×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁאֵין כׇּל דֶּקֶל וָדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פָּרְסִיִּים נִקְשָׁר בּוֹ וְאֵין לָךְ כׇּל אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין סוּס מָדִי אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן.
as there is no palm tree that is in Babylonia to which a horse of the Persians will not be tethered when the Persians and Medes go to conquer other lands. And there is no coffin buried in Eretz Yisrael from which a Median horse will not eat straw. During wars, all the coffins will be removed from the ground and used as animal troughs. I do not want my coffin to be used for that purpose.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שאין סוס מדי אוכל בו תבן – שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג.
שאין כל דקל וכו׳ – כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא״י ולוכדים אותה.
שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו כשהם יוצאים מפרס וממדי ובאים לכבוש ארצות אחרות, ואין לך כל ארון וארון שנטמן בו מת בארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן, שבמלחמת גוג ומגוג יוציאו את הארונות מן הקרקע ויעשו מהם אבוסים לבהמותיהם, ואין רצוני שישתמשו בארוני למטרה זו.
as there is no palm tree that is in Babylonia to which a horse of the Persians will not be tethered when the Persians and Medes go to conquer other lands. And there is no coffin buried in Eretz Yisrael from which a Median horse will not eat straw. During wars, all the coffins will be removed from the ground and used as animal troughs. I do not want my coffin to be used for that purpose.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַב אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט המלכות הָרְשָׁעָה1 עַל יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר {מיכה ה׳:ב׳} לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Rav says: The son of David will not come until the evil Roman kingdom will disperse throughout Eretz Yisrael for nine months, as it is stated: “Therefore will He give them up, until the time when she who is in labor has given birth; then the remnant of his brethren shall return with the children of Israel” (Micah 5:2). Once a period equivalent to a term of pregnancy passes, the redemption will come.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא צונזר ״הרשעה״.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עד שתפשוט מלכות על ישראל ט׳ חדשים שנאמר לכן יתנם לישראל עד עת יולדה ילדה – היינו ט׳ חדשים כדמתרגמינן בכן יתמסרון כעידן דילדתא למילד וכתיב (מיכה ה) ועמד ורעה בעוז ה׳ וגו׳ וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון.
על בני ישראל – היינו כל העולם שישראל מפוזרים בו.
רש״י בד״ה עד שתפשוט כו׳ ועמד ורעה בעזוז ה׳ וגו׳ וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון כצ״ל. ונ״ב ועמד ורעה כו׳ פי׳ יפרנס את ישראל:
בד״ה על כל ישראל צ״ל על בני ישראל:
ט׳ חדשים וכו׳. בכמה מקומות מדמה חבלי משיח לחבלי לידה כדלקמן ראיתי כל גבר ידיו על חלציו וכיולדה וגו׳ ואמר דבט׳ חדשים כחבלי אשה יהיה הצרה ביותר שיהיו כל ישראל תחת יד מלכות רשעה דכל זמן שהם מפוזרים גם תחת שאר מלכיות אין הסכנה כ״כ כדאמרינן בפרק קמא דמסכת ע״ז גבי קטיעא בר שלום דאמר לקיסר לא יכלת להו לכולהו דכתיב כי כארבע רוחות וכו׳ וק״ל:
אמר רב: אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה (רומי) על כל ישראל תשעה חדשים, שנאמר: ״לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל״ (מיכה ה, ב), שכאשר יעבור זמן של עת יולדה, תשעה ירחי לידה, אז תבוא הגאולה.
Rav says: The son of David will not come until the evil Roman kingdom will disperse throughout Eretz Yisrael for nine months, as it is stated: “Therefore will He give them up, until the time when she who is in labor has given birth; then the remnant of his brethren shall return with the children of Israel” (Micah 5:2). Once a period equivalent to a term of pregnancy passes, the redemption will come.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר עוּלָּא יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ וְכֵן אָמַר [רַבָּה] יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ רַב יוֹסֵף אָמַר יֵיתֵי וְאֶזְכֵּי דְּאֵיתֵיב בְּטוּלָּא דְּכוּפִיתָא דַּחֲמָרֵיהּ.

§ Ulla says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him, as I fear the suffering that will precede his coming. Likewise, Rabba says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Rav Yosef says: Let the Messiah come, and I will be privileged to sit in the shadow of his donkey’s excrement. I am willing to undergo all the pain and disgrace associated with his arrival.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ייתי – משיח ולא אחמיניה.
בטולא דכופיתא דחמריה – בצל הרעי של חמורו כלומר אפילו בכך אני רוצה ובלבד שאראנו.
כופיתא – רעי כמו רמא כופת׳ וסכר ירדנא בבבא בתרא (דף עג:).
א אמר עולא: ייתי [יבוא] המשיח ולא איחמיניה [אראנו], כלומר, מתיירא אני מפני גודל הצרות שיהיו לפני כן, ומוטב שאני לא אהיה באותם הימים. וכן אמר רבה: ייתי [יבוא] המשיח ולא איחמיניה [אראנו]. רב יוסף אמר: ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה [יבוא המשיח, ואזכה שאשב בצל גללי חמורו], שמקבל אני עלי את כל היסורים והביזוי לשם כך.
§ Ulla says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him, as I fear the suffering that will precede his coming. Likewise, Rabba says: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Rav Yosef says: Let the Messiah come, and I will be privileged to sit in the shadow of his donkey’s excrement. I am willing to undergo all the pain and disgrace associated with his arrival.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי (לְרַבָּא) [לְרַבָּה] מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְהָתַנְיָא שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יַעֲסוֹק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמָר הָא תּוֹרָה וְהָא גְּמִילוּת חֲסָדִים.

Abaye said to Rabba: What is the reason that you are so concerned? If we say it is due to the pains preceding and accompanying the coming of the Messiah, but isn’t it taught in a baraita that Rabbi Elazar’s students asked Rabbi Elazar: What shall a person do to be spared from the pains preceding the coming of the Messiah? Rabbi Elazar said to them: They shall engage in Torah study and acts of kindness. Abaye continued: And as far as the Master is concerned, isn’t there the Torah and aren’t there the acts of kindness that you performed?
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי טעמא – אמר לא אחמיניה.
חבלו של משיח – גורלו ולקמן בעי מאי היא ל״א חבלו פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל העובדי כוכבים.
בד״ה חבלי של משיח גורלו וחלקו ולקמן בעי כו׳ כצ״ל:
מה יעשה אדם וינצל מחבלי של משיח כו׳. המ״ל דיקיים ג׳ סעודות בשבת כדאמרינן פ׳ כל כתבי ע״ש וק״ל:
אמר ליה [לו] אביי לרבה: מאי טעמא [מה טעם] חושש אתה? אילימא [אם תאמר] משום חבלו (ייסוריו) של משיח והצרות שיהיו עד בואו, והתניא [והרי שנינו בברייתא], שאלו תלמידיו של ר׳ אלעזר את ר׳ אלעזר רבם: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח לפני שיבוא? אמר להם: יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. והוסיפו לשאול: ומר [ואדוני], הא [הרי] תורה בידך, והא [והרי] גמילות חסדים בידך!
Abaye said to Rabba: What is the reason that you are so concerned? If we say it is due to the pains preceding and accompanying the coming of the Messiah, but isn’t it taught in a baraita that Rabbi Elazar’s students asked Rabbi Elazar: What shall a person do to be spared from the pains preceding the coming of the Messiah? Rabbi Elazar said to them: They shall engage in Torah study and acts of kindness. Abaye continued: And as far as the Master is concerned, isn’t there the Torah and aren’t there the acts of kindness that you performed?
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲמַר [לֵיהּ] שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא כדר׳כִּדְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי דר׳דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רָמֵי כְּתִיב {בראשית כ״ח:ט״ו} הנה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וּכְתִיב {בראשית ל״ב:ח׳} וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּיצֶר לוֹ.

Rabba said to him: I am concerned lest sin cause me to suffer the pain despite the Torah study and the good deeds in which I engage, in accordance with the statement of Rabbi Ya’akov bar Idi. As Rabbi Ya’akov bar Idi raises a contradiction. It is written that God said to Jacob: “And I am with you, and will keep you wherever you go” (Genesis 28:15), and it is written: “And Jacob was greatly afraid and distressed” (Genesis 32:7). If God assured Jacob that He would keep him, why was he concerned?
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמא יגרום החטא כו׳ כתיב הנה אנכי עמך וגו׳ מפורש פ״ק דברכות ע״ש:
אמר ליה [לו]: חוששני שמא יגרום החטא ויעכב, ולא אנצל בזכות תורה ומעשים טובים, וכדברי ר׳ יעקב בר אידי. שר׳ יעקב בר אידי רמי [השליך, הראה סתירה]: כתיב [נאמר] במקום אחד שאמר ה׳ ליעקב ״והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך״ (בראשית כח, טו), וכתיב [ונאמר] ״ויירא יעקב מאד ויצר לו״ (בראשית לב, ז), ואם ה׳ מבטיחו, מדוע התיירא?
Rabba said to him: I am concerned lest sin cause me to suffer the pain despite the Torah study and the good deeds in which I engage, in accordance with the statement of Rabbi Ya’akov bar Idi. As Rabbi Ya’akov bar Idi raises a contradiction. It is written that God said to Jacob: “And I am with you, and will keep you wherever you go” (Genesis 28:15), and it is written: “And Jacob was greatly afraid and distressed” (Genesis 32:7). If God assured Jacob that He would keep him, why was he concerned?
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) שֶׁהָיָה מִתְיָירֵא שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא כִּדְתַנְיָא {שמות ט״ו:ט״ז} עַד יַעֲבוֹר עַמְּךָ ה׳ זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה עַד יַעֲבוֹר עַם זוּּ קָנִית זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה.

Rabbi Ya’akov bar Idi explains: He was afraid lest sin on his part cause that assurance to be abrogated, as it is taught in a baraita with regard to the verse: “Until Your people pass over, Lord, until Your people, whom You have acquired, pass over” (Exodus 15:16). “Until Your people pass over, Lord”; this is a reference to the first entry into the land, led by Joshua. “Until Your people, whom You have acquired, pass over”; this is a reference to the second entry into the land, when they returned to Zion from Babylonia.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא שהיה מתיירא [שחשש] שמא יגרום החטא, ובשל כל תתבטל אותה הבטחה. כדתניא [כפי ששנינו בברייתא] על הכתוב ״עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית״ (שמות טו, טז); ״עד יעבר עמך ה׳⁠ ⁠״זו ביאה ראשונה לארץ בימי יהושע, ״עד יעבר עם זו קנית״זו ביאה שניה כאשר חזרו מבבל.
Rabbi Ya’akov bar Idi explains: He was afraid lest sin on his part cause that assurance to be abrogated, as it is taught in a baraita with regard to the verse: “Until Your people pass over, Lord, until Your people, whom You have acquired, pass over” (Exodus 15:16). “Until Your people pass over, Lord”; this is a reference to the first entry into the land, led by Joshua. “Until Your people, whom You have acquired, pass over”; this is a reference to the second entry into the land, when they returned to Zion from Babylonia.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֱמוֹר מֵעַתָּה רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא.

Rabbi Ya’akov bar Idi explains: Say from now, based on this statement, that the Jewish people were worthy for God to perform a miracle on their behalf in the second entry into the land that was like the miracles that were performed during the exodus from Egypt and the first entry into the land, but the sin caused the second entry to take place in an unremarkable manner, with the Jewish people being subject to the dominion of the gentiles.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לעשות להם נס – לעלות בזרוע על כרחם של מלכי פרס.
בביאה שניה – בימי עזרא כביאה ראשונה בימי יהושע מדהקישן הכתוב.
אמור מעתה על פי דברים אלה כי ראויים היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כניסי מצרים ויהושע שהיו בביאה ראשונה, אלא שגרם החטא שביאתם בפעם השניה היתה בדרך הטבע ומתוך כניעה לגויים.
Rabbi Ya’akov bar Idi explains: Say from now, based on this statement, that the Jewish people were worthy for God to perform a miracle on their behalf in the second entry into the land that was like the miracles that were performed during the exodus from Egypt and the first entry into the land, but the sin caused the second entry to take place in an unremarkable manner, with the Jewish people being subject to the dominion of the gentiles.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְכֵן אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מ״טמַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב {עמוס ה׳:י״ט} כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדּוֹב [וּבָא הַבַּיִת] וְסָמַךְ יָדוֹ אל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ נחש בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּפָגַע בּוֹ סַנְטָר דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ אֲרִי נִכְנַס לָעִיר פָּגַע בּוֹ גַּבַּאי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ דוב נִכְנַס לְבֵיתוֹ וּמָצָא בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מוּטָלִין בָּרָעָב דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ.

And so too Rabbi Yoḥanan said: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Reish Lakish said to him: What is the reason that you are concerned? If we say it is because it is written with regard to the day of God: “As when a man did flee from a lion and a bear met him, or went into the house and leaned his arm on the wall and a snake bit him” (Amos 5:19), that is not a reason. Come, and I will show you a counterpart in this world to the situation described in this verse, as even today one encounters those situations. At a time when a person goes out to the field and is accosted by a guard [santar] who demands payment, his situation is similar to that of one who is accosted by a lion. He then enters the city and is accosted by a royal tax collector. His situation is similar to that of one who is accosted by a bear. He then enters his house and finds his sons and daughters afflicted with famine. His situation is similar to that of one whom a snake bit.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי טעמא – איזו צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר לא אחמיניה.
סנטר – מפרש בב״ב (דף סח.) בר מחוזנייתא שיודע מיצרי השדות וגבוליהן עד כאן של פלוני מכאן ואילך של פלוני ובידו לרבות לאחד ולמעט לאחר וכשפוגעו אותו סנטר רוצה למדוד שדותיו לקצר מיצרי השדות ודומה כמי שפגע בו ארי.
גבאי – גובה מס המלך.
בד״ה סנטר כו׳ לרבות לאחד ולמעט לאחד כו׳ כצ״ל:
דכתיב כאשר ינוס איש וגו׳ משמע ליה דאיירי בחבלי של משיח מדכתיב לעיל מיניה הוי המתאוים יום ה׳ וגו׳ דהיינו יום ביאת משיח כדכתיב לפני בוא יום ה׳ וגו׳ ויש לפרש בקרא הזה שזכר הנביא כל הצרות שבאו על ישראל מארבע מלכיות עד חבלי משיח וזה שאמר כאשר ינוס איש מפני הארי הוא מלכות בבל שנמשל לאריה כמו שנאמר עלה אריה מסבכו ודניאל ראה קדמיתא כאריה וגו׳ ופגע בו הדוב זה מלכות מדי שראה דניאל תנינא דמיא לדוב וגו׳ וע״ש זה קראו לשר של פרס דוביאל בפי״ה וסמך ידו אל הקיר רמז למלכות יון חיה שלישית שראה דניאל שמלכו בזמן שבהמ״ק היה קיים דהיינו שסמכו ישראל בצרתם עצמם אל הקיר המזבח והמקדש בנס חנוכה ונשכו נחש היא מלכות אדום חיה הרביעית שראה דניאל שהוא כח נחש הקדמוני המושל מחורבן הבית עד חבלי משיח וביאתו במהרה בימינו ואמר דמשום צרה האחרונה המשכחת הראשונות שהיא נשיכת נחש אין ראוי לומר על חבלי משיח דלא אחמיניה דיש דוגמתו בעוה״ז שצרה אחרונה שבני ביתו מוטלין ברעב שדומה כנשכו נחש דמשכחת הראשונות:
וכן אמר ר׳ יוחנן: ייתי [יבוא] המשיח ולא איחמיניה [אראנו]. אמר ליה [לו] ריש לקיש מאי טעמא [מה הטעם] חושש אתה? אילימא [אם תאמר] משום דכתיב [שנאמר] על יום ה׳ כי ״כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש״ (עמוס ה, יט), בא ואראך דוגמתו בעולם הזה, שאף בימים אלה סובלים אנו מצרות גדולות כגון אלה, בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר (שומר) הדורש ממנו תשלום — דומה כמי שפגע בו ארי, נכנס לעיר פגע בו גבאי הגובה מיסי המלך — דומה כמי שפגעו דב, נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעבדומה כמי שנשכו נחש.
And so too Rabbi Yoḥanan said: Let the Messiah come, but after my death, so that I will not see him. Reish Lakish said to him: What is the reason that you are concerned? If we say it is because it is written with regard to the day of God: “As when a man did flee from a lion and a bear met him, or went into the house and leaned his arm on the wall and a snake bit him” (Amos 5:19), that is not a reason. Come, and I will show you a counterpart in this world to the situation described in this verse, as even today one encounters those situations. At a time when a person goes out to the field and is accosted by a guard [santar] who demands payment, his situation is similar to that of one who is accosted by a lion. He then enters the city and is accosted by a royal tax collector. His situation is similar to that of one who is accosted by a bear. He then enters his house and finds his sons and daughters afflicted with famine. His situation is similar to that of one whom a snake bit.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב {ירמיהו ל׳:ו׳} שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כׇל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כׇל פָּנִים לְיֵרָקוֹן.

Rabbi Yoḥanan said to him: Rather, the reason I am concerned is that it is written with regard to the day of God: “Ask now, and see whether a man gives birth. Why, then, do I see every man [kol gever] with his hands on his loins, as a woman in labor, and all faces turned green?” (Jeremiah 30:6).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל גבר ידיו וגו׳. משתעי בחבלי משיח דכתיב בתריה הוי כי גדול היום וגו׳ ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ואמר מאי כל גבר מלת כל יתורא אי נמי דמלת גבר נמי יתורא הוא דה״מ למכתב אם יולד זכר מדוע ידיו על וגו׳ וע״כ דרשו כל גבר מי שכל הגבורה שלו ור״ל דמדמה ישראל בעת גאולתן לקטן שנולד דמי והקב״ה מולידן כמ״ש אם יולד גוי פעם אחת וגו׳ אם אני המוליד וגו׳ והרבה מקראות כמוהו וכמו שהיולדת מצטערת עצמה בחבלי לידתה כן הקב״ה מצטער כביכול בחבלי משיח שיהיו אז לישראל כמ״ש עמו אנכי בצרה ורש״י פירש גם הכא שמצטער על אבדן של אומות העולם ואין צורך לו כאן. ואמר ונהפכו כל פנים וגו׳. מלת כל יתורא הוא לדרוש כל פנים בין פנים פמליא של מעלה ובין פנים פמליא של מטה דהיינו כשנופלת אומה מלמטה נופל שר שלה מלמעלה והיינו כל פנים לירקון ודרש עוד כל פנים וגו׳ דהיינו כשאומר הקב״ה היאך אאבד אלו כו׳ יהיו ישראל ועובדי כוכבים שניהם בספק ויצטערו על כך עד ביאת משיח בב״י וע״ז מייתי משל רהיט ונפל תורא כו׳ דהתורא והסוסיא שניהם בספק להצטער אם יחזור השור למקומו או לא ורש״י פי׳ בע״א:
אמר לו ר׳ יוחנן: אלא משום דכתיב [שנאמר] על יום ה׳: ״שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון״ (ירמיה ל, ו)
Rabbi Yoḥanan said to him: Rather, the reason I am concerned is that it is written with regard to the day of God: “Ask now, and see whether a man gives birth. Why, then, do I see every man [kol gever] with his hands on his loins, as a woman in labor, and all faces turned green?” (Jeremiah 30:6).
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַאי רָאִיתִי כָּל גֶּבֶר אָמַר רָבָא בַּר יִצְחָק אָמַר רַב מִי שֶׁכׇּל גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ וּמַאי וְנֶהֶפְכוּ כׇל פָּנִים לְיֵרָקוֹן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ.

The Gemara clarifies: What is the meaning of the phrase “I see kol gever”? Rava bar Yitzḥak says that Rav says: It is a reference to He Whom all strength is His. It is as though even God will suffer like a woman in labor due to the troubles of the Jewish people. And what is the meaning of the phrase “And all faces turned green”? Rabbi Yoḥanan says: The reference is to the heavenly entourage above, i.e., angels, and the earthly entourage below, i.e., the Jewish people, who will all suffer at the time when the Holy One, Blessed be He, says: These, the Jewish people, are My handiwork, and those, the gentiles, are My handiwork. How shall I destroy those on account of these? It appears that the Holy One, Blessed be He, does not distinguish between the Jewish people and the gentiles. That is why Rabbi Yoḥanan was concerned with regard to the coming of the Messiah.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי שכל הגבורה שלו – הקב״ה מצטער בעצמו כיולדה ואומר בשעה שמעביר העובדי כוכבים מפני ישראל היאך אאביד אלו מפני אלו.
פמליא של מעלה ושל מטה – מלאכים וישראל.
אפילו הגרים לא גרסינן.
בד״ה מי שכל כו׳ מפני אלו הס״ד:
בד״ה פמליא של מעלה כו׳ וישראל הס״ד ואחר כך מתחיל הדבור אפילו הגרים לא גרסינן:
מאי [מה פירוש] ״ראיתי כל גבר״ אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו (הקדוש ברוך הוא) אף הוא יהיה כביכול בצער כיולדה מפני צרות ישראל. ומאי [מה פירוש] ״ונהפכו כל פנים לירקון״? אמר ר׳ יוחנן: פמליא של מעלה (מלאכים) ופמליא של מטה (ישראל) כולם יצטערו בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו, ישראל, מעשה ידי, והללו, הגויים, מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו? ויהא זמן שייראה כאילו אין עוד לקדוש ברוך הוא הבדל בין ישראל והגויים, ומשום כך יש להתיירא מחבלי משיח.
The Gemara clarifies: What is the meaning of the phrase “I see kol gever”? Rava bar Yitzḥak says that Rav says: It is a reference to He Whom all strength is His. It is as though even God will suffer like a woman in labor due to the troubles of the Jewish people. And what is the meaning of the phrase “And all faces turned green”? Rabbi Yoḥanan says: The reference is to the heavenly entourage above, i.e., angels, and the earthly entourage below, i.e., the Jewish people, who will all suffer at the time when the Holy One, Blessed be He, says: These, the Jewish people, are My handiwork, and those, the gentiles, are My handiwork. How shall I destroy those on account of these? It appears that the Holy One, Blessed be He, does not distinguish between the Jewish people and the gentiles. That is why Rabbi Yoḥanan was concerned with regard to the coming of the Messiah.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב פָּפָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי רָהֵיט וְנָפֵל תּוֹרָא וְאָזֵיל וְשָׁדֵי לֵיהּ סוּסְיָא בְּאוּרְיֵיהּ.

Rav Pappa says that this is in accordance with the adage that people say: An ox runs and falls, and its owner goes and casts a horse in its place. Although the horse is an inferior work animal relative to the ox, when there is no ox available, a horse must suffice. So too, after the Jewish people sin, it is as though the Holy One, Blessed be He, transfers their prominence to the gentiles.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רהיט ונפיל תורא ואזיל ושדי סוסיא באורייה – כשרץ השור ונפל מעמידין סוס במקומו באבוסו מה שלא היה רוצה לעשות קודם מפלתו של שור שהיה חביב עליו שורו ביותר וכשמתרפא השור היום או למחר ממפלתו קשה לו להוציא סוסו מפני השור לאחר שהעמידו שם כך הקב״ה כיון שראה מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי כוכבים וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלין קשה לו לאבד עובדי כוכבים מפני ישראל.
אורייה – כמו (מלכים א ה) ארוות סוסים.
אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים] בפתגם עממי: רהיט [רץ] ונפל תורא [השור], ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה [והולך ומעמיד את הסוס במקומו], שעכשיו שאין לו שור הריהו שם במקומו סוס, אף שאינו חזק ומשובח כמוהו, וכך כביכול הקדוש ברוך הוא נותן את גדולת ישראל, כאשר חטאו, לגויים.
Rav Pappa says that this is in accordance with the adage that people say: An ox runs and falls, and its owner goes and casts a horse in its place. Although the horse is an inferior work animal relative to the ox, when there is no ox available, a horse must suffice. So too, after the Jewish people sin, it is as though the Holy One, Blessed be He, transfers their prominence to the gentiles.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל דְּאָכְלִי שְׁנֵי מָשִׁיחַ אָמַר רַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא וְאֶלָּא מַאן אָכֵיל לְהוּ חִילָק וּבִילָק אָכְלִי לְהוּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי הִילֵּל דְּאָמַר אֵין מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ בִּימֵי חִזְקִיָּה.

