גמרא
פירוש
מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת וְהָא הָכָא דִּכְטָעוּת אִשָּׁה אַחַת דָּמֵי וּפְלִיגִי.
הָתָם נָמֵי בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשֵׁי קְטַנָּה כְּלוּם וְגָמַר וּבָעַל לְשֵׁם קִידּוּשִׁין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
משום רבי אליעזר אמרו חולצת ולא מתייבמת – אף בשהחזירה כשהיא גדולה פליג ואף במגרש גדולה והחזירה וטעמיה משום דגזור בה משום יתומה בחיי האב. והא הכא – גבי החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו. דטעות אשה אחת היא – טעות קידושי קטנה. ופליגי – דקאמרי רבנן מתייבמת אלמא כי בעל משגדלה לשם קדושין בעל וקס״ד הוא הדין לטעות נדרים. ה״ג: התם היינו טעמא אדם יודע שאין קדושי קטנה כלום אבל קדשה על תנאי ובעל דעתיה אתנאה ולא גרסינן בהא קמיפלגי דהא ר׳ אליעזר במגרש את הגדולה נמי אמר דכי החזירה אסורה לייבם דטעמא לאו משום קדושי טעות הוא ומאן דגריס לה מפרש דהאי משום ר׳ אליעזר אמרו דברייתא אהחזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו הוא דפליג ולית ליה לתנא דברייתא אליבא דר׳ אליעזר הא דתנא דמתניתין דיבמות (קט.) דאמר דבמגרש גדולה והחזירה נמי אסר רבי אליעזר. אתמר נמי – כרבה דאמר בטעות אשה אחת גרידתא אין צריכה הימנו גט. שנתכוין הוא – לחליצה. ע״מ שתתן כו׳ – ואע״ג דלא יהבה כשרה. שפיר קאמרת – בתמיה דטעמא דהכא לאו משום דאחליה לתנאיה הוא אלא משום דמעיקרא לאו תנאה הוא. כל תנאי מהיכן גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן – דאם יעברו ונתתם ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם (במדבר לב). דאפשר לקיומיה – למעשה של תנאי דהיינו ונתתם. על ידי שליח – כי התם שהרי משה צוה ליהושע לתת להם את הארץ שהיה שלוחו של משה ונתנה להם אבל חליצה אי אפשר לקיימה על ידי שליח אין יכול לומר לשלוחו אם תתן לך פלונית מאתים זוז חלוץ לה הלכך לאו תנאה הוא לבטל החליצה. והא ביאה – הבועל לשם קידושין. וקא הוי תנאיה תנאה – כדאמרינן לעיל הריני בועליך על מנת כו׳. דאיתקוש הויות – והיתה לאיש אחר (דברים כד) כל הויות קידושין במשמע כסף ושטר וביאה כי היכי דמהני תנאי בקידושי כסף ושטר דאפשר לקיומיה על ידי שליח מהני נמי בביאה. במלוה – שמחל לה מלוה שחייבת לו ואמרינן בקידושין (דף ו:) דאינה מקודשת דמשום דמשעה שלוותה ניתנה להוצאה וברשותה קיימא והשתא לאו מידי יהיב לה. צריכה הימנו גט – ואפילו הטעתו בתנאי דאין אדם עושה בעילתו זנות. רבי אמי פליג אדרבי אלעזר ואמר המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל הוא דצריכה גט אבל המקדש במלוה או על תנאי ובעל אינה צריכה הימנו גט מאי טעמא בהא הוא דלא טעי להיות סבור שפחות משוה פרוטה יהיו קידושין הילכך גמר ובעל לשם קידושין. אבל בהנך טעי – כסבור יודעת היא שאין עליה נדרים לכך היא נשאת וכי בעיל אדעתא דקידושי קמאי בעיל ולא לשם קידושין במלוה לאו הכל בקיאין בהלכות קידושין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush