גמרא
פירוש
מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת לָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן אהָלְכָה אֵצֶל חָכָם וְהִתִּירָהּ מְקוּדֶּשֶׁת באֵצֶל רוֹפֵא וְרִיפֵּא אוֹתָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מָה בֵּין חָכָם לְרוֹפֵא חָכָם עוֹקֵר אֶת הַנֶּדֶר מֵעִיקָּרוֹ וְרוֹפֵא אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְהָתַנְיָא אֵצֶל חָכָם וְהִתִּירָהּ אֵצֶל רוֹפֵא וְרִיפֵּא אוֹתָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי מֵאִיר הָא רַבִּי אֶלְעָזָר הָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הלכה – אחר קידושין אצל חכם. והתירה – מן הנדרים. אצל רופא וריפא אותה – מן המומין. עוקר הנדר מעיקרו – שהרי פותח לה בחרטה אדעתא דהכי מי קא נדרת והיא אומרת לו לא וחכם אומר לה הרי הוא בא לך לידי כך הילכך לאו נדר הוא ומותר לך נמצא כמי שלא היה עליה בשעת קידושין. מכאן ולהבא – אבל עד עכשיו היו עליה נמצא שבשעת תנאי הקדושין הטעתו. הכי גרסינן: והתניא אצל חכם והתירה אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת – וקשיא חכם אחכם. הא – דקתני מקודשת ר״מ היא. דאמר אדם רוצה – אינו מקפיד אם תלך אצל חכם. אין אדם רוצה כו׳ – הילכך אדעתא דהכי לא קידשה. משום נדר – שהיתה נדרנית. לא יחזיר – מפרש במסכת גיטין תרי טעמי איכא למ״ד משום קלקולא שאם אתה אומר יחזיר שמא תלך ותנשא ונמצא שם רע שאינו ש״ר או נדר נעקר ע״י חכם ומקלקלה זה ואומר אילו הייתי יודע שכן הוא אפי׳ נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשיך לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע או משום נדר לא יחזיר ואם חביבה היא עליך לא תמהר להוציאה ואי אתי תו לקלקל לא מהימן שהרי יודע שנאסרה עליו ולא חש לבדוק את הדבר ואיכא למ״ד כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. כל נדר שידעו בו רבים – שנדרתו בפני עשרה. לא יחזיר – קסבר טעמא משום שלא יהו פרוצות בנדרים הוא וכי נדרה בפני רבים וזהו נדר שאין לו הפרה כדאמרינן בגיטין פרצה יותר מדאי קנסוה. שלא ידעו בו רבים – דיש לו הפרה לא קנסוה והכי אמר התם דרבי יהודה לא חייש בנדר לקלקולא. רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם – שאין הבעל יכול להפר שאינו מדברים שבינו לבינה ולא עינוי נפש. לא יחזיר – קסבר טעמא משום קלקולא הלכך בהאי איכא קלקולא דאומר אילו הייתי יודע דחכם יכול להתירו לא הייתי מגרשיך דרוצה הייתי שתתבזה בבית דין ויתירו לך. ושאינו צריך חקירת חכם – נדר שהבעל יכול להפר. יחזיר – דבהאי לא מצי לקלקלה שהיה לו להפר ולא הפר. לא אסרו צריך – חקירת חכם. אלא מפני שאינו צריך – שהצריך חקירת חכם אין בו קלקול דלאו כל כמיניה לומר אילו הייתי יודע לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין אלא מפני מה אסרוהו מפני שאינו צריך דיכול הוא לכחש ולומר לא הייתי יודע שאני יכול להפר וגזרו האי אטו האי. מאי טעמא דרבי יהודה – דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush