Rashi Kiddushin 2b – רש"י קידושין ב:‏ – Shas HaMeforash

אִי נָמֵי {ירמיהו ל״ב:מ״ד} שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ תָּנֵי הָאִשָּׁה נִקְנֵית. וְנִיתְנֵי הָתָם הָאִישׁ קוֹנֶה מֵעִיקָּרָא תָּנֵי לִישָּׁנָא דְאוֹרָיְיתָא וּלְבַסּוֹף תָּנֵי לִישָּׁנָא דְרַבָּנַן וּמַאי לִישָּׁנָא דְרַבָּנַן דְּאָסַר לַהּ אכ״עאַכּוּלֵּי עָלְמָא כְּהֶקְדֵּשׁ. וְנִיתְנֵי הָכָא הָאִישׁ קוֹנֶה מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּדִידַהּ תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא בְּדִידַהּ. וְנִיתְנֵי הָאִישׁ קוֹנֶה וּמַקְנֶה מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִיתַת הַבַּעַל דְּלָאו אִיהוּ קָא מַקְנֵי מִן שְׁמַיָּא הוּא דְּמַקְנִי לָהּ. ואב״א אי תְּנָא קוֹנֶה ה״אהֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בע״כבְּעַל כׇּרְחָהּ תְּנָא הָאִשָּׁה נִקְנֵית ^אדְּמִדַּעְתָּהּ אִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ לָא. וּמַאי אִירְיָא דְּתָנֵי שָׁלֹשׁ לִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ לְשׁוֹן נְקֵבָה הוּא דִּכְתִיב {שמות י״ח:כ׳} וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב נִיתְנֵי שֶׁבַע מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי דֶּרֶךְ וְאַשְׁכְּחַן דֶּרֶךְ דְּאִיקְּרִי לְשׁוֹן זָכָר דִּכְתִיב {דברים כ״ח:ז׳} בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ אִי הָכִי קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי וְקַשְׁיָא נָמֵי מתני׳מַתְנִיתִין אַהֲדָדֵי. קְרָאֵי אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָין הָכָא דִּבְתוֹרָה קָאֵי וְתוֹרָה אִיקְּרִי לְשׁוֹן נְקֵבָה דִּכְתִיב {תהלים י״ט:ח׳} תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה הָתָם דִּבְמִלְחָמָה קָאֵי דְּדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה כָּתַב לָהּ בִּלְשׁוֹן זָכָר. מתני׳מַתְנְיָתִין אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָין הָכָא דִּלְגַבֵּי אִשָּׁה קָאֵי קָתָנֵי לַהּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה הָתָם דִּלְגַבֵּי אִישׁ קָאֵי דְּדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִיבָּדֵק וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִיבָּדֵק דְּהָא אִשָּׁה נָמֵי בְּאוֹנֶס מִיטַּמְּאָהּ תָּנֵי לְשׁוֹן זָכָר. מ״טמַאי טַעְמָא תָּנֵי שָׁלֹשׁ מִשּׁוּם דְּרָכִים נִיתְנֵי דְּבָרִים וְנִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי בִּיאָה וּבִיאָה אִיקְּרִי דֶּרֶךְ דִּכְתִיב {משלי ל׳:י״ט} וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת. הָא תִּינַח בִּיאָה כֶּסֶף וּשְׁטָר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר מִשּׁוּם בִּיאָה. וְתָנֵי תַּרְתֵּי אַטּוּ חֲדָא הָנָךְ נָמֵי צוֹרֶךְ בִּיאָה נִינְהוּ. ואב״א הָא מַנִּי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה {דברים כ״ב:י״ג} כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְלֹא כָּתַב כִּי תִּלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה מִי חוֹזֵר עַל מִי בַּעַל אֲבֵידָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵידָתוֹ. וְהָא דִּתְנַן ^בבז׳בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב לִיתְנֵי דְּבָרִים הָתָם הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּדַרְכָּא דְּמֵיכְלָא יַתִּירָא לְאֵתוֹיֵי לִידֵי זִיבָה וְדַרְכָּא דְּמִישְׁתְּיָא יַתִּירָא לְאֵתוֹיֵי לִידֵי זִיבָה. וְהָא דִּתְנַן ^גאֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בג׳בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים לִיתְנֵי דְּבָרִים מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן מִתְנֵי סֵיפָא וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד סֵיפָא נָמֵי נִיתְנֵי דָּבָרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אישות ד׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ב:א׳

^ב רמב״ם הלכות מחוסרי כפרה ב׳:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי א׳:ה׳
רמב״ם הלכות שמיטה ויובל ד׳:י״ב

E/ע

הערותNotes

וניתני הכא האיש קונה – כי היכי דתני בלישנא דרבנן ״האיש מקדש״. וניתני – הכא: האיש קונה בג׳ דרכים.
ומקנה – אותה לעצמה בשתי דרכים. ומשני משום דאיכא בהנהו ב׳ דרכים מיתת הבעל. בודקים את הזב – במאכל ובמשתה, בחולי, במשא, בקפיצה, ומראה, והרהור, שמא מחמת אחד מהן ראה ואנוס הוא וטהור, דרחמנא אמר ״מבשרו״ (ויקרא ט״ו:ב׳) – מאיליו ולא מחמת אונס. והאשה באונס נמי מטמאה, כדאמר בפרק בנות כותים (נדה לו:) כשהוא אומר כי יזוב זוב דמה הרי אונס אמור. ופרכינן מ״ט תני שלש – משום דרכים קאמרת.
ליתני דברים וניתני שלשה – כי אורחא דגמרא. ותני תרתי משום חדא – בתמיה, שינה לשון כסף ושטר משום ביאה, היה לו לילך אחרי הרוב. הא מני – דתני לשון דרך בקדושי אשה, ר״ש היא דאמר אורחא דארעא שייך בהו.
אבידה – אחת מצלעותיו. בג׳ דרכים – ערלה ורבעי נוהג בו כאילן, ולענין שביעית הולכין בפירותיו אחר החנטה כאילן ולא אחר לקיטה כירק.
ולירק בדרך אחד – שבשעת לקיטתו עישורו, שאין הולכין בו לענין מעשרות אחר חנטה כשאר אילנות אלא אחר שנה שנלקט בו כירק כדמפרש טעמיה לקמן. המעשרות משתנות כסדר השנים: שנה ראשונה של שמיטה מעשר ראשון ושני, וכן בשניה, אבל שלישית מעשר ראשון ומעשר עני. ואם חנט בשניה ונלקט בשלישית, בשאר אילנות אחר חנטה ובאתרוג אחר לקיטה כירק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון