×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י׳:גמרא
;?!
אָ
הִנִּיחַ בְּזָוִית זוֹ וּמָצָא בְּזָוִית אַחֶרֶת פְּלוּגְתָּא דרשב״גדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן דְּתַנְיָא קַרְדּוֹם שֶׁאָבַד בְּבַיִת הַבַּיִת טָמֵא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אָדָם טָמֵא נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלוֹ רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַבַּיִת טָהוֹר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הִשְׁאִילוֹ לְאַחֵר וְשָׁכַח אוֹ שֶׁנְּטָלוֹ מִזָּוִית זוֹ וְהִנִּיחַ בְּזָוִית הָאַחֶרֶת וְשָׁכַח. זָוִית מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אקַרְדּוֹם שֶׁאָבַד בְּבַיִת הַבַּיִת טָמֵא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אָדָם טָמֵא נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלוֹ אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמְצָאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת הַבַּיִת טָמֵא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אָדָם טָמֵא נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלוֹ מִזָּוִית זוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַבַּיִת טָהוֹר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הִשְׁאִילוֹ לְאַחֵר וְשָׁכַח אוֹ שֶׁנְּטָלוֹ מִזָּוִית זוֹ וְהִנִּיחַ בְּזָוִית זוֹ וְשָׁכַח. אָמַר רָבָא בעַכְבָּר נִכְנָס וְכִכָּר בְּפִיו וְנִכְנַס אַחֲרָיו וּמָצָא פֵּירוּרִין צָרִיךְ בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל עַכְבָּר לְפָרֵר וְאָמַר רָבָא גתִּינוֹק נִכְנָס וְכִכָּר בְּיָדוֹ וְנִכְנַס אַחֲרָיו וּמָצָא פֵּירוּרִין א״צאֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְפָרֵר. בָּעֵי רָבָא עַכְבָּר נִכְנָס וְכִכָּר בְּפִיו וְעַכְבָּר יוֹצֵא וְכִכָּר בְּפִיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן הַיְינוּ הַאי דְּעָל וְהַיְינוּ הַאי דִּנְפַק אוֹ דִילְמָא אַחֲרִינָא הוּא. אִם תִּמְצָא לוֹמַר דהַיְינוּ הַאי דְּעָל וְהַיְינוּ הַאי דִּנְפַק עַכְבָּר לָבָן נִכְנָס וְכִכָּר בְּפִיו וְעַכְבָּר שָׁחוֹר יוֹצֵא וְכִכָּר בְּפִיו מַהוּ הַאי וַדַּאי אַחֲרִינָא הוּא אוֹ דִילְמָא אַרְמוֹיֵי אַרְמְיֵהּ מִינֵּיהּ. ואת״לוְאִם תִּמְצָא לוֹמַר העַכְבָּרִים לָא שָׁקְלִי מֵהֲדָדֵי עַכְבָּר נִכְנָס וְכִכָּר בְּפִיו וְחוּלְדָּה יוֹצְאָה וְכִכָּר בְּפִיהָ מַהוּ חוּלְדָּה וַדַּאי מֵעַכְבָּר שְׁקַלְתֵּיהּ אוֹ דִילְמָא אַחֲרִינָא הוּא דְּאִם אִיתָא דְּמֵעַכְבָּר שְׁקַלְתֵּיהּ עַכְבָּר בְּפִיהָ הֲוָה מִשְׁתְּכַח. ואת״לוְאִם תִּמְצָא לוֹמַר ואִם אִיתָא דְּמֵעַכְבָּר שְׁקַלְתֵּיהּ עַכְבָּר בְּפִיהָ הֲוָה מִשְׁתְּכַח עַכְבָּר נִכְנָס וְכִכָּר בְּפִיו וְחוּלְדָּה יוֹצְאָה וְכִכָּר וְעַכְבָּר בְּפִי חוּלְדָּה מַהוּ הָכָא וַדַּאי אִיהוּ הוּא אוֹ דִילְמָא אִם אִיתָא דְּאִיהוּ נִיהוּ כִּכָּר בְּפִי עַכְבָּר מִשְׁתְּכַח הֲוָה בָּעֵי אִישְׁתְּכוֹחֵי אוֹ דִילְמָא זמִשּׁוּם בִּיעֲתוּתָא הוּא נְפַל וּשְׁקַלְתֵּיהּ תֵּיקוּ. בָּעֵי רָבָא כִּכָּר בִּשְׁמֵי קוֹרָה צָרִיךְ סוּלָּם לְהוֹרִידָהּ אוֹ אֵין צָרִיךְ מִי אָמְרִינַן כּוּלֵּי הַאי לָא אַטְרְחוּהוּ רַבָּנַן כֵּיוָן דְּלָא נָחֵית מִנַּפְשֵׁיהּ לָא אָתֵי לְמֵיכְלַהּ אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דְּנָפֵל וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר חזִימְנִין דְּנָפֵל וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ כִּכָּר בְּבוֹר צָרִיךְ סוּלָּם לְהַעֲלוֹתָהּ אוֹ אֵין צָרִיךְ טהָכָא וַדַּאי דְּלָא עֲבִידָא דְּסָלְקָה מִנַּפְשַׁהּ אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דְּנָחֵית לְמֶעְבַּד צוּרְכֵּיהּ וְאָתֵי לְמֵיכְלַיהּ. את״לאִם תִּמְצָא לוֹמַר זִימְנִין דְּנָחֵית לְצוּרְכֵּיהּ וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ כִּכָּר בְּפִי נָחָשׁ צָרִיךְ חַבָּר לְהוֹצִיא אוֹ אֵין צָרִיךְ. יבְּגוּפֵיהּ אַטְרְחוּהוּ רַבָּנַן בְּמָמוֹנֵיהּ לָא אַטְרְחוּהוּ רַבָּנַן אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא תֵּיקוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בּוֹדְקִין אוֹר י״דאַרְבָּעָה עָשָׂר ובי״דוּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית וּבִשְׁעַת הַבִּיעוּר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כלֹא בָּדַק אוֹר י״דאַרְבָּעָה עָשָׂר יִבְדּוֹק בי״דבְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. לֹא בָּדַק בי״דבְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יִבְדּוֹק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד לֹא בָּדַק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד יִבְדּוֹק לְאַחַר הַמּוֹעֵד לוּמַה שֶּׁמְּשַׁיֵּיר יַנִּיחֶנּוּ בְּצִינְעָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו.: גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הַשְׁבָּתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה {שמות י״ג:ז׳} לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר {שמות י״ב:י״ט} שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם {שמות י״ב:ט״ו} אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם. מֵתִיב רַב יוֹסֵף רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל שֶׁלֹּא בָּדַק בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים הַלָּלוּ שׁוּב אֵינוֹ בּוֹדֵק אַלְמָא בְּמִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא דִּפְלִיגִי. מָר זוּטְרָא מַתְנֵי הָכִי מֵתִיב רַב יוֹסֵף רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל שֶׁלֹּא בָּדַק בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה פְּרָקִים הַלָּלוּ שׁוּב אֵינוֹ בּוֹדֵק אַלְמָא בְּשׁוּב אֵינוֹ בּוֹדֵק הוּא דִּפְלִיגִי. אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה נָמֵי אִם לֹא בָּדַק קָאָמַר. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מִקַּמֵּי אִיסּוּרָא אִין בָּתַר אִיסּוּרָא לָא גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ וְרַבָּנַן סָבְרִי לָא גָּזְרִינַן. וּמִי גָּזַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ וְהָא תְּנַן מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֵם מְלֵאִים קֶמַח וְקָלִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
הבית טמא – כל כלי הבית טמאין שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ומשמש בכל כלי הבית. זוית מאן דכר שמיה – פתח באבדו וסיים בנמצא בזוית אחרת. חסורי מיחסרא והכי קתני – שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ולקחו לאבוד וגבי מצא בזוית אחרת שמא אדם טמא הניחו שם רבן שמעון כו׳ וגבי חמץ נמי לרבנן חוששין שמא עכבר עשה וכיון דחוששין לעכבר יש לחוש נמי לא זהו אלא אחר ולרבן שמעון תולין באדם עצמו שהוא עשה ושכח וא״צ בדיקה. ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה – ואין תולין הככר בו שאין דרכו של עכבר לפרר ולא זהו ככר שהכניס העכבר. אם תמצא לומר היינו האי כו׳ – דאי פשטת ליה דחיישינן דילמא אחרינא הואי תו לא צריכנא למיבעי שחור ולבן אבל אי פשטת ליה דלא חיישינן אכתי שחור ולבן מיבעיא לן.
ארמוייה – השליכו ממנו ונטלו הוא וחבירו בחגיגה (דף טו:) אי נקטיה ביד מאן מרמי ליה מן ידי.
לדידיה הוה שקיל ליה – את העכבר עצמו היה מביא. ככר ועכבר בפי חולדה – עכבר נכנס וככר בפיו וחולדה יוצא׳ כשנכנס בו לבדוק ובפיה ככר מכאן ועכבר מכאן. ככר בפי נחש – בעיא באנפי נפשה היא ולא דמי להנך דלעיל ול״ג את״ל. לא אטרחוהו – ויבטל בלבו.
בממוניה – לשכור חבר.
מתני׳ בתוך המועד – בשעה ששית שהוא מועד הביעור.
לאחר המועד – משש שעות ולמעלה עד שתחשך.
גמ׳ שלש השבתות – שלש לשונות של השבתה ראייה מציאה והשבתה. אלמא במכאן ואילך הוא דפליגי – ולאו במידי אחרינא דר׳ יהודה לא מצריך שלש בדיקות אלא הכי קאמר או אור לארבעה עשר או שחרית או בשעה ששית ורבנן אמרי אם לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחריו. ומר זוטרא מתני – בהדיא באחד משלשה פרקים. לבתר איסורא – לא יבדוק דגזרינן דילמא איידי דעסיק ביה אתי למיכל מיניה. משקרב העומר – בו ביום יוצאים ומוצאים שוקי ירושלים מלאים קמח וקלי מן החדש למכור וקודם י״ט נקטף ונטחן ונתייבש הקלי בתנור.פרק עשירי – מהדורת הרב עמיחי כנרתי, סיוע וביקורת: הרב יואל קטן והרב אריאל אביני, באדיבות מכון שלמה אומן שעל יד ישיבת שעלבים (כל הזכויות שמורות). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144