×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מכות י׳:גמרא
;?!
אָ
אמִקְלָט הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָרוֹצֵחַ וְיִפְנֶה לְשָׁם. אֲמַר רַב כַּהֲנָא: מַאי קְרָא? ״תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ״ (דברים י״ט:ג׳), עֲשֵׂה [לְךָ] הֲכָנָה לַדֶּרֶךְ. רַב חַמָּא בַּר חֲנִינָא פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״טוֹב וְיָשָׁר ה׳ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ״ (תהלים כ״ה:ח׳), אִם לַחַטָּאִים יוֹרֶה, ק״וקַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים. ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ וְגוֹ׳ (שמות כ״א:י״ג), ״כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי: מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע״ וְגוֹ׳ (שמואל א כ״ד:י״ג). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶחָד הָרַג בְּשׁוֹגֵג וְאֶחָד הָרַג בְּמֵזִיד, לַזֶּה אֵין עֵדִים וְלַזֶּה אֵין עֵדִים, הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִינָן לְפוּנְדָּק אֶחָד, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד יוֹשֵׁב תַּחַת הַסּוּלָּם, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. אֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אֲמַר רַב הוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ, אֲמַר רַב הוּנָא א״ראֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, בבַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״ (במדבר כ״ב:י״ב), וּכְתִיב: ״קוּם לֵךְ אִתָּם״ (במדבר כ״ב:כ׳). מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ (זוּ) תֵּלֵךְ״ (ישעיהו מ״ח:י״ז). מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״ (משלי ג׳:ל״ד). אֲמַר רַב הוּנָא: גרוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט, וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ, פָּטוּר. קָסָבַר, ״וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת״ (דברים י״ט:ו׳), בְּגוֹאֵל הַדָּם הוּא דִּכְתִיב. מֵיתִיבֵי: ״וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת״, בָּרוֹצֵחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בָּרוֹצֵחַ, אוֹ אֵינוֹ אֵלָּא בְּגוֹאֵל הַדָּם? כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר: ״וְהוּא לֹא שׂוֹנֵא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם״ (דברים י״ט:ד׳), הֱוֵי אוֹמֵר: בָּרוֹצֵחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הוּא דַּאֲמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת״, בְּגוֹאֵל הַדָּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹאֵל הַדָּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֵלָּא בָּרוֹצֵחַ? כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר: ״כִּי לֹא שׂוֹנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם״ (דברים י״ט:ו׳), הֲרֵי רוֹצֵחַ אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת״? בְּגוֹאֵל הַדָּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תְּנַן: מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמָּא יַהַרְגֶּנּוּ בַּדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. מַאי, לָאו דְּמַתְרוּ בֵיהּ, דְּאִי קָטֵיל, בַּר קַטְלָא הוּא? לָא, כִּדְתַנְיָא: ״וִידַבְּרוּ אֵלָיו״, דְּבָרִים הָרְאוּיִם לוֹ. דאוֹמְרִים לוֹ: אַל תִּנְהַג בּוֹ מִנְהַג שׁוֹפְכֵי דָמִים, בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הוּא מְדַבֵּר ע״יעַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ״ (דברים י״ט:ד׳). אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה שְׁלִיחוּת עוֹשָׂה. אֲמַר מָר: בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. פְּשִׁיטָא, דְּאִי בְּמֵזִיד, בַּר גָּלוּת הוּא? אִין! וְהָא תַּנְיָא: ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד, מַקְדִימִין לְעָרֵי מִקְלָט, וב״דוּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתָם מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַיַּיב מִיתָה, הֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וָמֵת״ (דברים י״ט:י״ב). מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיַּיב, פְּטָרוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרוֹצֵחַ מִיַּד גּוֹאֵל הַדָּם״ (במדבר ל״ה:כ״ה), מִי שֶׁנִּתְחַיַּיב גָּלוּת, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה״ (במדבר ל״ה:כ״ה). רַבִּי אוֹמֵר: מֵעַצְמָן הֵן גּוֹלִין, כִּסְבוּרִין הֵן, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד קוֹלְטוֹת, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁבְּשׁוֹגֵג קוֹלְטוֹת, בְּמֵזִיד אֵינָן קוֹלְטוֹת. