גמרא
פירוש
הדרן עלך קדשי מזבח
פרק ה – הנהנה מן ההקדש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתני׳ הערלה וכלאי הכרם מצטרפין – כדאמרי׳ גבי פגול ונותר.
גמ׳ והתניא כל שהוא למכות – האכילה כל שהוא עובר בלאו וא״כ למאי מצטרפין.
מתני׳ הבגד – שהוא מטמא ג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות.
והשק – שיעורו ד׳ טפחים על ד׳ טפחים.
הבגד מצטרף לשק שקל הימנו לארבעה על ארבעה וכן כל אחד ואחד מצטרף לקל הימנו דשק מצטרף לעור לחמשה על חמשה והעור למפץ לששה על ששה דהיינו לקל הימנו אבל לא הקל עם החמור דלהכי תנא להו הכי הבגד והשק השק והעור כו׳ כולן מצטרפין זה עם זה. מפני שהן ראוין לטמא במושב – מפני שכשיש בין כולן שיעור אחד בין שניהם ראוין ליטמא מושב עליו הלכך מצטרפין. גמ׳ תנא קיצע מכולן – שאם חתך מכולן משהו מכל הני דתנן במתני׳ מהבגד ומשק ומעור וממפץ ועשה מכולן בגד.
למשכב ג׳ – כלומר אם חישב עליו לעשותו למשכב כגון לתופרו בכסת אם יש באותו בגד שלשה על שלשה הואיל וראוי לעשות ממנו טלאי לכסת שנקרע מטמא משום משכב.
ואם חישבו למושב – לעשותו טלאי לבגד אם יש באותו בגד טפח על טפח מטמא משום זב.
לאחיזה – אם חישב עליו לאחיזה מטמא אפילו בכל שהוא. מאי לאחיזה אמר ר״ל שכן עומד לנוולה – שכן ראוי אותו בגד לאורגים שהוא מחליק המטוה של אריג בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך בגד כל שהוא על אצבעו להגין עליו שלא יחתכנו החוט והיינו עומד לנוולה לכרוך על אצבעו כשאורג ומטוה החוטין ונוולה היא אריגה כדאמרינן במס׳ גיטין (דף לד.) אשכחה דיתבא ונוולה.
הואיל וראוי לקוצצי תאנים – שכשמחתכין את התאנים כורכין בגד כל דהו על ידיהם שלא יתלכלכו בדבש התאנים הלכך מקבל טומאה. מתני׳ הנהנה אע״פ שלא פגם מעל – קס״ד בין בדבר [שאין דרכו לפגום ובין בדבר] שדרכו לפגום קאמר ר׳ עקיבא דכיון שנהנה מעל.
שיש בו פגם – כלומר שדרכו ליפגם. כיצד – הוא דבר שאין בו פגם.
נתנה קטלא – ענק של זהב של הקדש בצוארה או טבעת בידה.
או שתה בכוס של זהב – של הקדש. כל הני אין בהו פגם שאינן נפגמין בכך אלא כיון שנהנה מהן שוה פרוטה מעל. והיכי משערינן בהו הכי אומדין כמה רוצה אשה ליתן שישאלו תכשיטין כהללו להוליכן לבית המשתה להתכבד בהן ומשלמת להקדש שיעור הנאה שנשתמשה בהן.
וכל דבר שיש בו פגם – כגון לבשה חלוק או כסה בטלית או ביקע בקרדום הואיל ועומדין ליפגם לא מעל עד שיפגום בהן בש״פ. גמ׳ תנא ומודה ר״ע לחכמים בדבר שיש בו פגם – לא מעל אלא לכשיפגמנו דלא אזלינן בתר הנאה אלא בתר פגם: ופריך א״כ דמודה ר״ע לרבנן בדבר שיש בו פגם דלא מעל עד שיפגום ופשיטא דרישא דקאמר ר״ע כיון שנהנה מעל בדבר שאין בו פגם א״כ היינו רבנן ובמאי קא מיפלגי. אמר רבא בלבוש מציעאה – דלא לביש ליה מבחוץ לגמרי דמלבוש החיצון פגם לאלתר ולא לגמרי מבפנים סמוך לבשרו דההוא נמי פגים לאלתר שמתחכך לבשר אלא בלבוש שלובש בינתים בין מלבוש העליון ובין התחתון שאינו נפגם עד זמן מרובה.
ומלמלא – בגד של פשתן שדק ביותר כדאמרינן גיטין (דף נט.) דבר הנמלל ונמתח דהוי כי אמגוזא [ופלגא] שכל כך דק שכשכורכין אותו כולו ביחד אין הכרך גדול יותר מאגוז [וחצי] ולפי שדמיו יקרים הרבה אינו לובשו אלא פעם בשנה או פעמים ומשמרו הרבה שלא יפגם ואין בו פגם עד זמן מרובה. ובהא פליגי ר״ע סבר הואיל והוו דברים שאינן נפגמין לאלתר אע״ג דפגמי לאחר זמן כיון דלא פגמי לאלתר הוי כדבר שאין בו פגם דמועלין בו כיון שנהנה ממנו כשוה פרוטה אע״ג דלא פגם ורבנן סברי הואיל ויש בו פגם מ״מ לא מעל עד שיפגום. נפש – האמור במעילה. וכן הוא אומר וימעלו וגו׳ ויזנו אחרי הבעלים – ששינו עצמם מן המקום לעבודת כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והשק – שיעורו ד׳ טפחים על ד׳ טפחים.
הבגד מצטרף לשק שקל הימנו לארבעה על ארבעה וכן כל אחד ואחד מצטרף לקל הימנו דשק מצטרף לעור לחמשה על חמשה והעור למפץ לששה על ששה דהיינו לקל הימנו אבל לא הקל עם החמור דלהכי תנא להו הכי הבגד והשק השק והעור כו׳ כולן מצטרפין זה עם זה. מפני שהן ראוין לטמא במושב – מפני שכשיש בין כולן שיעור אחד בין שניהם ראוין ליטמא מושב עליו הלכך מצטרפין. גמ׳ תנא קיצע מכולן – שאם חתך מכולן משהו מכל הני דתנן במתני׳ מהבגד ומשק ומעור וממפץ ועשה מכולן בגד.
למשכב ג׳ – כלומר אם חישב עליו לעשותו למשכב כגון לתופרו בכסת אם יש באותו בגד שלשה על שלשה הואיל וראוי לעשות ממנו טלאי לכסת שנקרע מטמא משום משכב.
ואם חישבו למושב – לעשותו טלאי לבגד אם יש באותו בגד טפח על טפח מטמא משום זב.
לאחיזה – אם חישב עליו לאחיזה מטמא אפילו בכל שהוא. מאי לאחיזה אמר ר״ל שכן עומד לנוולה – שכן ראוי אותו בגד לאורגים שהוא מחליק המטוה של אריג בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך בגד כל שהוא על אצבעו להגין עליו שלא יחתכנו החוט והיינו עומד לנוולה לכרוך על אצבעו כשאורג ומטוה החוטין ונוולה היא אריגה כדאמרינן במס׳ גיטין (דף לד.) אשכחה דיתבא ונוולה.
הואיל וראוי לקוצצי תאנים – שכשמחתכין את התאנים כורכין בגד כל דהו על ידיהם שלא יתלכלכו בדבש התאנים הלכך מקבל טומאה. מתני׳ הנהנה אע״פ שלא פגם מעל – קס״ד בין בדבר [שאין דרכו לפגום ובין בדבר] שדרכו לפגום קאמר ר׳ עקיבא דכיון שנהנה מעל.
שיש בו פגם – כלומר שדרכו ליפגם. כיצד – הוא דבר שאין בו פגם.
נתנה קטלא – ענק של זהב של הקדש בצוארה או טבעת בידה.
או שתה בכוס של זהב – של הקדש. כל הני אין בהו פגם שאינן נפגמין בכך אלא כיון שנהנה מהן שוה פרוטה מעל. והיכי משערינן בהו הכי אומדין כמה רוצה אשה ליתן שישאלו תכשיטין כהללו להוליכן לבית המשתה להתכבד בהן ומשלמת להקדש שיעור הנאה שנשתמשה בהן.
וכל דבר שיש בו פגם – כגון לבשה חלוק או כסה בטלית או ביקע בקרדום הואיל ועומדין ליפגם לא מעל עד שיפגום בהן בש״פ. גמ׳ תנא ומודה ר״ע לחכמים בדבר שיש בו פגם – לא מעל אלא לכשיפגמנו דלא אזלינן בתר הנאה אלא בתר פגם: ופריך א״כ דמודה ר״ע לרבנן בדבר שיש בו פגם דלא מעל עד שיפגום ופשיטא דרישא דקאמר ר״ע כיון שנהנה מעל בדבר שאין בו פגם א״כ היינו רבנן ובמאי קא מיפלגי. אמר רבא בלבוש מציעאה – דלא לביש ליה מבחוץ לגמרי דמלבוש החיצון פגם לאלתר ולא לגמרי מבפנים סמוך לבשרו דההוא נמי פגים לאלתר שמתחכך לבשר אלא בלבוש שלובש בינתים בין מלבוש העליון ובין התחתון שאינו נפגם עד זמן מרובה.
ומלמלא – בגד של פשתן שדק ביותר כדאמרינן גיטין (דף נט.) דבר הנמלל ונמתח דהוי כי אמגוזא [ופלגא] שכל כך דק שכשכורכין אותו כולו ביחד אין הכרך גדול יותר מאגוז [וחצי] ולפי שדמיו יקרים הרבה אינו לובשו אלא פעם בשנה או פעמים ומשמרו הרבה שלא יפגם ואין בו פגם עד זמן מרובה. ובהא פליגי ר״ע סבר הואיל והוו דברים שאינן נפגמין לאלתר אע״ג דפגמי לאחר זמן כיון דלא פגמי לאלתר הוי כדבר שאין בו פגם דמועלין בו כיון שנהנה ממנו כשוה פרוטה אע״ג דלא פגם ורבנן סברי הואיל ויש בו פגם מ״מ לא מעל עד שיפגום. נפש – האמור במעילה. וכן הוא אומר וימעלו וגו׳ ויזנו אחרי הבעלים – ששינו עצמם מן המקום לעבודת כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush