גמרא
פירוש
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִקָּח וּמִמְכָּר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י מינכן 95, אוקספורד 23. בכ״י וטיקן 127, דפוס שונצינו, דפוס וילנא: ״לי״.
2 כן בכ״י מינכן 95, אוקספורד 23. בדפוס שונצינו, דפוס וילנא: ״סייעינהו״.
3 כן בכ״י מינכן 95, אוקספורד 23, וטיקן 127. בדפוס שונצינו, דפוס וילנא: ״לתוכו״.
למקח וממכר – למאן דמתני למזבן שעוה ליתיב ליה פסולתא דדובשא. אבל עושין מהן מדורה – היסק גדול שאחד מבעיר חבירו. לנר – קרויז״ל. בשמן קיק – שמן של עוף אחד נותנין בנר ודולק. משחא דקאזא – שמן שעושין מגרעיני צמר גפן שקורין קוטו״ן. קיקיון – כעין אותה של יונה. לדידי חזי לי – מין קיקיון דיונה. ומדפשקי רבי – בבצעי המים הוא גדל. ועל פום חנוותא מדלן יתיה – על פום החנויות מדלין אותו לצל ולריח טוב. מפרצידוהי – מגרעיניו. נייחין – שוכבין. בריחי – חולין. מסכסכת – כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר אנמילי״ד בלעז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ כמו סיכסכה אבניו ברואט״ש בלעז. שאין נמשכין – ואתי להטות. שמן כל שהוא – שמן הניתן בתוכו ממשיכו לאחר הפתילה. לפי שאין מדליקין – בעינייהו וגזרינן הא אטו הא. כרך דבר לעשות פתילה על גבי דבר שאין מדליקין בו – כגון פסול פתילות דמתני׳. קתני מיהא – בדר״ש מדליקין ואע״ג דאגוז לא חזי לפתילה על ידי תערובות שפיר דמי. מעשה רב – הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא. מאי לאו להדליק – היו כורכים שתדליק הפתילה עם האגוז. לא להקפות – לא היו מדליקין האגוז אלא סומך עליה הפתילה להציפה שלא תטבע בשמן ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו). חלב מהותך – פונד״ר בלעז. הני מימשכי בעינייהו – אחר הפתילה ובלא תערובות שמן נמי חזו אלא דגזור רבנן מהותך אטו אינו מהותך הלכך בעינייהו גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור ע״י תערובת אטו בעינייהו. והוא אמר לה – מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא. ולא שתהא עולה כו׳ – ולא שתהא צריכה תיקון והטייה. מבלאי מכנסי הכהנים – ממכנסי הכהנים הבלואים. היו מפקיעין – קורעין ועושין פתילות בשמחת בית השואבה שהיא בעזרת נשים. ומהמיניהם – של כלאים הם דכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן וקי״ל תכלת עמרא הוא ותני׳ לעיל לענין שבת הוסיפו עליהן של צמר לפסול וקתני מדליקין בהן במקדש. שמחת בית השואבה שאני – דלא כתיב להעלות בה ולאו דאוריית׳ היא. מאי לאו דכלאים – כגון אבנט. כבתה – נר חנוכה. זקוק לה – לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה. ומותר להשתמש לאורה – הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush