גמרא
פירוש
דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אַכּוּלְּהוּ הָא בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבָּה מֵרַב יְהוּדָה וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ. וּלְטַעְמָיךְ הָא דְּדָרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא הֲלָכָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּה מֵרַב הוּנָא וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ. אֶלָּא הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעַהּ וְהָא לְבָתַר דְּשַׁמְעַהּ הָכָא נָמֵי הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעַהּ הָא לְבָתַר דְּשַׁמְעַהּ. דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא אהֲלָכָה מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.הדרן עלך בכל מערבין
פרק ד – מי שהוציאוהו
פרק ד – מי שהוציאוהו
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".
דאי סלקא דעתך אכולהו – אמרה רב יהודה. הא בעי מיניה רבה מרב יהודה – כדאמרינן לעיל אתא לקמיה דרב יהודה ולא הוה בידיה. מתענה ומשלים – בערב שבת. הא בעי רבה מרב הונא – לעיל ולא פשט ליה. לבתר דשמעה – רב הונא מרב להאי אבל חכמים אומרים הדר אגמריה למר זוטרא ומקמיה דלישמעיה בעא רבה מיניה ולא פשט ליה. הכא נמי – דרב יהודה לא תיקשי. הא מקמי דשמעה – מרב. הא לבתר דשמעה – רב הונא ורב יהודה תלמידי דרב הוו. מתני׳ מי שהוציאוהו נכרים – חוץ לתחום. או רוח רעה – שנכנס בו שד ונטרפה דעתו ויצא חוץ לתחום ואחר כך נשתפה והרי הוא חוץ לתחום. החזירוהו – לתוך התחום. כאילו לא יצא – והרי כל העיר לו כד׳ אמות כבתחילה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח. הוליכוהו לעיר אחרת – והרי היא. מוקפת מחיצות. או שנתנוהו בדיר או בסהר – שהן מוקפין והיקיפן גדול. מהלך את כולה – דהואיל ומוקפת מחיצות הרי היא כד׳ אמות. מפלנדרסין – שם מקום. והפליגה – כשהיא מתרחק׳ משפת הים ונכנסת לאמצעי קרי ליה הפלגה ולשון לע״ז הוא שקורין לשלולית הים פיל״ג. הלכו את כולה – היו מהלכין בכל הספינה דאע״פ שהספינה הולכת בשבת ויצאו חוץ לתחום הוו כמי שיצא חוץ לתחום וניתן בדיר או בסהר שהספינה מחיצות לה. שרצו להחמיר – בגמרא מפרש. לנמל – פורט״ו בלעז ששם הספינות יוצאות מן הים לשפתו. מה אנו לירד – מן הספינה לתוך העיר כלומר באנו מחוץ לתחום משחשיכה. גמ׳ והרשות – מי שיש לו נושין. לקבלינהו מאהבה – דמכפרי עליה. כשהן מספרים – אפי׳ יש בהן חיות הרבה שמדברים אעפ״כ מתין פתאום. הדרוקן – חולי הפה מושג״א. זוודתא – לזמן תכריכין. חזר לדעת – מי שהוציאוהו נכרים וחזר לדעת לתוך התחום לא הוי כהחזירוהו דתנן במתני׳ כאילו לא יצא. מהו דתימא – מתני׳ לצדדין קתני והחזירוהו דסיפא מילתא באפי נפשה היא ולאו אהוציאוהו נכרים קאי והכי קאמר מי שהוציאוהו נכרים בין כשהוא עומד בחוץ בין שחזר לדעת אין לו אלא ד׳ אמות ומי שהיה חוץ לתחום והחזירוהו נכרים בין שהיתה יציאתו ראשונה לדעת בין שלא לדעת אלא באונס הוי כאילו לא יצא. קמ״ל – ר״נ דסיפא דמתני׳ ארישא מהדר. הוצרך לנקביו – זה שהוציאוהו נכרים מהו לצאת מד׳ אמותיו. את לא תעשה שבתורה – לאו דלא תסור (דברים יז) ותחומין נמי דרבנן. אי פיקח הוא – האי דנצרך לנקביו ויהבו ליה רבנן רשות למיפק חוץ לארבע אמותיו. עייל לתחומא וכיון דעל על – ומותר כאילו לא יצא דהא ברשות על ולא גרע מהחזירוהו. פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו – ביום טוב לא הפסידו מקומן וכל העיר להן כד׳ אמות ויש להן לכל רוח אלפים אמה אם יו״ט הוא ואי שבת מותרין לאכילה במקום שחזרו. אנוסים היו – על ידי המוציאן. אסורין – לזוז אותן מארבע אמותיהן ולא לאוכלן אפי׳ חזרו אלא אם כן חזרו שוגגין אבל מזיד לא. הכי גרסינן: תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו – ולא גרסינן הכא וחזרו. בשוגג יאכלו – במקום שהן שם אם יש אדם שעירב לאותו צד או שהיו בני עיר אחרת סמוכים להן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush