גמרא
פירוש
וְחִישֵּׁב עָלֶיהָ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.
(ל״א) חִישֵּׁב עָלֶיהָ חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת דִּבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בשמאלו וחישב – כלומר אם חישב עליה כל זמן שהוא בשמאלו לאו מחשבה היא ולאו חיוביה כרת האוכלו שאין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ושמאל בלא כלי לר״ש אינו כשרה כדאמרינן לעיל בא לעובדה ביד עובדה בימין.
פסלתו מתנתו – מה שניתן בשמאלו ושוב אין לו תקנה בחזרה.
מ״ט משום דבעי לקדושיה בכלי כו׳ ואספו שפסול – עוד להקדישן בכלי דאי לא הוי בעי עוד האי קומץ קידוש כלי לא הוה מפסיל דהוה כדם שנשפך מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר כדאמרינן במס׳ יומא בפ׳ הוציאו לו (דף מח.) נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר. לא בעו מתן כלי – דאי בעי לית ליה תקנתא בחזרה כדפרישית דהוה ליה כנשפך על הרצפה מן הצואר שפסול דנפקא לן מולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו וקידוש קומץ במקום קבלת דם ושמאל בלא כלי הרי היא כרצפה דכי אכשר רבי שמעון שמאל בקבלה לא הכשיר אלא בכלי. לרבי יהודה מסייע ליה – דאמר כשעובדה ביד בעינן ימין הכא נמי קתני יחזיר לימינו.
לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא – דאמר אפילו בהמיינו וכל שכן בשמאל והכא קתני יחזיר לימינו. דאמר כתנא דהקטר – דקתני לעיל הקטר חלבים ואברים כו׳ ומכשר עבודת קומץ בשמאל ואפילו ביד.
ולאו לצדדין קתני – כדתרצה רבי יהודה בריה דרבי חייא לעיל. פעמים – חציו בראשונה וחציו בשניה ולא פעמי פעמים. משני זיתים – הלכך האי דנקיט מתניתין פעמים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה כזית ולא פחות דאין הקטרה בפחות מכזית.
ורבי יוחנן אמר יש קומץ בפחות משני זיתים – ואפילו הכי קתני מתניתין פעמים כשרה. מאימתי מתיר כו׳ – דכתיב קדש קדשים מאשי ה׳ אין להן חלק אלא לאחר אשי ה׳ בת״כ.
משמשלה – במקצתה. אין כבשן מעלה קיטור כו׳ – ובקומץ נמי כתיב והקטיר הלכך בעינן קיטור. אמרי תלמידיך – תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם.
אין לי – אעל מזבח כל הלילה קאי.
מבוא השמש – אחר שבא השמש.
קומץ – ולבונה וכל הקרבנות דרכן ליקרב ביום דנפקא לן מביום צוותו בת״כ ולא יצא מאותו כלל אלא אברי עולה שהתירן הכתוב בלילה דכתיב (ויקרא ו) על מוקדה וגו׳.
אברים ופדרים – דדרכן ליקרב בלילה מהאי קרא גופיה נפקא בתורת כהנים. עם בא השמש – קודם ביאת השמש ואי קשיא הא קיימא לן מנחתם ונסכיהם בלילה והכא תני ומנחת נסכים ביום תריץ הא מותיב לה בפ״ב דמסכת תמורה (דף יד:) ומשני כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן. והא עם בא השמש לא משכחת דיצית האור ברובו – קודם שקיעת החמה ואי לא חשיב הקטרה עד שתצית האור ברובו איפסלו להו בשקיעת החמה.
לקלוט – שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלינה הויא משמשלה בו האור.
להתיר – שיריה לא הוי הקטרה עד שתצית בו האור ברובו. ר׳ אלעזר מתני לה – כדקתני לעיל בקומץ ולבונה שמעלן מבוא השמש.
בפוקעין – בקומץ ולבונה הקופצין מתוך האור ונופלים מעלין אותן כל הלילה. אפי׳ קרטין – שלמים וחשובין שבה.
אין מחזירין – ולעיל קתני קטרת ומוקי לה איהו בפוקעין.
תאכל – קרי ביה תעוכל.
עיכולי – פוקעין. כי פשיט – כשהיה שונה. על המזבח – תחת העצים. בצידי המערכה – אצל העצים על המזבח.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
מ״ט משום דבעי לקדושיה בכלי כו׳ ואספו שפסול – עוד להקדישן בכלי דאי לא הוי בעי עוד האי קומץ קידוש כלי לא הוה מפסיל דהוה כדם שנשפך מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר כדאמרינן במס׳ יומא בפ׳ הוציאו לו (דף מח.) נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר. לא בעו מתן כלי – דאי בעי לית ליה תקנתא בחזרה כדפרישית דהוה ליה כנשפך על הרצפה מן הצואר שפסול דנפקא לן מולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו וקידוש קומץ במקום קבלת דם ושמאל בלא כלי הרי היא כרצפה דכי אכשר רבי שמעון שמאל בקבלה לא הכשיר אלא בכלי. לרבי יהודה מסייע ליה – דאמר כשעובדה ביד בעינן ימין הכא נמי קתני יחזיר לימינו.
לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא – דאמר אפילו בהמיינו וכל שכן בשמאל והכא קתני יחזיר לימינו. דאמר כתנא דהקטר – דקתני לעיל הקטר חלבים ואברים כו׳ ומכשר עבודת קומץ בשמאל ואפילו ביד.
ולאו לצדדין קתני – כדתרצה רבי יהודה בריה דרבי חייא לעיל. פעמים – חציו בראשונה וחציו בשניה ולא פעמי פעמים. משני זיתים – הלכך האי דנקיט מתניתין פעמים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה כזית ולא פחות דאין הקטרה בפחות מכזית.
ורבי יוחנן אמר יש קומץ בפחות משני זיתים – ואפילו הכי קתני מתניתין פעמים כשרה. מאימתי מתיר כו׳ – דכתיב קדש קדשים מאשי ה׳ אין להן חלק אלא לאחר אשי ה׳ בת״כ.
משמשלה – במקצתה. אין כבשן מעלה קיטור כו׳ – ובקומץ נמי כתיב והקטיר הלכך בעינן קיטור. אמרי תלמידיך – תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם.
אין לי – אעל מזבח כל הלילה קאי.
מבוא השמש – אחר שבא השמש.
קומץ – ולבונה וכל הקרבנות דרכן ליקרב ביום דנפקא לן מביום צוותו בת״כ ולא יצא מאותו כלל אלא אברי עולה שהתירן הכתוב בלילה דכתיב (ויקרא ו) על מוקדה וגו׳.
אברים ופדרים – דדרכן ליקרב בלילה מהאי קרא גופיה נפקא בתורת כהנים. עם בא השמש – קודם ביאת השמש ואי קשיא הא קיימא לן מנחתם ונסכיהם בלילה והכא תני ומנחת נסכים ביום תריץ הא מותיב לה בפ״ב דמסכת תמורה (דף יד:) ומשני כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן. והא עם בא השמש לא משכחת דיצית האור ברובו – קודם שקיעת החמה ואי לא חשיב הקטרה עד שתצית האור ברובו איפסלו להו בשקיעת החמה.
לקלוט – שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלינה הויא משמשלה בו האור.
להתיר – שיריה לא הוי הקטרה עד שתצית בו האור ברובו. ר׳ אלעזר מתני לה – כדקתני לעיל בקומץ ולבונה שמעלן מבוא השמש.
בפוקעין – בקומץ ולבונה הקופצין מתוך האור ונופלים מעלין אותן כל הלילה. אפי׳ קרטין – שלמים וחשובין שבה.
אין מחזירין – ולעיל קתני קטרת ומוקי לה איהו בפוקעין.
תאכל – קרי ביה תעוכל.
עיכולי – פוקעין. כי פשיט – כשהיה שונה. על המזבח – תחת העצים. בצידי המערכה – אצל העצים על המזבח.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush