×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין ק״י.גמרא
;?!
אָ
וּסְתַרְתֵּהּ לְמַזְּיַהּ כֹּל דַּאֲתָא חַזְיַהּ הֲדַר אַדְּהָכִי וְהָכִי אִבְּלַעוּ לְהוּ. אִיתְּתֵיהּ דְּקֹרַח אֲמַרָה לֵיהּ חֲזִי מַאי קָעָבֵיד מֹשֶׁה אִיהוּ הֲוָה מַלְכָּא לַאֲחוּהּ שַׁוְּויֵהּ כָּהֲנָא רַבָּא לִבְנֵי אֲחוֹהִי שַׁוִּינְהוּ סְגָנֵי דְּכָהֲנָא אִי אָתְיָא תְּרוּמָה אָמַר תֶּיהְוֵי לְכָהֵן אִי אָתוּ מַעֲשֵׂר דשקילתו אַתּוּן אָמַר הַבוּ חַד מי׳מֵעַשְׂרָה לְכָהֵן וְעוֹד דְּגָיֵיז לֵיהּ לְמָזַיְיכוּ וּמִיטַּלַּל לְכוּ כִּי כוּפְתָּא עֵינָא יְהַב בְּמָזַיְיכוּ אֲמַר לַהּ הָא אִיהוּ נָמֵי קָא עָבֵיד אֲמַרָה לֵיהּ כֵּיוָן דְּכוּלְּהוּ רְבוּתָא דִּידֵיהּ אָמַר אִיהוּ נָמֵי {שופטים ט״ז:ל׳} תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים. וְעוֹד דְּקָאָמַר לְכוּ עָבְדִיתוּ תְּכֵלְתָּא אִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ תְּכֵלְתָּא חֲשִׁיבָא [מִצְוָה] אַפֵּיק גְּלִימֵי דִּתְכֵלְתָּא וְכַסִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ מְתִיבְתָּךְ הַיְינוּ דִּכְתִיב {משלי י״ד:א׳} חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת וְאִוֶּלֶת בְּיָדָהּ תֶּהֶרְסֶנָּה זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. {במדבר ט״ז:ב׳} וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים ומאתים מיוחדים שֶׁבָּעֵדָה קְרִיאֵי מוֹעֵד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בְּכׇל הָעוֹלָם. {במדבר ט״ז:ד׳} וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפּוֹל עַל פָּנָיו מָה שְׁמוּעָה שְׁמַע אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי א״ראָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ק״ו:ט״ז} וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה א״ראָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד קִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל״ג:ז׳} וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. {במדבר ט״ז:כ״ה} וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחְלוֹקֶת דְּאָמַר רַב כׇּל הַמַּחְזִיק בְּמַחְלוֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ז:ה׳} וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ. רַב אָשֵׁי אָמַר רָאוּי לִיצְטָרֵעַ כְּתִיב הָכָא בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ וּכְתִיב הָתָם {שמות ד׳:ו׳} וַיֹּאמֶר ה׳ לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ. אָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי כׇּל הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד רָאוּי לְהַכִּישׁוֹ נָחָשׁ כְּתִיב הָכָא {מלכים א א׳:ט׳,י״ט,כ״ה} וַיִּזְבַּח אֲדוֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזּוֹחֶלֶת וּכְתִיב הָתָם {דברים ל״ב:כ״ד} עִם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר. אָמַר רַב חִסְדָּא אכׇּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ו:ט׳} בְּהַצּוֹתָם עַל ה׳ א״ראָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא בכָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה עִם שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ׳:י״ג} הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל (על) [אֶת] ה׳. א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא גכׇּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִילּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ט״ז:ח׳} לֹא עָלֵינוּ תלונותיכם כִּי (אִם) עַל ה׳ א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ דכׇּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״א:ה׳} וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. {קהלת ה׳:י״ב} עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ זֶה עוֹשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח {דברים י״א:ו׳} וְאֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו וְאָמַר רַבִּי לֵוִי מַשּׂוֹי ג׳שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת לְבָנוֹת הָיוּ מַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל קֹרַח וְכוּלְּהוּ אַקְלִידֵי וְקִילְפֵי דְּגִילְדָּא. א״ראָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא ג׳שָׁלֹשׁ מַטְמוֹנִיּוֹת הִטְמִין יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם אַחַת נִתְגַּלְּתָה לְקֹרַח וְאַחַת נִתְגַּלְּתָה לְאַנְטוֹנִינוּס בֶּן אַסְוִירוּס וְאַחַת גְּנוּזָה לְצַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קֹרַח לֹא מִן הַבְּלוּעִים וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִין לֹא מִן הַבְּלוּעִין דִּכְתִיב {במדבר ט״ז:ל״ב} וְאֶת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְלֹא קֹרַח וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִים דִּכְתִיב {במדבר כ״ו:י׳} בַּאֲכוֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וְלֹא קֹרַח. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא קֹרַח מִן הַשְּׂרוּפִין וּמִן הַבְּלוּעִין מִן הַבְּלוּעִים דִּכְתִיב {במדבר כ״ו:י׳} וַתִּבְלַע אוֹתָם וְאֶת קֹרַח מִן הַשְּׂרוּפִין דִּכְתִיב {במדבר ט״ז:ל״ה} (וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳) [וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה׳] וַתֹּאכַל אֵת חמשים וּמָאתַיִם אִישׁ וְקֹרַח בַּהֲדַיְיהוּ. אָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב {חבקוק ג׳:י״א} שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לִזְבוּל אָמְרוּ לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם נֵצֵא וְאִם לָאו לֹא נֵצֵא עַד שֶׁזָּרַק בָּהֶם חִצִּים אָמַר לָהֶן בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם וְהָאִידָּנָא לָא נָפְקִי עַד דְּמָחוּ לְהוּ. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {במדבר ט״ז:ל׳} וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בְּרִיאָה גֵּיהִנָּם מוּטָב וְאִם לָאו יִבְרָא ה׳ לְמַאי אִילֵימָא לְמִבְרְיַהּ מַמָּשׁ וְהָא {קהלת א׳:ט׳} אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ אֶלָּא לְקָרוֹבֵי פִּיתְחָא. {במדבר כ״ו:י״א} וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ תָּנָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ אָמְרוּ מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם בְּגֵיהִנָּם וְיָשְׁבוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שִׁירָה אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קאזלינא בְּאוֹרְחָא אֲמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בְּלוּעֵי דְקֹרַח אָזֵיל חזא תְּרֵי בִּזְעֵי דַּהֲוָה קָא נָפֵק קִיטְרָא מִנַּיְיהוּ שְׁקַל גְּבָבָא דְעַמְרָא אמשיי׳אַמְשְׁיֵיהּ מַיָּא וְאוֹתְבֵיהּ בְּרֵישׁ רוּמְחֵיהּ ואחלפי׳וְאַחְלְפֵיהּ הָתָם אִיחֲרַךְ א״לאָמַר לִי אַצֵּית מָה שָׁמְעַתְּ וּשְׁמַעִית דַּהֲווֹ קָאָמְרִי הָכִי מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בִּדְאַיָּםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
סתרה למזיה – שערה וישבה על פתח הבית כל מי שהיה בא לקרוא רואה ראשה פרוע וחוזר. מעשר – ראשון דשקליתו אתון אמר הבו חד מי׳ לכהן.
דגייז למזייכו – דכתיב (במדבר ח) והעבירו תער על [כל] בשרם ומשחק בכם כאילו אתם שוטים.
ככופתא – רעי כמו בטולא דכופתא דאמרן לעיל (דף צח:) כגלל הזה אתם חשובים בעיניו.
עינא יהב – עין נתן בשעריכם כדי שלא יהא בכם צורה כמותו.
אמר לה – קרח איהו נמי משה עצמו גלח כל שערו.
