×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין ט״ו.גמרא
;?!
אָ
כְּבִינְתִּי לְבִתִּי וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה וּמֵתָה וְקִיְּימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהֶם בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּם. ת״קתַּנָּא קַמָּא כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר ור׳וְרַבִּי נָתָן ור׳וְרַבִּי יַעֲקֹב נָמֵי כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר אע״גאַף עַל גַּב דְּמִית לָא אָמְרִינַן מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּרַבָּנַן. ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם ר״מרַבִּי מֵאִיר כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר מִיהוּ הֵיכָא דְּמִית אָמְרִינַן מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת וַחֲכָמִים אומרי׳אוֹמְרִים יַחְלוֹקוּ מְסַפְּקָא לְהוּ וְכָאן אָמְרוּ שׁוּדָא עֲדִיף ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא מַעֲשֶׂה אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן. אִבַּעְיָא לְהוּ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא אוֹ מִשְּׁמֵיהּ דְּנָשִׂיא קָאָמַר ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב יוֹסֵף הֲלָכָה כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא וַעֲדַיִין תִּיבְּעֵי לָךְ נָשִׂיא הוּא אוֹ דְּקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּנָשִׂיא תֵּיקוּ. גּוּפָא אָמַר רַב יוֹסֵף הֲלָכָה כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא וְהָא קיי״לקַיְימָא לַן דִּבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ. רַב יוֹסֵף מוֹקֵי לַהּ בְּבָרִיא וְהָא לְיוֹרְשֵׁי מְשַׁלֵּחַ קָאָמַר אוקיי״לוְקַיְימָא לַן מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת תְּנִי יַחְזְרוּ לִמְשַׁלֵּחַ.:
פרק ב – המביא גט
מתני׳מַתְנִיתִין: הַמֵּבִיא בגֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתַּם בְּפָנַי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתַּב בְּפָנַי נִכְתַּב כּוּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כּוּלּוֹ פָּסוּל.
גאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם פָּסוּל שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם פָּסוּל ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם כָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: הָא תּוּ ל״ללְמָה לִי הָא תְּנָא לֵיהּ חֲדָא זִימְנָא הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אִי מֵהַהִיא הֲוָה אָמֵינָא צָרִיךְ וְאִי לָא אָמַר כָּשֵׁר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כּוּלּוֹ פָּסוּל.: הֵי חֶצְיוֹ אַלֵּימָא חֶצְיוֹ רִאשׁוֹן וְהָאָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ לֹא כָּתַב בּוֹ אֶלָּא שִׁיטָה אַחַת לִשְׁמָהּ דשׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי החֶצְיוֹ אַחֲרוֹן.: בְּפָנַי נִכְתַּב כּוּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ פָּסוּל.: אָמַר רַב חִסְדָּא וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם מְעִידִים עַל חֲתִימַת יַד שֵׁנִי פָּסוּל מַאי טַעְמָא. אוֹ כּוּלּוֹ בְּקִיּוּם הַגֵּט אוֹ כּוּלּוֹ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא ומִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ אָמַר חַד כָּשֵׁר הַשְׁתָּא דְּאִיכָּא תְּרֵי פָּסוּל אֶלָּא אָמַר רָבָא אפי׳אֲפִילּוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כבינתי – נושק״א בלעז.
והיא בי״ב מנה – כך היתה שוה.
תקברם אמם – קללה היא כלומר לא יעלו על לב ולא יזכרו בבית המדרש לראיה לפי שרשעים היו שהיו מקיימין קוצים בכרם ולר״א כלאים נינהו ולא נלמד מהן ראיה לפי שלא דקדקנו בהן איך היתה אותה צואה שמתוך שהיו רשעים לא הוזכרו בבהמ״ד.
תנא קמא כר״א – דאמר שכיב מרע ובריא שוים הלכך הולך דידיה לאו כזכי דמי.
ויש אומרים כרבנן – דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי ואפי׳ לא מת משלח נמי יתנו ליורשי מקבל כל זמן שלא חזר משלח מדבריו.
כר״א – מדתלו טעמא במיתה הא אם לא מת יחזרו לו.
מספקא להו – אי כר״א אי כרבנן והיכא דמית נמי מספקא להו אי מצוה לקיים דברי המת או לא.
תני – במילתיה דר״ש יחזרו למשלח ולא תתני ליורשי משלח דבלא מת עסקינן. מתני׳ המביא בפני נחתם חציו – אחד מן העדים. א׳ אומר בפני נכתב ואחד אומר כו׳ פסול – אי כשהגט יוצא מתחת ידי האחד שהוא מביאו ואין חבירו שליח בהבאתו משום הכי פסול דלשליח אצרכוה רבנן למימרינהו לתרוייהו ולמאן דמוקי לה נמי בגמ׳ בששניהם שלוחים אפ״ה פסול כיון דחד הוא דאיכא אחתימה ואיהו לא מסהיד אכתיבה אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד כדאמרי׳ בפ״ק (לעיל דף ג.).
שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד – שלישי אומר כו׳ נמי פסול משום האי טעמא.
ור׳ יהודה מכשיר – דכיון דמצרכינן לאסהודי נמי אכתיבה או הוא או אחר תו לא אתי לאיחלופי ובגמ׳ אמרינן דחלוק היה ר׳ יהודה אף בראשונה אאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם.
א׳ אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר – בגמ׳ מפרש לה.
גמ׳ שיטה אחת – שיטה ראשונה שבה שם האיש והאשה והזמן. אמר רב חסדא כו׳ – לאו לפרושי מתני׳ אתא ולאוקומי מתני׳ בהכי אלא סברא דידיה מוסיף ואמר רבותא דאפי׳ שנים מן השוק מעידין שהן מכירין יד עד חתימת השני שלא העיד השליח עליו פסול. קיום הגט – היינו עדים המעידין על חותם העדים.
תקנת חכמים – עדות השליח שהאמינוהו חכמים כשנים.
מי איכא מידי דאילו אמר חד כשר – אם היה אומר השליח אני מכירם כשר ואפילו לא אמר בפני נחתם דהכי אמרינן בפ״ק (לעיל דף ג.) דכי אמר יודע אני נמי מהימן בשמעתא קמייתא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×