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: העִיר שֶׁרוּבָּהּ רוֹצְחִים אֵינָהּ קוֹלֶטֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו״ (יהושע כ׳:ד׳), וְלֹא שֶׁהוּשְׁווּ דִּבְרֵיהֶן לִדְבָרָיו. וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ועִיר שֶׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. דְּבָעִינַן ״זִקְנֵי הָעִיר״ וְלֵיכָּא. אִיתְּמַר: עִיר שֶׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים, רַבִּי אַמֵי ור׳וְרַבִּי אַסֵי, חַד אוֹמר: קוֹלֶטֶת, וְחַד אוֹמר: אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ קוֹלֶטֶת, בָּעִינַן ״זִקְנֵי הָעִיר״ וְלֵיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר קוֹלֶטֶת, מִצְוָה בְּעָלְמָא. וְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים, ר׳רַבִּי אַמֵי וְרַבִּי אַסֵי, חַד אָמַר: נֶעֱשָׂה בָהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְחַד אָמַר: אֵין נֶעֱשָׂה בָהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֵין נֶעֱשָׂה בָהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, בָּעִינַן ״זִקְנֵי עִירוֹ״ (דברים כ״א:יט׳,כ׳), וְלֵיכָּא. למ״דלְמַאן דְּאָמַר נֶעֱשָׂה בָהּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִצְוָה בְּעָלְמָא. וְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ זְקֵנִים, ר׳רַבִּי אַמֵי ור׳וְרַבִּי אַסֵי, חַד אָמַר: מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְחַד אָמַר: אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. למ״דלְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, בָּעִינַן ״זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא״ (דברים כ״א:ג׳,ד׳,ו׳), וְלֵיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִצְוָה בְּעָלְמָא. א״ראָמַר רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה נֶאְמְרָה פָּרָשַׁת רוֹצְחִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מקלט היה כתוב על פרשת דרכים – בכל מקום שהיו שני דרכים מפוצלים אחד פונה לעיר מקלט היה עץ תקוע באותו דרך וכתוב בו מקלט. פתח ליה פיתחא – כשהיה רוצה לדרוש בפרשת רוצחים היה מתחיל כן. והאלהים אנה לידו – זהו שאמר הכתוב כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע משל הקדמוני היא התורה שהיא משל הקב״ה שהוא קדמונו של עולם והיא אמרה מרשעים יצא רשע והיכן אמרה והאלהים אנה לידו והיאך הקב״ה ממציא מכשול לאדם לחטוא אלא ע״י שהיו שניהם רשעים ההורג והנהרג ההורג היה חייב גלות ואין עד בדבר והוא לא גלה והנהרג היה חייב מיתה ואין עד בדבר ולא נהרג לפיכך הקב״ה מזמנן לפונדק אחד כו׳. במה הכתוב מדבר – והאלהים אנה לידו. נופל עליו והורגו – ויש עדים ויגלה על כרחו. בדרך תלך – בדרך אשר תבחר לילך. אם ללצים – בא אדם להתחבר. הוא יליץ – אין מעכבין בידו. ומצאו גואל הדם – בדרך בהליכתו. בגואל הדם הכתוב מדבר – וה״ק פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח והשיגו והכהו נפש ולא יתיירא מב״ד כי לו אין משפט מות וסוף המקרא האומר כי לא שונא הוא וגו׳ מוסב על ראשו פן ירדוף גואל הדם אני אומר לך להכין לו הדרך כי לא שונא היה לו ולא הרגו מדעת. ברוצח הכתוב מדבר – וה״ק פן ירדוף והשיגו והכהו והוא לא היה ראוי למות כי לא שונא היה להרוג ולא הרגו מדעת. הרי רוצח אמור כו׳ – שאין לו משפט מות ולא היה צריך לכתוב בשבילו ולו אין משפט מות. הרבה שליחות עושה – דברים שאינן נעשים ע״י האדם נעשים ומתקבלים על ידי הרבה שלוחים. פשיטא – כיון דהוא גולה ודאי בשוגג הרג דאי במזיד הרג וכי גולה היה: ה״ג דאי במזיד בר גלות הוא בתמיהה. בתחלה – תחלת משפטן של רוצחים ועיקרו זהו אחד שוגג ואחד מזיד כו׳ ויליף טעמא מקרא וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו וגו׳ משמע אם הורגו בכוונה ינוס וכתיב בתריה ושלחו זקני עירו וגו׳. רבי אומר – לא אמר הכתוב שיגלה אלא הוא טועה וגולה ולימדך הכתוב שיקחוהו משם ויהרגוהו. ודבר באזני זקני העיר ההיא – מקרא בספר יהושע. מצוה בעלמא – מצוה שיהו שם זקנים ומיהו כי אין בה זקנים נמי קלטה. בבן סורר ומורה – כתיב (דברים כא) והוציאו אותו אל זקני עירו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144