§ Rav Giddel says that Rav says: The Jewish people are destined to eat from the bounty of, i.e., enjoy, the years of the Messiah. Rav Yosef says: Isn’t this obvious? And rather, who else will eat from them? Will Ḥillak and Billak, two shiftless characters, eat from them? The Gemara explains that Rav Giddel’s statement serves to exclude the statement of Rabbi Hillel, who says: There is no Messiah coming for the Jewish people, as they already ate from him, as all the prophecies relating to the Messiah were already fulfilled during the days of Hezekiah.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאכלי שני משיח – שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה.
אלא חילק ובילק אכלי להו – כך היו רגילין לומר כאדם שאומר וכי שדים ושדתות יאכלוהו ובמסכת חולין (דף יט.) לא חילק ידענא ולא בילק ידענא ולי נראה דמשמעות לשון חילק ובילק לשון חורבה כמו בוקה ומבוקה ומבולקה (נחום ב) ואמרינן בחולין (שם) לא חילק דרבנן דמצריכין לחלק הסימן שמצריכין לחלק כל הטבעת ולשייר על פני כולו ולא בילק לרבי יוסי שמחריב הסימן שחותך קצת בתוך הטבעת והשאר חוץ לטבעת ונראה למורי דאין לו משמעות לא הכא ולא התם ל״א חילק ובילק ב׳ דייני סדום שהיו שמותיהן כך.
אין משיח לישראל – שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל ועמד ורעה בעוז ה׳.
אמר עולא ייתיה ולא אחמיניה יהי רצון שיבוא משיח ואל יראנו רב יוסף אמר ייתי ואזכי ואיתיב אפי׳ בטולא דכבותא דחמאריה ומיתצלנא. בטולא דכבותא בצל הרעי של חמורו כדאמרי׳ בהמוכר את הספינה רמא כבותא וסכריה לירדנא א״ל אביי לרבא מאי טעמא לא ניחא ליה למר דלחמיניה אילימא משום חבלו של משיח צרות שבאות בבואו לשון חבלי שאול סבוני (ש״ב כ״ב) צירים וחבלים (ישעיה י״ג) והתניא כו׳ א״ל שמא יגרום החטא ולא יעמדו לו זכיותיו ויענש באותה שעה. פירוש סנטר מי שיודע גבולי השדות כדאמרי׳ בפ׳ המוכר את הבית מאי סנטר הכא תרגמו בר מחוזניאתא והוא נוטל שכר מבעלי השדות וכשפוגע בבעל השדה דומה לו כאלו פגע בו ארי לפי שמתיירא שמא יתבע הימנו כלום: אלא משום דכתיב שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר כו׳ מי שכל גבורה שלו כלומר אפי׳ גבור שבגבורים של בני אדם נתונה לו באותה שעה ידיו על חלציו כיולדה כענין שנאמר (עמוס ב׳) ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא והמפרש זולתי זה הפירוש עתיד ליתן את הדין והא דאמרי׳ לבסוף אמר הקב״ה הללו מעשה ידי כו׳ לאו למימרא דאיכא ספיקא ולא תימה׳ קמיה אלא כנגד מדת רחמיו קאמרי׳ שמדת רחמיו של קב״ה היתה נותנת שלא לאבד את האומות מפני ישראל ומדה זו ברואה היא לפיכך תימה׳ מגעת אליה כדרך שמגעת לכל הברואים והאי דקאמר אמר הקב״ה לפי שכל דבר שהנברא עושהו ואומרו מחמת כח שנתן בו הבורא אנו חושבין אותו כאלו אמרו הבורא בעצמו. ויש לפרש שהקב״ה אומר כן להגיד חסדו ואמתו שעושה עם ישראל שמאבד את מעשה ידיו מפניהם וכן הציען של דברים הללו מעשה ידיו והללו מעשה ידיו מעתה תמהו היאך יאבדו אלו מפני אלו. א״ר פפא היינו דאמרי אינשי רהיט ונפיל תורא ושדי ליה לסוסיא באורייה אע״פ שהשור עיף ונופל דרך מרוצתו סוף הוא נוגף את הסוס ומשליכו באבוסו אף מדת גזרותיו של קב״ה אע״פ שנראית כאלו חסה לאבד את אומות העולם סוף שמאבדתן מפני בניו. ויש מפרשים כשרץ השור ונופל מעמידין הסוס במקומו מה שלא היה רוצה לעשות קודם נפילתו על שהיה חביב עליו שורו וכשמתרפא שורו קשה לו להוציא סוסו מפני שורו מאחר שהעמידו שם כך הקב״ה כיון שבאה מפלתן של ישראל נתן גדולתן כו׳ אורייה כמו ארוות סוסים. ולא מסתבר מכמה אנפי חדא דגמרא לא קאמר אלא שדי ליה לסוסיא באורייה ולא מדכר תו כי קאי תורא אי מהדר ליה התם ואי לא. ותו אדקאמ׳ שאדי ליה לימא מוקי ליה ותו אמאי איצטריך למימר רהיט ונפיל לימא כדנפל ותו לא:
אמר רב גידל אמר רב עתידין ישראל לקבל טובה הבאה בשני משיח. ומתמהינן פשיטא ואלא מאן אכיל להו ומפרקי׳ דלאו לאפוקי אחריני קאתי אלא היא גופה קמ״ל דיש משיח לישראל ולאפוקי מדר׳ הלל כו׳. אמר רב לא אבראי עלמא אלא לדוד שמתן שכרו מרובה לעולם הבא שהיה עתיד לומר כמה שירות ותשבחות לפני המקום. ושמואל אמר למשה שהיה עתיד לקבל את התורה. ור״י אמר למשיח שגדולתו יתירה. ומה שמו רבנן אמרי חיוארא דבי רבי שמו מצורע של בית רבי כלומר מזרעו של רבי הוא ומנין שהוא מצורע שנאמר אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם. אמר רב אי מן חייא הוא אם משיח מאלו שחיין עכשיו הוא כגון רבינו הקדוש הוא שהיה חסיד וסובל חלאים ואם מן הדורות הראשונים שמתו הוא אין דוגמתו בהם אלא דניאל איש חמודות שהיה מזרע דוד והיה צדיק גמור ונידון ביסורים שהשליכוהו לגוב אריות. ויש מפרשין אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא למתים כגון דניאל:
אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב״ה להעמיד להם דוד אחר לישראל שנאמר ואת דוד מלכם אשר אקים להם מדהוה סגיא ליה למכתב ואת דוד מלכם ותו לא וכתב אשר אקים להם משמע דאחרינא קאמר. ומקשינן והא כתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם ומדלא כתיב אשר אקים להם משמע דאדוד המלך קאי ומפרקינן כגון קיסר ופלוגו קיסר דוד החדש הוי מלך ודוד המלך הוי נשיא והיינו פלגו מלך זהו פשטן של דברים ודברים הללו אין אנו יודעים קצת [כיצד?] יהיו עד עת בואם והיודע אמתתם יראנו אותם במראה ולא בחידות למען שמו הגדול:
חילק ובילק כו׳ פירש רש״י שני דייני סדום ע״ש וכ״ה בערוך בערך חילק ועל שם מעשיהם הרעים נקראו בשמות אלו דכהאי גוונא אמרינן לקמן בפרקין ד׳ דייני הוו בסדום שקראי וכו׳ ע״ש מעשיהם הרעים ואפשר דנקט הנהו דייני סדום ע״פ מ״ש לקמן רעים וחטאים רעים בעוה״ז וחטאים לעוה״ב ואם כן לא אכלי שני משיח וק״ל:
ב אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני [שיאכלו ויהנו משנות] המשיח. אמר רב יוסף: פשיטא [פשוט, מובן מאליו], ואלא מאן אכיל להו [מי יאכל אותם], וכי חילק ובילק, שני ברנשים ריקים, אכלי להו [יאכלו אותם]? ומסבירים שבכל זאת יש חידוש בדברי רב גידל, כי הם באו לאפוקי [להוציא] מדבריו של ר׳ הילל, שאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו, כלומר, שכבר התגשמו הנבואות עליו בימי חזקיה, וכאשר דוחים דעתו להלן בכמה ראיות אחרות.
§ Rav Giddel says that Rav says: The Jewish people are destined to eat from the bounty of, i.e., enjoy, the years of the Messiah. Rav Yosef says: Isn’t this obvious? And rather, who else will eat from them? Will Ḥillak and Billak, two shiftless characters, eat from them? The Gemara explains that Rav Giddel’s statement serves to exclude the statement of Rabbi Hillel, who says: There is no Messiah coming for the Jewish people, as they already ate from him, as all the prophecies relating to the Messiah were already fulfilled during the days of Hezekiah.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב לָא אִבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְדָוִד וּשְׁמוּאֵל אָמַר לְמֹשֶׁה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמָשִׁיחַ.

Rav says: The world was created only for the sake of David, by virtue of his merit. And Shmuel says: It was created by virtue of the merit of Moses. And Rabbi Yoḥanan says: It was created by virtue of the merit of the Messiah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לדוד – בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות.
למשה – בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה.
אלא לדוד כו׳. ר״ל הבטחת ה׳ שיהיה לעולם כגון המלכות שניתן לו היא לעולם לו ולזרעו כמפורש בכמה מקראות וכן למשה גדולת התורה ופלפולה ניתן לו ולזרעו עד עולם כדאמרי׳ במסכת נדרים וכן למשיח הגדולה יהיה לו לעולם:
אמר רב: לא אברי עלמא [נברא העולם] אלא לדוד, כלומר, בזכות דוד נברא כל העולם. ושמואל אמר: בזכות משה. ור׳ יוחנן אמר: העולם נברא למשיח.
Rav says: The world was created only for the sake of David, by virtue of his merit. And Shmuel says: It was created by virtue of the merit of Moses. And Rabbi Yoḥanan says: It was created by virtue of the merit of the Messiah.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מָה שְׁמוֹ דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי שִׁילֹה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית מ״ט:י׳} עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי יִנּוֹן שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ע״ב:י״ז} יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ דְּבֵי רַבִּי חֲנִינָה אמר חֲנִינָה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ט״ז:י״ג} אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְנַחֵם בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {איכה א׳:ט״ז} כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי וְרַבָּנַן אָמְרִי חִיוָּורָא דְּבֵי רַבִּי שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ג:ד׳} אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאוֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנוּהוּ נָגוּעַ מוּכֵּה אֱלֹהִים וּמְעוּנֶּה.

Apropos the Messiah, the Gemara asks: What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come” (Genesis 49:10). The school of Rabbi Yannai says: Yinnon is his name, as it is stated: “May his name endure forever; may his name continue [yinnon] as long as the sun; and may men bless themselves by him” (Psalms 72:17). The school of Rabbi Ḥanina says: Ḥanina is his name, as it is stated: “For I will show you no favor [ḥanina]” (Jeremiah 16:13). And some say that Menaḥem ben Ḥizkiyya is his name, as it is stated: “Because the comforter [menaḥem] that should relieve my soul is far from me” (Lamentations 1:16). And the Rabbis say: The leper of the house of Rabbi Yehuda HaNasi is his name, as it is stated: “Indeed our illnesses he did bear and our pains he endured; yet we did esteem him injured, stricken by God, and afflicted” (Isaiah 53:4).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה שמו – של משיח.
ינון שמו – כמו ינאי כל אחד היה דורש אחר שמו.
לפני שמש – עד שלא נברא היה שמו ינון והיינו אחד מז׳ דברים שעלו במחשבה ליבראות.
ולא אתן להם חנינה – עדיין לא יבא משיח.
מנחם – בן חזקיה.
חיוורא דבי רבי – מצורע של בית רבי.
גמ׳ ויש אומר מנחם כו׳ צריך להיות ויש אומרים:
בד״ה ולא אתן כו׳ יבא משיח הס״ד:
שילה שמו כו׳. עיין פירש״י נראה דכולהו שמות תוארים וכולהו איתנהו ביה כמו במשה שהיה לו כמה שמות תוארים ושילה שמו ע״ש יובל שי לו כדאמרינן במדרש וינון שמו ע״ש שררה ומלכות כמ״ש המפרשים וע״ש שם בן ד׳ אותיות כי ב׳ נונין במקום ב׳ ההי״ן בא״ת ב״ש וכדאמרינן פ׳ הספינה משיח נקרא ע״ש של הקב״ה שנאמר זה שמו אשר יקראו ה׳ צדקנו וחנינה שמו וגם בשם זה יש בו שם ד׳ בחילוף נ׳ אחד בה׳ באי״ק בכ״ר ויהיה באותיותיו חן ה׳ ומנחם בן חזקיה שמו שנאמר כי רחק ממני מנחם גו׳ ירמיה אמרו בשעת חורבן שאז נולד משיח ונתרחק מבני אדם לג״ע כדאיתא במדרשים ובן חזקיה לאו מקרא משתמע אלא קבלה בידם הוא ורבנן דאמרי חיורא דבי רבי כו׳. עיין פירש״י ובערוך בערך חוורא ונראה דנקרא דבי רבי ע״ש רבינו הקדוש שנקרא רבי וכדלקמן שהיה סובל תחלואים ויסורין כמוהו:
כיון שדובר במשיח, שואלים: מה שמו? דבי [בני בית מדרשו] של ר׳ שילא אמרי [אומרים]: ״שילה״ שמו, שנאמר: ״עד כי יבא שילה״ (בראשית מט, י). דבי ר׳ ינאי אמרי [אומרים]: ״ינון״ שמו, שנאמר: ״יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו״ (תהלים עב, יז). דבי [בני בית מדרשו] של ר׳ חנינה אמר: ״חנינה״ שמו, שנאמר: ״אשר לא אתן לכם חנינה״ (ירמיה טז, יג). ויש אומרים כי ״מנחם בן חזקיה״ שמו, שנאמר: ״כי רחק ממני מנחם משיב נפשי״ (איכה א, טז). ורבנן אמרי [אומרים] ״חיוורא דבי [המצורע של בית] רבי״ שמו, שנאמר: ״אכן חליינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה״ (ישעיה נג, ד).
Apropos the Messiah, the Gemara asks: What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come” (Genesis 49:10). The school of Rabbi Yannai says: Yinnon is his name, as it is stated: “May his name endure forever; may his name continue [yinnon] as long as the sun; and may men bless themselves by him” (Psalms 72:17). The school of Rabbi Ḥanina says: Ḥanina is his name, as it is stated: “For I will show you no favor [ḥanina]” (Jeremiah 16:13). And some say that Menaḥem ben Ḥizkiyya is his name, as it is stated: “Because the comforter [menaḥem] that should relieve my soul is far from me” (Lamentations 1:16). And the Rabbis say: The leper of the house of Rabbi Yehuda HaNasi is his name, as it is stated: “Indeed our illnesses he did bear and our pains he endured; yet we did esteem him injured, stricken by God, and afflicted” (Isaiah 53:4).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב נַחְמָן אִי מִן חַיַּיָּא הוּא כְּגוֹן אֲנָא שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ל׳:כ״א} וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמוֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יָצָא אָמַר רַב אִי מִן חַיַּיָּא הוּא כְּגוֹן רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אִי מִן מִתַיָּא הוּא כְּגוֹן דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת.

