִין מִי כְּתִיבִי אֶלָּא הִלְכְתָא נִינְהוּ וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.
חֲצִיצִין דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ט׳} וְרָחַץ (אֶת בְּשָׂרוֹ) בַּמַּיִם זשֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּיִם.
כִּי אֲתַאי הִלְכְתָא לִשְׂעָרוֹ כִּדְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא חנִימָא אַחַת קְשׁוּרָה חוֹצֶצֶת שָׁלֹשׁ אֵינָן חוֹצְצוֹת שְׁתַּיִם אֵינִי יוֹדֵעַ.
שְׂעָרוֹ נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ דִּכְתִיב וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ וּמַאי נִיהוּ שְׂעָרוֹ.
כִּי אֲתַאי הִלְכְתָא לְכִדְרַבִּי יִצְחָק טדְּאָמַר רַבִּי יִצְחָקמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
היה לבוש כליו – דאיקרו להו בגדיו. הוא טמא מיד – דכתיב והבא אל הבית יטמא. והן טהורין עד שישהה – דכתיב (ויקרא יד) והאוכל בבית יכבס וגו׳ ודרשינן בת״כ אין לי אלא אוכל ושוכב אוכל בלא שוכב שוכב בלא אוכל לא אוכל ולא שוכב מניין ת״ל יכבס בגדיו ריבה שתי פעמים כתיב יכבס בגדיו ואם סופנו לרבות הכל מה ת״ל והאוכל ליתן שיעור לשוכב כדי אכילה שאין טעון כיבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה וגופו טמא מיד דהכי כתיב והבא אל הבית יטמא ולא כתיב כיבוס בגדים והאוכל בבית דהיינו שוהה כדי אכילה יכבס בגדיו. אכילת פרס – חצי ככר שיערו חכמים אותו למזון שתי סעודות לעירוב דתנן בעירובין (דף פב:) חציה לבית המנוגע. פת חטין – שהייתה מועטת משל שעורים. מיסב – דהיינו דרך אכילה מי שהוא מיסב הוא עסוק באכילה ואינו טרוד בדברים אחרים. עצם כשעורה – מן המת. ואינו מטמא באהל – כשיעור זה עד שיהא שדרה או גלגולת שלמה או רוב מנין אברי אדם. גפן – מה שיערו בו. כדי רביעית יין – בשאר איסורי נזיר דאיכא למאן דאמר במסכת נזיר (דף לד:) דחרצנים ולולבין ועליו מצטרפין לשיעור רביעית יין שאם יתנם לכוס מלא יין עד שיצא ממנו רביעית יין ואין דומה המשער בכוס מלא מים למשער ביין משום דיין עב הוא ואינו ממהר לצאת אלא נברץ ונגדש על שפת הכוס יותר מן המים. תאנה – מה שיערו בה. כגרוגרת להוצאת שבת – שיערו בכל האוכלים. כל כלי בעלי בתים שיעורן – בנקביהם. כרמון – דעד שניקב כמוציא רמון שם כלי עליו ומקבל טומאה לפי שבעל הבית חס על כליו וכשהוא מוציא זיתים הוא משתמש בו רמונים אבל כלי אומן שעומד לימכר טהור בנקב כל שהוא. רוב שיעוריה כזיתים – מת ונבילה ואיסור חלב ודם ופיגול ונותר וטמא וגיד הנשה. דבש – כל מיני מתיקה קרויין דבש ותמרים מיני מתיקה הן. כותבת – תמרה. ליום הכפורים – דלא כתיב ביה אכילה אלא אשר לא תעונה (ויקרא כג) מידי דמייתב דעתיה ומפקע ליה מעינוי. מי כתיבי – כלום כתיב בתורה עצם כשעורה ובית המנוגע בחטין וכן כולם. ה״ג: בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ כו׳. נימא אחת קשורה – ומקפיד עליו חוצצת דמיהדק שפיר ולא עיילי בה מיא ואמרינן לקמן גזרינן על מיעוטו המקפיד. שלש אינן חוצצות – לפי שהשער קשה ולא מיהדק שפיר ועיילי ביה מיא. את הטפל לבשרו – יהא במים הטפל הדבוק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush