×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות כ״ז.גמרא
;?!
אָ
דְּעַל הָעֵצִים כְּתִיב. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דמ״דדְּמַאן דְּאָמַר עַל בְּסָמוּךְ מַאי ה״נהָכָא נָמֵי עַל בְּסָמוּךְ אוֹ דִלְמָא עַל הָעֵצִים דּוּמְיָא דְּעַל הַמִּזְבֵּחַ מָה הָתָם עַל מַמָּשׁ אַף ה״נהָכָא נָמֵי עַל מַמָּשׁ תֵּיקוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: אהַקּוֹמֶץ מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ בעִשָּׂרוֹן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ גהַיַּיִן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ דהַשֶּׁמֶן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ. ההַסּוֹלֶת וְהַשֶּׁמֶן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה והַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.: גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {ויקרא ב׳:ב׳} מְלֹא קוּמְצוֹ תְּרֵי זִימְנֵי. עִשָּׂרוֹן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ. מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {ויקרא ב׳:ב׳} מִסׇּלְתָּהּ שֶׁאִם חָסְרָה כׇּל שֶׁהוּא פְּסוּלָה. הַיַּיִן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ. כָּכָה. הַשֶּׁמֶן מִיעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רוּבּוֹ. דְּמִנְחַת נְסָכִים כָּכָה וּמִנְחַת נְדָבָה אָמַר קְרָא {ויקרא ב׳:ב׳,ט״ז} וּמִשַּׁמְנָהּ שֶׁאִם חָסַר כׇּל שֶׁהוּא פְּסוּלָה. הַשֶּׁמֶן וְהַסּוֹלֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. מִסׇּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ. הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. {ויקרא ב׳:ב׳,ט״ז} עַל כׇּל לְבוֹנָתָהּ {ויקרא ו׳:ח׳} וְאֵת כׇּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה זשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חב׳שְׁתֵּי חַלּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. טשְׁנֵי סְדָרִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה שְׁנֵי בָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה הַסְּדָרִין יוְהַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. כב׳שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר ג׳שְׁלֹשָׁה שֶׁבַּפָּרָה וד׳וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה לוד׳וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב מוארבע שֶׁבַּמְּצוֹרָע מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. נשבעה הַזָּאוֹת שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ סז׳שֶׁבַע הַזָּיוֹת שֶׁעַל בֵּין הַבַּדִּים שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת שֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חוּקָּה. שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה הֲוָיָה שְׁתֵּי חַלּוֹת הֲוָיָה. שְׁנֵי סְדָרִין חוּקָּה שְׁנֵי בָּזִיכִין חוּקָּה הַסְּדָרִין וְהַבָּזִיכִין חוּקָּה. שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּנָּזִיר דִּכְתִיב כֵּן יַעֲשֶׂה ג׳שְׁלֹשָׁה שֶׁבַּפָּרָה חוּקָּה. אַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה דְּאִיתַּקַּשׁ לְנָזִיר דִּכְתִיב {ויקרא ז׳:י״ג} עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו וְאָמַר מָר שְׁלָמָיו לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר. וְאַרְבָּעָה שֶׁבִּמְצוֹרָע דכתי׳דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ב׳} זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע וד׳וְאַרְבָּעָה שֶׁבַּלּוּלָב {ויקרא כ״ג:מ׳} וּלְקַחְתֶּם לְקִיחָה תַּמָּה. אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא ל״שלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֵין מְעַכְּבִין. מֵיתִיבִי ד׳אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב ב׳שְׁנַיִם מֵהֶן עוֹשִׂין פֵּירוֹת וב׳וּשְׁנַיִם מֵהֶם אֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת הָעוֹשִׂין פֵּירוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְשֶׁאֵין עוֹשִׂין וְשֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת יִהְיוּ זְקוּקִין לְעוֹשִׂין פֵּירוֹת וְאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּהֶן עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אֶחָת. וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אֶחָת שֶׁנֶּאֱמַר {עמוס ט׳:ו׳} הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגוּדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא לוּלָב בֵּין אָגוּד בֵּין שֶׁאֵינוֹ אָגוּד כָּשֵׁר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָגוּד כָּשֵׁר שֶׁאֵינוֹ אָגוּד פָּסוּל. מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר קִיחָה קִיחָה מֵאֲגוּדַּת אֵזוֹב. מָה לְהַלָּן בַּאֲגוּדָּה אַף כָּאן בַּאֲגוּדָּה וְרַבָּנַן לָא גָּמְרִי קִיחָה קִיחָה. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא עלוּלָב מִצְוָה לְאוֹגְדוֹ וְאִם לֹא אֲגָדוֹ כָּשֵׁר כְּמַאן אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא אֲגָדוֹ אַמַּאי כָּשֵׁר אִי רַבָּנַן מַאי מִצְוָה. לְעוֹלָם רַבָּנַן וּמַאי מִצְוָה מִשּׁוּם {שמות ט״ו:ב׳} זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.: שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ חוּקָּה. שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁעַל בֵּין הַבַּדִּים וְשֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב וְשֶׁעַל הַפָּרוֹכֶת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ דיה״כדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב חוּקָּה. דְּפַר כֹּהֵן מָשׁוּחַ וּדְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וְדִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה1 כִּדְתַנְיָא {ויקרא ד׳:כ׳} וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לִכְפּוֹל בְּהַזָּאוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אליבא דמ״ד (על העצים) על בסמוך – בפ׳ שתי הלחם (לקמן דף צו.) במשנה פליגי ה״נ דכתיב על העצים על בסמוך. מתני׳ מיעוטו מעכב את רובו – שאם חיסר כל שהוא פסול. היין – שלישית ההין של איל ורביעית ההין לכבש וחצי ההין לפר וכן השמן בין דמנחת נסכים כשיעור ההין בין בלוג דמנחת נדבה. גמ׳ מלא קומצו תרי זימני – בויקרא חד במנחת נדבה וקמץ משם מלא קומצו וחד במנחת חוטא וקמץ הכהן ממנה מלא קומצו חד למצוה וחד לעכב. שאם חסר כל שהוא פסולה – דסלתה מריבויא דה״א [דריש]. ככה – בנסכים ככה יעשה לשור האחד בפרשת שלח לך. מסלתה ומשמנה – ומשמע שיהו שניהן והדר כתיב נמי מגרשה ומשמנה שיהו שניהן שנה הכתוב לעכב. גרש וסולת חד הוא אלא שגרש במנחת ביכורים וסלת בשאר מנחות. על כל לבונתה ואת כל הלבונה – שנה הכתוב לעכב. 1מתני׳ שתי חלות – עצרת. שני סדרים – דלחם הפנים. שני מינין שבנזיר – חלות ורקיקין בפרשת נשא. ג׳ שבפרה אדומה – עץ ארז ואזוב ושני תולעת וצפורין במצורע. שבע הזאות שבפרה – והזה אל נכח פני אהל מועד וגו׳. שעל בין הבדים – ביה״כ כדאמרינן במס׳ יומא (דף נג:). שעל הפרכת ומזבח הזהב – בין דיה״כ בין דפר העלם דבר בין דפר כהן משיח בויקרא. 2במעשה יה״כ כתיב חוקה באחרי מות והיתה זאת לחוקת עולם וגו׳ וחוקה עיכובא. הוייה – סלת תהיינה. בלחם הפנים כתיב מאשי ה׳ חק עולם ואכולהו קאי אסדרים ואבזיכין. כן יעשה על תורת נזרו (במדבר ו) עיכובא. חוקה – זאת חוקת התורה. 3שלמי נזיר – ליו״ד קבין ירושלמיות סלת ולרביעית שמן כתודה בפ׳ התודה (לקמן עח.). תהיה – הויא עיכובא. לקיחה תמה – ארבעתן כאחד. שאין לו – ד׳ מינין דלולב מעכבין. אבל יש לו אין מעכבין – אפילו לא אגדן כאחד. שנים מהן עושין פירות – דאתרוג ותמרים. יהו זקוקים – כלומר כולן יהו כאחד. בהרצאה – כשהן מתענין אין נענין עד שיהו כולן באגודה אחת צדיקים ורשעים דומיא דעושין ואין עושים פירות. על הארץ יסדה – בזמן שאגודתו ביחד אז יסדה. ועשה לפר כאשר עשה לפר חטאת – בפר העלם דבר כתיב שיעשו לו כאשר עשה לפר כהן משיח שלמעלה הימנו. מה ת״ל – והלא כל מה שפירש לפר כהן משיח פירש לפר העלם דבר. לכפול בהזיות – לשנות באזהרת הזאת הדם עליו.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 בדפוס וילנא מופיעים כאן שלושה ד״ה שמופיעים במהדורתנו להלן.
2 שלושה ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא קודם ד״ה ״מתני׳ שתי חלות״.
3 בדפוס וילנא ד״ה ״שלמי נזיר״ מופיע לאחר ד״ה ״לקיחה תמה״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144