×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין נ״ט.גמרא
;?!
אָ
עִיקָּרָא דְּמָרִירְתָּא. אָמַר רַב יְהוּדָה הַאי מַאן דַּאֲכַל תְּלָתָא תִּקְלֵי חִלְתִּית אַלִּיבָּא רֵיקָנָא מִישְׁתְּלַח מַשְׁכֵיהּ אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ בְּדִידִי הֲוָה עוֹבָדָא וַאֲכַלִי חַד תִּקְלָא חִלְתִּיתָא וְאִי לָא דִּיתַבִי בְּמַיָּא מִישְׁתְּלַח מַשְׁכַאי וְקִיַּימְתִּי בְּעַצְמִי {קהלת ז׳:י״ב} הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אָמַר רַב יוֹסֵף הַאי מַאן דְּאָכֵיל שִׁיתַּסְרֵי בֵּיעֵי וְאַרְבְּעֵי אַמְגּוֹזֵי וְשַׁב בּוּטְיָתָא דְּפִרְחֵי וְשָׁתֵי רְבִיעֵתָא דְּדוּבְשָׁא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אַלִּיבָּא רֵיקָנָא מִתְעֲקַר תַּלְיָא דְּלִיבֵּיהּ. הָהוּא בַּר טַבְיָא דַּאֲתָא לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה מפסק כַּרְעִן בָּתְרָיָיתָא בַּדְקֵיהּ רַב בְּצוֹמֶת הַגִּידִין וְאַכְשְׁרֵיהּ סְבַר לְמֵיכַל מִינֵּיהּ בְּאוּמְצָא א״לאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לָא חָיֵישׁ מָר לְנִיקּוּרֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי תַּקַּנְתָּא נוֹתְבֵיהּ בְּתַנּוּרָא דְּאִיהוּ בָּדֵיק נַפְשֵׁיהּ אוֹתְבֵיהּ נְפַל תִּילְחֵי תִּילְחֵי קָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב {משלי י״ב:כ״א} לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן קָרֵי רַב עֲלֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל {דניאל ד׳:ו׳} כׇּל רָז לָא אָנֵס לָךְ.: מתני׳מַתְנִיתִין: אסִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה בוְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים גכׇּל עוֹף הַדּוֹרֵס טָמֵא דכֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵירָה וְזֶפֶק וְקוּרְקְבָנוֹ נִקְלָף טָהוֹר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הכׇּל עוֹף הַחוֹלֵק אֶת רַגְלָיו טָמֵא. ווּבַחֲגָבִים כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם וְקַרְצוּלַּיִם וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זוּשְׁמוֹ חָגָב חוּבַדָּגִים כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׁקֶשֶׁת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין הַקְּבוּעִין בּוֹ וּסְנַפִּירִים הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן טאֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בְּהֵמָה {ויקרא י״א:ג׳} כׇּל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְגוֹ׳ כׇּל בְּהֵמָה שֶׁמַּעֲלַת גֵּרָה בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לָהּ שִׁינַּיִם לְמַעְלָה וּטְהוֹרָה. וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי גָּמָל דְּמַעֲלֵה גֵרָה הוּא וְאֵין לוֹ שִׁינַּיִם לְמַעְלָה וְטָמֵא גָּמָל נִיבֵי אִית לֵיהּ. וַהֲרֵי בֶּן גָּמָל דְּנִיבֵי נָמֵי לֵית לֵיהּ וְתוּ הֲרֵי שָׁפָן וְאַרְנֶבֶת דְּמַעֲלַת גֵּרָה הֵן וְיֵשׁ לָהֶן שִׁינַּיִם לְמַעְלָה וּטְמֵאִין וְעוֹד שִׁינַּיִם מִי כְּתִיבִי בְּאוֹרָיְיתָא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר יכׇּל בְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁינַּיִם לְמַעְלָה בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה וּמַפְרֶסֶת פַּרְסָה וּטְהוֹרָה. וְלִיבְדּוֹק בְּפַרְסוֹתֶיהָ כְּגוֹן שֶׁהָיוּ פַּרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת וְכִדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא כהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וּמָצָא בְּהֵמָה שֶׁפַּרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת בּוֹדֵק בְּפִיהָ אִם אֵין לָהּ שִׁינַּיִם לְמַעְלָה בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר גָּמָל גָּמָל נִיבֵי אִית לֵיהּ אֶלָּא וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר בֶּן גָּמָל. לָאו אָמְרַתְּ אִיכָּא בֶּן גָּמָל אִיכָּא נָמֵי מִינָא אַחֲרִינָא דְּדָמֵי לְבֶן גָּמָל לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתָנֵי דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {ויקרא י״א:ד׳} וְאֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר מַעֲלֵה גֵרָה וְטָמֵא אֶלָּא גָּמָל לְפִיכָךְ פָּרַט בּוֹ הַכָּתוּב הוּא. וְאָמַר רַב חִסְדָּא להָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ גָּמוּם בּוֹדֵק בְּפַרְסוֹתֶיהָ אִם פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר חֲזִיר. לָאו אָמְרַתְּ אִיכָּא חֲזִיר אִיכָּא נָמֵי מִינָא אַחֲרִינָא דְּדָמְיָא לַחֲזִיר לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {ויקרא י״א:ז׳} וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּפְרִיס פַּרְסָה וְטָמֵא אֶלָּא חֲזִיר לְפִיכָךְ פָּרַט בּוֹ הַכָּתוּב הוּא. וְאָמַר רַב חִסְדָּא מהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וּמָצָא בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ גָּמוּם וּפַרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת בּוֹדֵק בִּבְשָׂרָהּ אִם מְהַלֵּךְ שְׁתִי וָעֵרֶב בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר עַרְוָד. לָאו אָמְרַתְּ אִיכָּא עַרְוָד אִיכָּא נָמֵי מִינָא אַחֲרִינָא דְּדָמֵיא לְעַרְוָד גְּמִירִי דְּלֵיכָּא וְהֵיכָא בּוֹדֵק אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב חִסְדָּא נבְּכַנְפֵי הָעוֹקֶץ.: סִימָנֵי חַיָּה.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי סחַיָּה חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הִיא לְסִימָנִין אָמַר רַבִּי זֵירָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
עיקרא דמרירתא – שורש של תור״א. אליבא ריקנא – קודם אכילה. משתלח משכיה – נפשט עורו שהחלתית מחממתו מאד ואוחזתו קדחת שקורין שקלפיו״ן. דיתבי במיא – לקרר עצמי. שב בוטיתא דפרחי – גרעיני של צלף שקורין קרפי״ר. תליא דליביה – כל עיקר חיבור לבו נעקר וכגון דאכיל לכולהו. צומת הגידין – בשוק הוא סמוך לארכובה ברגליה האחרונים. באומצא – אינו צלי כל כך בתנור אלא מולחו מאד וצולהו כל דהו על הגחלים. לניקורי – שמא נשכה נחש שם ואסורה משום סכנת נפשות. דאיהו בדיק נפשיה – מאליו. תלחי – מתפרק ונופל חתיכות חתיכות. לא יאונה לצדיק – שנזדמנתי ומנעתיו מלאכול. מתני׳ סימני בהמה וחיה – דכתיב זאת החיה וגו׳. הדורס – האוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל. אצבע יתירה – זו אצבע הגבוה שאחורי האצבעות. החולק רגליו – מפרש בגמ׳ שכשמעמידו על החוט נותן שתי אצבעות מכאן ושתים מכאן. טמא – בידוע שהוא דורס. ובחגבים – זהו סימן טהרתם כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים ויש לו קרצולים הם שני רגלים ארוכין לבד הארבעה והם סמוך לצוארו ממעל לרגליו לנתר בהם כשהוא רוצה לקפץ וכנפיו חופין את רובו והן ד׳ סימנים. ה״ג: כל שיש לו ד׳ רגלים וד׳ כנפים וקרצוליו וכנפיו חופין את רובו ולא גרסינן וקרסוליו וכנפיו ובגמרא נפקא לן מקרא. (הפורח בהם – שט בהם על המים). גמ׳ ניבי – שתי שינים יש לו למעלה אחת מכאן ואחת מכאן וגם בסוסים הם ניכרות אע״פ שהרבה שינים יש לו. לשון מורי ניבי שאע״פ שאין לו שינים ממש חנכין שקורין יינציב״ש יש לו ובולטין וניכר מקום בליטתן זו אצל זו כשינים. בן גמל – בעודו קטן אין לו ניבי עד שיגדל. ועוד שינים מי כתיבי – דקאמרת בידוע שאין לה שינים ומה לנו לשינים שלה. אלא הכי קאמר כל בהמה שאין לה שינים – בידוע שמעלת גרה ואין אנו צריכין להמתין עד שנראה אם מעלת גרה היא. ובלבד שיכיר – שלא יהא גמל דגמל נמי אין לו שינים וטמא. ופרכינן לאו אמרת איכא בן גמל ה״נ איכא למיחש למינא אחרינא דלית ליה שינים וטמא. שאין לך דבר שמעלה גרה וטמא אלא גמל – וחבריו האמורים בפרשה. פרט בו הוא גרסינן. ללמדך שאין לך לחוש למעלה גרה אחת דכל שאר מעלה גרה טהורים. גמום – חתוך ולשון משנה הוא כמו (לקמן דף צב:) גוממו עם השופי. בודק בבשרה – לקמיה מפרש היכא. תחת העוקץ – תחת עצם האליה שקורים אנק״א יש בשר שכשקורעין אותו נקרע שתי ויש שנקרע ערב. חיה בכלל בהמה היא לסימנין – קושיא היא דהא כתיב זאת החיה כו׳ וכתיב סימנין בתריה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144