Rav Naḥman says: If the Messiah is among the living in this generation, he is a person such as me, who already has dominion over the Jewish people, as it is stated: “And their prince shall be of themselves, and their governor shall proceed from their midst” (Jeremiah 30:21), indicating that the redeemer is already in power. Rav says: If the Messiah is among the living in this generation, he is a person such as our saintly Rabbi Yehuda HaNasi, who was renowned for his sanctity, piety, and Torah knowledge. If the Messiah is among the dead he is a person such as Daniel, the beloved man.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש – אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה כדאמרינן בבבא מציעא (דף פה.) ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה והאי כגון לאו דווקא ל״א כגון רבינו הקדוש כלומר אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות.
כגון אנא שנאמר והיה אדירו וגו׳. רש״י לא פירש כלום ונראה לפרש דמשמע ליה אדירו ממנו וגו׳ ר״ל דמשיח שהוא אדירו יהיה ממנו ומושלו וגו׳ מאותן הבאים מבני דוד ועדיין היה להם ממשלה גם בגלות וכמ״ש לא יסור שבט מיהודה ורב נחמן סתם הוא חתניה דר״ג שהיה מבני דוד ואפשר שהוא היה ג״כ מבני דוד ועל זה נמי אמר אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש. שהיה לו ממשלה בימי אנטונינס קיסר:
ואי מן מתיא הוא כגון דניאל כו׳. שהיה לו ממשלה אצל נ״נ וגם אצל מלך פרס ועי״ל כולה מלתא לענין יראת חטא כדאמר בסוף מס׳ סוטה משמת רבי בטלה יראת חטא ואמר ר״נ לא תתני יראת חטא דאיכא אנא וק״ל:
אמר רב נחמן: אי [אם] מן חייא [החיים] בדורנו הוא המשיח, הרי יהיה כגון אנא [איש כמוני] שיש לו כבר שלטון וממשלה על ישראל (מהרש״א), שנאמר: ״והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא״ (ירמיה ל, כא), והוא מפרשו שהגואל יהא אדם שיש לו כבר ממשלה. אמר רב: אי [אם] מן חייא [החיים] בדורנו הוא, הריהו כגון רבינו הקדוש (ר׳ יהודה הנשיא), שהיה מופלג בקדושתו, חסידותו ותורתו. אי מן מתיא [אם מן המתים] הוא, הריהו כגון דניאל איש חמודות.
Rav Naḥman says: If the Messiah is among the living in this generation, he is a person such as me, who already has dominion over the Jewish people, as it is stated: “And their prince shall be of themselves, and their governor shall proceed from their midst” (Jeremiah 30:21), indicating that the redeemer is already in power. Rav says: If the Messiah is among the living in this generation, he is a person such as our saintly Rabbi Yehuda HaNasi, who was renowned for his sanctity, piety, and Torah knowledge. If the Messiah is among the dead he is a person such as Daniel, the beloved man.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד לָהֶם דָּוִד אַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ל׳:ט׳} וְעָבְדוּ אֵת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם הֵקִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָקִים א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְהָכְתִיב {יחזקאל ל״ז:כ״ה} וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם כְּגוֹן קֵיסָר וּפַלְגֵי קֵיסָר.

