×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״א.גמרא
;?!
אָ
אמְשׁוּמָּדוּת1 פּוֹסֶלֶת וְאֵין מְשׁוּמָּדוּת2 פּוֹסֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר. כׇּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ לְמָה לִי בּוֹ באֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּמָרוֹר. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב עָרֵל וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב כׇּל בֶּן נֵכָר דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עָרֵל מִשּׁוּם דִּמְאִיס אֲבָל בֶּן נֵכָר דְּלָא מְאִיס אֵימָא לָא וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כׇּל בֶּן נֵכָר מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֲבָל עָרֵל דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֵימָא לָא צְרִיכָא. {שמות י״ב:ט׳} מִמֶּנּוּ מִמֶּנּוּ לְמָה לִי לְכִדְרַבָּה א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק. אָמַר מָר ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ב:ד׳,י״ח} אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל וְאֵימָא לְרַבּוֹת אֶת הָאוֹנֵן א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר קְרָא {ויקרא כ״ב:י׳,י״ג} וְכׇל זָר זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא אֲנִינוּת. אֵימָא וְלֹא עֲרֵלוּת הָא כְּתִיב אִישׁ אִישׁ. וּמָה רָאִיתָ מִסְתַּבְּרָא עֲרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן מעשי״ם כרותי״ם בדב״ר העב״ד מְחוּסַּר מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ וְעָנוּשׁ כָּרֵת וְיֶשְׁנוֹ לִפְנֵי הַדִּבּוּר וּמִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת. אַדְּרַבָּה אֲנִינוּת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּכׇל שָׁעָה וְנוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן עַצְמוֹ. הָנָךְ נְפִישָׁן רָבָא אָמַר בְּלָא הָנָךְ נְפִישָׁן נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ אָמַר קְרָא אִישׁ אִישׁ אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּאִישׁ וְאֵינוֹ בָּאִשָּׁה הָוֵי אוֹמֵר זֶה עֲרֵלוּת. וְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַאי עָבֵיד לֵיהּ אָמַר רַב שְׁמַעְיָא לְאֵתוֹיֵי עַרְבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל. וְהָנֵי מוּלִין נִינְהוּ וְהָא תְּנַן גקוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לַעֲרֵלִים מוּתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם3 דקוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְמוּלִין מוּתָּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם4 וְאָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל וְקָטָן שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְקָסָבַר הצָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל גֵּר מְעַלְּיָא הוּא וְקָסָבַר קָטָן כְּשֶׁנּוֹלַד מָהוּל אֵין צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי אִישׁ אִישׁ מַאי עָבֵיד לֵיהּ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בָּעֵי רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא קָטָן עָרֵל מַהוּ לְסוּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה עֲרֵלוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ מְעַכְּבָא אוֹ לָא מְעַכְּבָא. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא ת״שתָּא שְׁמַע ואֵין לִי אֶלָּא מִילַת זְכָרָיו בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה וַעֲבָדָיו בִּשְׁעַת אֲכִילָה מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:מ״ח} אָז אָז לִגְזֵירָה שָׁוָה. בִּשְׁלָמָא עֲבָדָיו מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּאִיתַנְהוּ בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְלֵיתַנְהוּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה כְּגוֹן דְּזַבְנִינְהוּ בֵּינֵי בֵּינֵי. אֶלָּא זְכָרָיו דְּאִיתַנְהוּ בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְלֵיתַנְהוּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לָאו דְּאִתְיְלוּד בֵּין עֲשִׂיָּה לַאֲכִילָה ש״משְׁמַע מִינַּהּ עֲרֵלוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ הָוְיָא עֲרֵלוּת. אָמַר רָבָא זוְתִסְבְּרָא {שמות י״ב:מ״ח} הִמּוֹל לוֹ כׇל זָכָר אָמַר רַחֲמָנָא וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ וְהַאי לָאו בַּר מְהִילָא הוּא אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן חשֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה. וְנִיתֵּוב לֵיהּ כׇּל שִׁבְעָה (דְּאָמַר שְׁמוּאֵל טחֲלָצַתּוּ חַמָּה נוֹתְנִין לוֹ כׇּל שִׁבְעָה) דְּיָהֲבִינַן לֵיהּ כׇּל שִׁבְעָה וְנִימְהֲלֵיהּ מִצַּפְרָא יבָּעֵינַןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "המרת דת".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "המרת דת".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "אוּמּוֹת הָעוֹלָם") מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "אוּמּוֹת הָעוֹלָם") מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".
E/ע
הערותNotes
הכי גרס רש״י ז״ל כל בן נכר לא יאכל בו למה לי מומרות פוסלת בו ואין מומרות פוסלת במעשר כל ערל לא יאכל בו למה לי בו אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. ולא גרסינן תושב ושכיר לא יאכל בו למה לי, דההוא הא אמרינן דמופנה לג״ש. ונראה לי דהא לא קשיא, דאנן לאו אתושב ושכרי מהדרינן השתא אלא למה לי למיכתב בו, דהוה ליה למיכתב תושב ושכיר לא יאכל. ולפי גירסא זו תושב ושכיר לא יאכל בו, וכן וכל ערל לא יאכל בו תרווייהו להתירם במצה ומרור, ואיצטריכו משום דערל היינו בן ישראל ערל ותושב ושכיר גוי, ואי נמי יש לומר כדברי רש״י ז״ל ובו דגבי תושב ושכיר לא מייתר, דכיון דאצטריך למכתב תושב ושכיר לגזירה שוה, כתב נמי בו וכדאמרינן לקמן בפרקין (יבמות עד.) גבי תלת ממנו דכתיב בפסח חד לגופיה וחד לאפנויי ואידך למאן דאמר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה איידי דכתיב נותר כתיב נמי ממנו. ואית דגרסי וכל ערל לא יאכל בו ערלות פוסלת בו ואין ערלות פוסלת במעשר. ואינה דהא בהא שמעתא גופה אמרינן בסמוך ממנו ממנו ממנו למה לי כדרבא אמר ר׳ יצחק לקמן ערל אסור במעשר דילפינן בגז״ש בממנו ממנו מפסח. ואית דגרסי כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו למה לי בו מומרות פוסלת בו ואין מומרות פוסלת במעשר. ולהאי גירסא ניחא לי מאי דעבדינן צריכותא מערל ובן נכר (עיין תוס׳ ד״ה בו ורמב״ן). מומרות פוסלת בו ואין מומרות פוסלת במעשר. קשיא לי לימא אין מומרות פוסלת בתרומה. וצריך לומר דכל דאיכא לאקושי תרומה לפסח מקשינן מג״ש דתושב ושכיר, דאפילו לאנינות הוה מקשינן אי לאו דאפקיה קרא מדכתיב וכל זר, ומזרות לא ממעטינן אלא חדא כיון דכתיב תושב. ולרבויי אנינות ולמעוטי מומרות ליכא למימר, חדא דמומרות חמורה. ועוד דלא שבקינן מידי דכתיב בגופיה דפסח וילפינן אנינות דלא כתיב בגופה וכדאמרן לעיל כנ״ל. לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול דאי לא כתיב תושב ושכיר הוה אמינא דאכלי דהא מולין נינהו. תמיהא לי תיפוק לי משום בן נכר. ויש לומר דמומרות פוסלות בו טפי מעכו״ם גמור, דאלו התם ישראל והתנכר וגריע טפי מעכו״ם. והני מולין נינהו והתנן קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל. פירש רש״י ז״ל לענין נדר מולין הן דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם. ואיכא למידק כיון שערלי ישראל לענין נדרים לא הוו כערלים, אף על פי שבכל התורה כולה הוו כערלים, אם כן אף אנו נאמר במולי עכו״ם שאף על פי שבנדרים הוו כערלים בכל התורה כולה הוי נמולים. ויש לומר דלגבי עכו״ם קרא כתיב כי כל העכו״ם ערלים אף על פי שיש מקצת מן העכו״ם שהם מולים כערביים וגבעונים. אלא לאתויי גר שמל ולא טבל וקסבר אינו גר עד שימול ויטבול. קשיא לי אם כן היינו עכו״ם, ואף על פי שמל הרי הוא כערל דהוה ליה כערבי מהול. וליתא דשאני הכא דמילתו לשם יהדות, ואף על פי שלא נגמר גירותו, מכל מקום כבר התחיל ונכנס קצת בדת יהודית שאינו צריך אלא טבילה. הא דבעא ר׳ חמא בר עוקבא ערלה שלא בזמנה אי מעכבא. בערלות דגופיה קא מיבעיא ליה, אלא דר׳ זירא אתא למיפשט ליה מערלות דזכריו ועבדיו לומר דאף הן מעכבין. כל שכן ערלות דגופיה. ואתיא רבא ודחייא להא דר׳ זירא לומר דערלות דזכריו ועבדיו לא מעכבי ליה. ולא קמה הא דר׳ זירא, אבל בעייה דרב חמא לא איפשיטא וכ״כ ר״ח ז״ל.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144