גמרא
פירוש
הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל מָצֵי מְעָרֵב בַּטּוֹלֵי נָמֵי מָצֵי מְבַטֵּל אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל לָא מָצֵי מְעָרֵב לָא מָצֵי מְבַטֵּל.
אוֹ דִּלְמָא יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהּ הוּא.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות עירובין ב׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״א:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״א:ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״א:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״א:ו׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
היכא דאי בעי לעירובי כו׳ – כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל.
אבל האי דלא מצי לערובי אתמול – דלא היה לו חלק בה לא. כל שהותר למקצת שבת כו׳ – מפרש לה ואזיל. ה״ג: כגון עירב דרך הפתח כו׳ זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו.
עירב דרך הפתח – שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע״י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע״י זריקה ודרך חורין קטנים דאע״ג דאין עירוב בין ב׳ חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב׳ חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה. זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו – בשבת אע״ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:). והקיפום נכרים מחיצה – דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא. זה הכלל – דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי׳ בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע״י שכירות. חוץ מן המבטל רשות – ששכח ולא עירב אע״פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא. אימא חוץ מתורת ביטול רשות – ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו. מבעוד יום – שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע״פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו.
משחשיכה אינו אוסר עליו – שהרי הותר למקצת שבת.
ואחד מן השוק – שהיה לו בית דירה בחצר זו.
מבעוד יום אינו אוסר – שהרי יערב זה עם שכניו.
משחשיכה – דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר. ישראל וגר גרסינן – גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן.
מגורה – גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אבל האי דלא מצי לערובי אתמול – דלא היה לו חלק בה לא. כל שהותר למקצת שבת כו׳ – מפרש לה ואזיל. ה״ג: כגון עירב דרך הפתח כו׳ זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו.
עירב דרך הפתח – שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע״י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע״י זריקה ודרך חורין קטנים דאע״ג דאין עירוב בין ב׳ חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב׳ חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה. זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו – בשבת אע״ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:). והקיפום נכרים מחיצה – דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא. זה הכלל – דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי׳ בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע״י שכירות. חוץ מן המבטל רשות – ששכח ולא עירב אע״פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא. אימא חוץ מתורת ביטול רשות – ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו. מבעוד יום – שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע״פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו.
משחשיכה אינו אוסר עליו – שהרי הותר למקצת שבת.
ואחד מן השוק – שהיה לו בית דירה בחצר זו.
מבעוד יום אינו אוסר – שהרי יערב זה עם שכניו.
משחשיכה – דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר. ישראל וגר גרסינן – גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן.
מגורה – גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush