×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י״ג.גמרא
;?!
אָ
בְּתוֹךְ הָנֵץ הַחַמָּה בגילויי׳בְּגִילּוּיָיא הֲוָה קָאֵי וְזַהֲרוּרֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּחֲזָא קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְנֵימָא מָר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי מֵאִיר דִּסְתַם לַן תְּנָא כְּוָותֵיהּ. דִּתְנַן כׇּל שָׁעָה שֶׁמּוּתָּר לֶאֱכוֹל מַאֲכִיל. הָהִיא לָאו סְתָמָא הוּא מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא מוּתָּר. וְנֵימָא מָר הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּהָוֵה לֵיהּ מַכְרִיעַ א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָאו מַכְרִיעַ הוּא טַעַם דְּנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר. ואיבעי׳וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַב דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דתני׳דְּתַנְיָא אאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְשׂוֹרְפִין תְּרוּמוֹת טְמֵאוֹת תְּלוּיוֹת וטהורו׳וּטְהוֹרוֹת וּמְשַׁיְּירִין מִן הטהורו׳הַטְּהוֹרוֹת מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת כְּדֵי לֶאֱכוֹל עַד ד׳אַרְבַּע שָׁעוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ טְהוֹרוֹת לֹא יִשָּׂרְפוּ שֶׁמָּא יִמָּצְאוּ לָהֶן אוֹכְלִין אָמַר לָהֶן כְּבָר בִּקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ אָמְרוּ לוֹ שֶׁמָּא חוּץ לַחוֹמָה לָנוּ. אָמַר לָהֶם לְדִבְרֵיכֶם אַף תְּלוּיוֹת לֹא יִשָּׂרְפוּ שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֵם אָמְרוּ לוֹ כְּבָר מוּבְטָח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לֹא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. אָמְרוּ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁקָּבְעוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאי לָאו אֲפִילּוּ לֶאֱכוֹל אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא לֹא לְבַעֵר. וְאַף ר׳רַבִּי סָבַר לְהָא דְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא במַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהִפְקִיד דִּיסַקַּיָּא מְלֵאָה חָמֵץ אֵצֶל יוֹחָנָן חָקוֹקָאָה וּנְקָבוּהָ עכברי׳עַכְבָּרִים וְהָיָה חָמֵץ מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא וּבָא לִפְנֵי רַבִּי שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ הַמְתֵּן שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הַמְתֵּן שְׁלִישִׁית אָמַר לוֹ הַמְתֵּן רְבִיעִית אָמַר לוֹ הַמְתֵּן חֲמִישִׁית א״לאָמַר לוֹ צֵא וּמוֹכְרֶהָ בַּשּׁוּק. מַאי לָאו גלְגוֹיִם1 כְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב יוֹסֵף לָא לְיִשְׂרָאֵל כְּרַבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי לְיִשְׂרָאֵל נישקלי׳נִישְׁקְלֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ. מִשּׁוּם חֲשָׁדָא דְּתַנְיָא דגַּבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק פּוֹרְטִין לַאֲחֵרִים וְאֵין פּוֹרְטִין לְעַצְמָן. גַּבָּאֵי תַמְחוּי שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק מוֹכְרִין לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִין לְעַצְמָן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ל״ב:כ״ב} וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרַב יוֹסֵף בְּפֵירוּשׁ אֲמַרְתְּ לַן צֵא וּמוֹכְרֵן לַגּוֹיִם2 כְּרַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַב יוֹסֵף כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַבִּי כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דִּתְנַן ההַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ אֲפִילּוּ הֵן אֲבוּדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מוֹכְרָן בב״דבְּבֵית דִּין מִפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵידָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַב יוֹחָנָן ולֹא שָׁנוּ אֶלָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הלכה כר׳ יהודה – דתולין כל חמש. ונימא הלכה כר׳ מאיר – דאוכלין כל חמש דהא סתם לן תנא כוותיה דתנן כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה לחיה ולעופות דמשמע כשאינו מותר לאכול אינו מאכיל ואי רבי יהודה הא איכא חמש דאינו אוכל ומאכיל אלא ר׳ מאיר היא דאמר אוכל עד תחלת שש ומשעה שאינו אוכל אין מאכיל. משום דקשיא מותר – בפרק כל שעה מקשינן כל שעה שאוכל מאכיל מיבעי ליה ומותר משמע כל שעה שמותר אדם אחר לאכול מאכיל זה האסור לאכול ומדוחקא דהא קושיא אוקימנא כרבן גמליאל והכי קאמר כל שעה שמותר כהן לאכול בתרומה מאכיל ישראל חולין לבהמה אלמא סתמא לא כר״מ היא. כרבן גמליאל – במתני׳. לאו מכריע הוא – כדפרישית לקמן בפירקין (פסחים כא.) דאין הכרעת דעת שלישית מכרעת והא הכרעת דעת שלישית היא דהא ר״מ ורבי יהודה לא איירי דניהוי שייך חילוק בין זמן תרומה לזמן חולין כלל דאי הוה תנן ר״מ אומר אחד חולין וא׳ תרומה כל חמש ר׳ יהודה אומר א׳ חולין ואחד תרומה כל ארבע ורבן גמליאל אומר חולין כל ארבע תרומה כל חמש הויא הכרעה אבל השתא דאינהו לא אדכור תרומה וחולין כלל ולא גלו דעתם שיהא שום רמז דין לחלק ביניהם לאו הכרעה היא אלא דעת שלישית. ה״ג: ואיבעית אימא רב דאמר כי האי תנא – דקבע הלכתא כר׳ אלעזר בר׳ יהודה דאמר אפי׳ תרומה כל ארבע ותו לא דקתני דקבעו הלכה כמותו. תלויות – ספק טמאות ספק טהורות. מזון שתי סעודות – ולא שלש דכל שלש סעודות דשבת ערבית שחרית ומנחה וערב פסח אסור לאכול מן המנחה ולמעלה. טהורות לא ישרפו – כלל הואיל ולא הגיע זמנן לבער ואע״פ שיש לו שיור כדי לאנשי ביתו של כהן שמא ימצא כהנים אורחים שיאכילום ולא נפסיד תרומה בידים ואם לא ימצא יאכילום למחר לכלבי כהנים או יבטלם בלבו. כבר בקשו ולא מצאו – כלומר כל מה שיש לו לבקש כבר ביקש דהא בשבת לא יבואו אורחים וכבר יודע ובקי הוא באותן שבעיר מי יבוא אצלו. לנו – לשון מלון שמא בתוך התחום לנים כהנים אורחים הלילה ויבואו למחר. אף לדבריכם – דחיישינן לשמא אמאי לא פלגיתו אלא בטהורות אף תלויות לא ישרפו קודם זמנן שמא יבוא אליהו היום או מחר קודם זמן ביעורן ויטהרם ויאמר לא נגע בהן טומאה ויאכלום. לא בערבי שבתות כו׳ – והיום ערב שבת ולמחר ערב יום טוב. מפני הטורח – שיש להן לעסוק בסעודות שבת ויטרדו בו. מאי לאו אפי׳ לאכול – בכל דבריו קבעו כמותו ואף במה שקבע זמן האכילה עד ד׳ שעות ואפילו בתרומה. לא לבער – הא דקבעו כמותו לא איירי באכילה אלא בביעור שהיו חביריו חלוקין עליו שלא יבערו טהורות עד למחר קבעו דשורפין מערב שבת בשלשה עשר אבל בשיור לעולם אימא לך כדי לאכול עד חמש שעות והיא בכלל. דיסקייא – שתי מלות מורכבות שני שקים אמתחת של עור. ונקבוה עכברים – והיה נחסר וארבעה עשר בניסן היה וחמץ בזול ובא לפני רבי לידע אם ימכרוהו מפני חסרונו של מפקיד. המתן – שמא יבא ויאכל בעליו. חמישית – דמהשתא תו לא אכיל ליה. אמר לו צא ומוכרן בשוק – בעוד שהוא מותר בהנאה. לא לישראל – וכר׳ מאיר והכי קאמר ליה אי שהייתו הא שעתא לא משכחת ישראל דזבין ליה. נישקליה לנפשיה – ויאכלנו ויתן דמין לבעלים למה לו לטרוח ולילך בשוק אחרי שנותן לו רשות למכור. פורטין – פרוטות של נחשת שגבו לצדקה וכשמשהין אותם מחלידות צריך לפורטן בכסף. תמחוי – מאכל לחם ומיני מאכל שגובין לחלק. ואין מוכרין לעצמן – שמא יחשדום שלקחום בזול. בפירוש אמרת לן כו׳ – רב יוסף חלה ושכח תלמודו ולאחר זמן כשהיה מחליף דבריו היו מזכירין אותו תלמידיו כך לימדתנו בראשונה. כמאן אזלא הא דרבי – שהורה למכור פקדון מפני שאבד. אבודין – נחסרין והולכין.פרק עשירי – מהדורת הרב עמיחי כנרתי, סיוע וביקורת: הרב יואל קטן והרב אריאל אביני, באדיבות מכון שלמה אומן שעל יד ישיבת שעלבים (כל הזכויות שמורות). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144