כיון דכולא רבותא דידיה הוא – אינו חושש אם גילח עצמו דקאמר לנפשיה תמות נפשי עם פלשתים אגזוז שערי כמותם ומה לי בכך שהם מקיימין אפילו מה שאני מצוה לשחוק אגזוז עכשיו כמותם כדי להפיס דעתם.
ועוד דקאמר לכו – עשו פתיל תכלת בד׳ כנפות הבגד ואי ס״ד תכלת חשוב מפני מה לא יאמר לעשות כל הבגד כולו תכלת.
אפיק גלימא דתכלתא – קח לך בגדים של תכלת וכסינהו לכולהו מתיבתך וכסה בהן בבה״מ אתה וחברותך.
קנא לאשתו – אל (הסתר) [תסתדי] עם משה. קנוי היינו התראה.
ונטה לו מחוץ למחנה – יצא מחוץ למחנה שלא יחשדוהו עוד.
מכאן שאין מחזיקין במחלוקת – שמחל על כבודו והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת. חולק על רבו – חולק על ישיבתו.
אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצותם על ה׳ – מעלה עליהם הכתוב כאלו היו חולקים כלפי שכינה.
מריבה – תגר וקטטה לפטפט נגדו בדברים.
מתרעם – אומר על רבו שנוהג לו מדה כבושה ומדת אכזרית.
מהרהר – מחפה עליו דברים.
אקלידי – מפתחות.
וקולפי – מנעולים.
דגילדי – כולם המפתחות והמנעולים של עור היו ואעפ״כ היו שלש מאות פרדות טעונות ל״א דגלדא לצורך שקים והמרצופין וכיסין של עור היו.
לא מן הבלועין ולא מן השרופין – אלא במגפה מת.
ולא קרח – ר״נ היו לבד קרח דכתיב חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו.
מן הבלועים ומן השרופין היה – שנשרפה נשמתו וגוף קיים ואח״כ נתגלגל עד מקום הבלועין ונבלע דכתיב בפרשת פנחס ותבלע אותם ואת קרח עמהם ורבי יוחנן דאמר לא מן הבלועין ולא מן השרופין דריש ליה להאי ואת קרח לאחריו ואת קרח במות העדה במגפה.
וקרח בהדייהו – מדכתיב ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת וקרח ממקריבי הקטרת הוה דכתיב חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו א״נ ואת לרבות קרח עמהם.
שמש ירח עמד זבולה – לעיל מיניה כתיב ותבקע ארץ בשעת בקיעת הארץ שנבלעו בקרקע שמש וירח עלו לאותו רקיע ששמו זבול ואמרו להקב״ה אם אי אתה עושה דין לבן עמרם מקרח ועדתו.
לא נצא – ונאיר לעולם.
בכבודי לא מחיתם – שהרי בכל יום מלכי מזרח ומערב בשעה שמניחין כתריהן בראשם משתחוים לחמה.
והאידנא לא נפקי עד דמחו להו – שכך גזר עליהם המקום כן שמעתי ל״א והאידנא לא נפקי מאחר שראו שהקפיד הקב״ה על שלא מיחה לכבודו עד דמחו להו לא נפקי שחשו לכבוד המקום על בני אדם שמשתחוים לשמש וירח.
אין כל חדש תחת השמש – ואי גיהנם לא אברי עד ההוא שעתא הוה ליה חדש.
לקרובי פתחה – שיקרב פתחה של גיהנם ותפתח הארץ במקום שהן.
נתבצר – מלשון (ישעיהו כז) עיר בצורה התקין להון הקב״ה מקום גבוה שלא העמיקו כל כך בגיהנם ולא מתו.
טייעא – סוחר ישמעאל.
בלועי – מקום שנתבלעו לשם עדת קרח.
בזעא – ראה נקב שממנו יצא עשן.
גבבא – גיזה.
אמשיה – שרה אות׳ במים לשון (ברכות דף יד:) משי ידיה.
(וכל שלשים יום. חוזר לגיהנם ועולה לשם).
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144