Rav Yehuda says that Rav says: The Holy One, Blessed be He, is destined to establish another David for the Jewish people as the Messiah, as it is stated: “And they shall serve the Lord their God, and David their king, whom I will establish for them” (Jeremiah 30:9). It is not stated: I established, but “I will establish,” indicating that the name of the future king will be David. Rav Pappa said to Abaye: But isn’t it written: “And my servant David shall be their prince forever” (Ezekiel 37:25), indicating that King David himself will rule over the Jewish people? Abaye said: They will rule in tandem like an emperor and a viceroy; the Messiah will be king and David will be second-in-command.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך קסר
קסרא(סנהדרין צח:) עתיד הקב״ה להקים לישראל דוד אחר וכו׳ עד כגון קיסר ופלגו קיסר פירוש מלך ומשנה למלך בן דוד בן ישי מלך ודוד אחר שני לו (בילמדנו ראה נתתיך אלהים לפרעה) מלך בשר ודם אינו נקראין בשמו קיסר אגוסטו וכו׳ (א״ב שם המושל הראשון אשר בחזקה כבש הרומיים תחת ידו ואחריו נקרא כן על שמו מושלי הרומיים ואווגוסטוס בן אחותו היה ומשל תחתיו אחר הריגתו ועל שמו נקראו המושלים אחריו וזה ענין קיסר אווגוסטוס):
ערך חוור
חוורב(ברכות כח.) אהדרו ליה תמני סרי חיורתא פי׳ שיבה (חולין צג.) א״ר יהודה אמר שמואל חיורתא דתותי מתני אסור פי׳ הלובן שבתוך הכוליא והן חוטי דאינון גו כליתא ושם המקום חרץ (חולין נה) והוא דמטי ליקותא במקום החרץ. ואמר רבי חננאל ז״ל שמענו מרבותינו כי חלב שהוא בראש הכסלים הוא חיוורתא דתותי מתני וקרום מפריד בין זה חיורא ובין השומן שהוא תחת זה החיורא והעליון אסור והתחתון מותר. (חולין פד) ילבש כלי פשתן כיתנא חיוריתא רומיתא כלי זכוכיתא חיורתי. (יבמות פ) מתיב רב מרי מיהא דתנן (בכורות לח) חוורור והמים קביעין אי זהו חוורור קבוע כל ששהא שמונים יום פי׳ סנורים ת״י בסנורים בחיוורוריא ובלעז קטא״רטא. (פסחים עד) באיוריתא דשריר. (גיטין נו) סמידא ליכא חיוריתא איכא פי׳ קמח עב פסולת של סמידא. (סנהדרין צח) חיורא דבי רבי שמו פי׳ נגוע חלאים גדולים. חיורא נגע תרגום מצורעת כשלג חיורא כתלגא רב כלומר גדול (גיטין סח) אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא אמר ליה חיורא לא קא עבדינן האידנא אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רבי חסדא חיורא באוכמא לקיא: (נזיר לא) אוכמא בחיורא לקיא חיורא באוכמא לקיא כבר פירשנו בערך אכם (א״ב תרגום כל אשר לבן בו די חור ביה) וא״ר חסדא אוכמא למשכיה סימקא לבשריה חיורא לרדיא. מחורתא כדשנין מעיקרא. (קידושין לט) אמר להו לא חיורתי כלום אינה מלובנת ומבוררת לכם. (נזיר סג. פסחים פא) טומאת התהום היכא כתיבא א״ר אלעזר אמר קרא וכי ימות מת עליו במחוורת לו (א״ב תרגום עיניך יראו זרות ויחורון עיניך בנכריתא):
ערך סקב
סקבג(בבא מציעא כז:) אוכף לא שאולי אנשי משום דמסקבל חמריהו פי׳ פעמים תהיה בהמת בעל האוכף רזה ובהמת השואל שמנה וכשנותנין עליה האוכף מתפתח וכשמחזירו המשאיל על בהמתו מסקב׳ פי׳ עושה בה חבורה כדאמרי׳ (קידושין ס:) אמר אביי סקבא דשתא ריגלא פי׳ חבורה של כל השנה הרגל כלומר כיון שאוכלין ושותין ובטילין ממלאכתן מתייחדין ובאין לידי עבירה (סנהדרין צח) בענין משיח ויתיב בין סקבי דרומי פי׳ בעלי חבורות (א״ב פי׳ בל׳ רומי פעל המשרט בצפורנים או בדבר אחר על הבשר עד שיעשה חבורה ואומרים כן לשחין):
א. [קייזער.]
ב. [ווייס.]
ג. [קרעטצע.]
דוד אחר – שעתיד למלוך עליהם.
אקים – הקים לא נאמר אלא אקים.
כגון קיסר ופלגי קיסר – מלך ושני לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך.
אמר ר׳ יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה ט׳ חדשים כימי הריון על ישראל לגזור עליהם גזירות והיינו שחרב הבית על ידם.
אלא אקים כו׳. מלת אקים הוא עתיד לנוכח והל״ל קמתי לא נאמר שהוא לשון עבר לנוכח אבל אמר הקים שהוא לשון עבר לנסתר והיינו משום דרישא דקרא ועבדו את ה׳ אלהיהם וגו׳ הוא עתיד לנסתר ודו״ק:
אמר רב יהודה אמר רב: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם לישראל דוד אחר הוא המשיח, שאף הוא יקרא ״דוד״, שנאמר: ״ועבדו את ה׳ אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם״ (ירמיה ל, ט) ״הקים״ לא נאמר אלא ״אקים״, משמע שיקים ה׳ מלך חדש שיהא שמו ״דוד״. אמר ליה [לו] רב פפא לאביי: והכתיב [והרי נאמר] ״ודוד עבדי נשיא להם לעולם״ (יחזקאל לז, כה), הרי שדוד המלך הוא שיהא מלך ישראל. ענה לו: כגון קיסר ופלגי [ומשנה] לקיסר, כך יהיו שניהם מושלים, המשיח ימלוך על כל ישראל ודוד המלך שבעבר היה מלך יהיה נשיא, משנה לו.
Rav Yehuda says that Rav says: The Holy One, Blessed be He, is destined to establish another David for the Jewish people as the Messiah, as it is stated: “And they shall serve the Lord their God, and David their king, whom I will establish for them” (Jeremiah 30:9). It is not stated: I established, but “I will establish,” indicating that the name of the future king will be David. Rav Pappa said to Abaye: But isn’t it written: “And my servant David shall be their prince forever” (Ezekiel 37:25), indicating that King David himself will rule over the Jewish people? Abaye said: They will rule in tandem like an emperor and a viceroy; the Messiah will be king and David will be second-in-command.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי מַאי דִּכְתִיב {עמוס ה׳:י״ח} הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם ה׳ לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם ה׳ הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר מָשָׁל לְתַרְנְגוֹל וַעֲטַלֵּף שֶׁהָיוּ מְצַפִּין לָאוֹר א״לאֲמַר לֵיהּ תַּרְנְגוֹל לַעֲטַלֵּף אֲנִי מְצַפֶּה לָאוֹרָה שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא וְאַתָּה לָמָּה לְךָ אוֹרָה

§ Rabbi Simlai taught: What is the meaning of that which is written: “Woe to you who desire the day of the Lord. Why would you have this day of the Lord? It is darkness, and not light” (Amos 5:18)? It is comparable to a rooster and a bat who were looking forward to the light of day. The rooster said to the bat: I look forward to light, as light is an indication of my time to be active. But as for you, why do you need light? Nighttime for you is like daytime for me.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עטלף – קלבא שורי״ץ בלעז ואין לה עינים.
שאורה שלי הוא – שיש לי עינים לראות ונמצאתי נהנית בה כך ישראל מצפין לגאולה שיום ה׳ יהיה להם אור אבל העובדי כוכבים למה מקוים אותו הרי הוא להם חשך ולא אור.
בד״ה שאורה שלי כו׳ להם אור גדול אבל כו׳ כצ״ל:
למה זה לכם יום כו׳. יום בכ״מ נאמר על הגאולה ולילה על הגלות ולזה אמר לרשעים הוי המתאוים את יום ה׳ וגו׳ שהיא הגאולה דלמה זה כו׳ וק״ל:
ג דרש ר׳ שמלאי: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״הוי המתאוים את יום ה׳ למה זה לכם יום ה׳ הוא חשך ולא אור״ (עמוס ה, יח)משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור היום שיבוא. אמר ליה [לו] תרנגול לעטלף: אני מצפה לאורהשהרי אורה שלי היא, שכן אני פעיל וחי בשעות האור ונהנה ממנו, אבל אתה למה לך אורה? הרי בשבילך שעות אלה הן כשעות חשיכה.
§ Rabbi Simlai taught: What is the meaning of that which is written: “Woe to you who desire the day of the Lord. Why would you have this day of the Lord? It is darkness, and not light” (Amos 5:18)? It is comparable to a rooster and a bat who were looking forward to the light of day. The rooster said to the bat: I look forward to light, as light is an indication of my time to be active. But as for you, why do you need light? Nighttime for you is like daytime for me.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144