×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין נ״א.גמרא
;?!
אָ
אָמַר רָבָא אוְהוּא דְּכִי רָהֵיט לְעִיקָּרוֹ מָטֵי א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא חָשְׁכָה לוֹ קָתָנֵי. חָשְׁכָה לְבֵיתוֹ אֲבָל לְעִיקָּרוֹ שֶׁל אִילָן מָצֵי אָזֵיל אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא חָשְׁכָה לוֹ כִּי מְסַגֵּי קַלִּי קַלִּי אֲבָל רָהֵיט מָטֵי. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף הֲווֹ קָא אָזְלִי בְּאוֹרְחָא א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף תְּהֵא שְׁבִיתָתֵנוּ תּוּתֵי דִּיקְלָא דְּסָבֵיל אֲחוּהּ וְאָמְרִי לַהּ תּוּתֵי דִּיקְלָא דְּפָרֵיק מָרֵיהּ מִכְּרָגָא. (יָדַע לֵיהּ מָר) א״לאֲמַר לֵיהּ לָא יָדַעְנָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ סְמוֹךְ עֲלַי דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם הָיוּ שְׁנַיִם אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר זֶה שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹמֵר תְּהֵא שְׁבִיתָתֵנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְלָא הִיא לָא תְּנָא לֵיהּ כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלִיקַבֵּל לַהּ מִינֵּיהּ מִשּׁוּם דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי נִימּוּקוֹ עִמּוֹ.: אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי וְכוּ׳.: הָנֵי אַלְפַּיִם אַמָּה הֵיכָן כְּתִיבָן דְּתַנְיָא {שמות ט״ז:כ״ט} שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אֵלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה. מְנָא לַן אָמַר רַב חִסְדָּא לָמַדְנוּ מָקוֹם מִמָּקוֹם וּמָקוֹם מִנִּיסָה וְנִיסָּה מִנִּיסָה וְנִיסָּה מִגְּבוּל וּגְבוּל מִגְּבוּל וּגְבוּל מִחוּץ וְחוּץ מִחוּץ דִּכְתִיב {במדבר ל״ה:ה׳} וּמַדּוֹתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ׳. וְנֵילַף {במדבר ל״ה:ד׳} מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה דָּנִין חוּץ מִחוּץ וְאֵין דָּנִין חוּץ מֵחוּצָה. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ הָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {ויקרא י״ד:ל״ט} וְשָׁב הַכֹּהֵן {ויקרא י״ד:מ״ד} וּבָא הַכֹּהֵן זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא מִידֵּי דְּדָמֵי לֵיהּ אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִידֵּי דְּדָמֵי לֵיהּ מִדָּמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן.: אַלְפַּיִם אַמָּה עֲגוּלּוֹת.: וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס מָה נַפְשָׁךְ אִי אִית לֵיהּ ג״שגְּזֵירָה שָׁוָה פֵּיאוֹת כְּתִיבָן אִי לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה אַלְפַּיִם אַמָּה מְנָא לֵיהּ. לְעוֹלָם אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא {במדבר ל״ה:ה׳} זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים לָזֶה אַתָּה נוֹתֵן פֵּיאוֹת וְאִי אַתָּה נוֹתֵן פֵּיאוֹת לְשׁוֹבְתֵי שַׁבָּת. וְרַבָּנַן תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה אוֹמֵר כָּזֶה יְהוּ כׇּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת. א״ראָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב בהַמַּעֲבִיר ד״אאַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁמַּעֲבִיר הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן. א״ראָמַר רַב פָּפָּא בָּדֵיק לַן רָבָא עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ י׳עֲשָׂרָה וְרוֹחַב ד׳אַרְבָּעָה צָרִיךְ הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן אוֹ לָא וְאָמְרִינַן לֵיהּ לָאו הַיְינוּ דְּרַב חֲנַנְיָה דְּתַנְיָא רַב חֲנַנְיָה אוֹמֵר כָּזֶה יְהוּ כׇּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת.: וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו אָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי וְכוּ׳.: אָמַר רַב נַחְמָן מַחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמִי דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר עִיקָּר עֵירוּב בְּפַתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
והוא דכי רהיט מטי – הא דקתני מתניתין דאם סיים קנה שביתה בעיקרו הוא דכי הוה רהיט מטי התם קודם שתחשך התם מהניא אמירה ואי קני התם מצי למיזל לביתו בנחת. חשכה לו – לילך עד ביתו אפילו במרוצה אבל לעיקרו הוה מטי במרוצה אי הוה רהיט. מסגי קלי – הולך מעט מעט. דסביל אחוה – אילן אחר היה נסמך עליו. דפריק מריה מכרגא – טוען פירות הרבה ומוכרן ופורע מהן המס. לא ידענא ליה – איני מכיר אותו אילן. מוסר שביתתו למכיר – אומר שביתתי עמך. ולא היא – הא דאמר ליה משמיה דר׳ יוסי ליתא דלא תניא ליה בשם ר׳ יוסי אלא סתמא תניא ליה לעיל ומשום הכי אמרה בשם רבי יוסי כי היכי דליקבלה מיניה. ה״ג: ולא היא לא תניא ליה כדר׳ יוסי. נימוקו עמו – טעמו במסכת גיטין (דף סז.) מונה שבחן של חכמים ואמר ר״י נמוקו עמו נים וקו דבר ישר כקו המשקולת. אלו ד׳ אמות – ליוצא חוץ לתחום. מקום ממקום ומקום מניסה – פסוק שנאמר בו מקום ולא נאמר בו ניסה דנין אותו מפסוק אחר שנאמר בו מקום וניסה כגון אל יצא איש ממקומו דנין מושמתי לך מקום אשר ינוס שמה מה להלן כתיב ניסה אשר ינוס אף מקרא דאל יצא איש ממקומו מרבי ביה ניסה והוי כמאן דכתיב ביה ניסה והדר דנין ניסה מניסה וניסה מגבול כלומר דנין ניסה זו שלא נאמר בו גבול מניסה שנאמר בו גבול דכתיב מגבול עיר מקלטו אשר ינוס ומרבינן נמי באידך ניסה דאל יצא איש ממקומו כאילו כתיב ביה גבול והדר דנין גבול מגבול וגבול מחוץ דנין גבול זה שלא נאמר בו חוץ מגבול שנאמר בו חוץ שנאמר ומצא אותו גואל הדם מחוץ לגבול ומרבינן חוץ מג״ש להאי גבול דאל יצא איש ממקומו והדר דנין האי חוץ מחוץ דומדותם מחוץ לעיר דכתיב ביה אלפים באמה. ושב הכהן ובא הכהן – בתורת כהנים שנויה בנגעי בתים בשבוע של הסגר ראשון כתיב ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית וכתיב בתריה וחלצו את האבנים ואת הבית יקציע מבית יקלף עפר הבית סביב הקיר ועפר אחר יקח וטח את הבית וכתיב ואם ישוב הנגע ופרח בבית וגו׳ ונתץ את הבית ותניא ופרח יכול לא יהא טמא עד שיחזור ויפשה ת״ל צרעת ממארת צרעת ממארת לג״ש מה צרעת ממארת האמורה בבגדים טימא את החוזר אע״פ שאינו פושה אף צרעת ממארת האמורה בבתים טימא את החוזר אע״פ שאינו פושה יכול חזר ופרח בו ביום יהא טמא נאמר ואם ישוב הנגע ונאמר ושב הכהן מה שיבה האמורה להלן בסוף שבוע אף שיבה האמורה כאן בסוף שבוע למדנו שנותן לו שבוע אחר החליצה וקיצה וטיחה אם חזר הנגע נותצו ואם לא חזר מטהרו אין לי אלא חולץ וקוצה וטח ונותן שבוע אלא בפושה בשבוע של הסגר ראשון מניין לנגע שעמד בעיניו בראשון שלא פשה והכהן לא חלץ ולא קצה ולא טח והמתין שבוע שני ופשה בשבוע שני מניין שהוא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ואינו נותצו מיד ת״ל ובא הכהן והנה פשה וגו׳ ואע״ג דהאי קרא בתריה דאם ישוב הנגע כתיב דמשמע דבנגע החוזר קאי מפקינן ליה התם מהאי משמעות ומרבינן נתיצה לנגע החוזר ואע״פ שלא פשה והאי ובא הכהן וראה והנה פשה דמשמע דבעי פשיון מוקמינן ליה בנגע שעמד בראשון ופשה בשני ואע״ג דכתיב נתיצה בתריה יליף בג״ש נאמר כאן בפשה בשני ובא הכהן ונאמר בפשה בראשון ושב הכהן היא שיבה היא ביאה כלומר זו כזו מה להלן חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף כאן חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ואם חזר שוב בעי נתיצה אלמא אע״ג דלאו שיבה היא כיון דשיבה וביאה חדא מילתא היא דתרוייהו משמע שבא מביתו לבית המנוגע דיינינן גזירה שוה מינייהו. אי אית ליה ג״ש – דמקום מניסה וחוץ מחוץ כדאמר לעיל. פיאות כתיב – דכתיב פאת (נגב) ופאת משמע מרובע. הן ואלכסונן – ד״א וח׳ חומשי אמה דאמרן כזה יהיו כל שובתי שבת פיאות תן להן וגבי העברה ליכא למיתב פיאות אלא כי האי גוונא שנותנין להן שיעור אלכסונן דהא ליכא למימר בהו רבוע ועיגול. בדיק לן – מנסה אותנו. מי בעינן הן ואלכסונן – שיהא רחב ד׳ בריבוע שתוכל למצוא בו אלכסון דדבר עגול אין לו אלכסון. מחלוקת במקומי גרסינן ביו״ד מחלוקת דר׳ מאיר ור׳ יהודה דקא שרי ר׳ יהודה אפילו לעשיר לערב ברגליו באומר שביתתי במקומי וזהו שאמרו דמתני׳ לקמן מפרש אהיכא קאי אי אמכיר אילן דקתני דאמר שביתתי במקום פלוני או אאינו בקי דקתני דאמר שביתתי במקומי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144