×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ראש השנה י״ג.גמרא
;?!
אָ
וְדִלְמָא לָא עָיֵיל כְּלָל וְקָאָמַר רַחֲמָנָא תְּשַׁמֵּט וְתֵיזִיל עַד חַג הַסּוּכּוֹת. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {שמות כ״ג:ט״ז} וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה מַאי אָסִיף אִילֵּימָא חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה הָכְתִיב בְּאׇסְפְּךָ. אֶלָּא מַאי אָסִיף קָצִיר וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּכׇל תְּבוּאָה שֶׁנִּקְצְרָה בֶּחָג בְּיָדוּעַ שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְקָא קָרֵי לַהּ בְּצֵאת הַשָּׁנָה. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יִרְמְיָה לר׳לְרַבִּי זֵירָא וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן בֵּין שְׁלִישׁ לְפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תַּפֵּיק נַפְשָׁךְ לְבַר מֵהִלְכְתָא כׇּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן הוּא. אבארבעים סְאָה הוּא טוֹבֵל בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קוּרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן בכְּבֵיצָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין כְּבֵיצָה חָסֵר שׁוּמְשׁוּם אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. גשְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה מִטַּמֵּא מִדְרָס שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה חָסֵר נִימָא אַחַת אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס. הֲדַר א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי דִּבְעוֹ מִינֵּיהּ חַבְרַיָּיא מֵרַב כָּהֲנָא עוֹמֶר שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מֵהֵיכָן הִקְרִיבוּהוּ אִם תֹּאמַר דְּעָיֵיל בְּיַד גּוֹי1 {ויקרא כ״ג:י׳} קְצִירְכֶם אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא קְצִיר גּוֹי2. מִמַּאי דְּאַקְרִיבוּ דִּלְמָא לָא אַקְרִיבוּ לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {יהושע ה׳:י״א} וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח אֲכוּל מֵעִיקָּרָא לָא אֲכוּל דְּאַקְרִיבוּ עוֹמֶר וַהֲדַר אָכְלִי מֵהֵיכָן הִקְרִיבוּ. אָמַר לָהֶן כׇּל שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ בְּיַד גּוֹי3. וְדִלְמָא עָיֵיל וְלָא קִים לְהוּ אֶלָּא קִים לְהוּ הָכָא נָמֵי קִים לְהוּ. וְדִלְמָא לָא עָיֵיל כְּלָל אֲבָל הֵיכָא דְּעָיֵיל רִיבְעָא בֵּין שְׁלִישׁ לְפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ לָא קִים לְהוּ. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {יהושע ד׳:י״ט} וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא עָיֵיל כְּלָל בְּחַמְשָׁה יוֹמֵי מִי קָא מָלְיָא. אֶלָּא מַאי דְּעָיֵיל רִבְעָא אוֹ דַנְקָא אַכַּתִּי בְּחַמְשָׁה יוֹמֵי מִי קָא מָלְיָא אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר {דניאל י״א:מ״א} אֶרֶץ צְבִי כְּתִיב בַּהּ ה״נהָכָא נָמֵי אֶרֶץ צְבִי כְּתִיב בַּהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חֲנִינָא וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּהַאי אָסִיף קָצִיר הוּא וְהָכְתִיב {דברים ט״ז:י״ג} בְּאׇסְפְּךָ מִגׇּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְאָמַר מָר בִּפְסוֹלֶת גּוֹרֶן וְיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא הָא מִילְּתָא הֲוַאי בִּידַן וַאֲתָא רַבִּי חֲנִינָא שְׁדָא בַּיהּ נַרְגָּא. אֶלָּא מְנָלַן כִּדְתַנְיָא רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר {ויקרא כ״ה:כ״א} וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרי״.
E/ע
הערותNotes
הא דדרשינן מויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו׳ (יהושע ה, יא), ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דהקריבו עומר והדר אכול. הקשו בתוס׳ בשם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל, והלא ממחרת הפסח היינו מחרת שחיטת הפסח דהיינו יום ט״ו בניסן, כדכתיב בפרשת אלה מסעי (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה, וזה היה בחמשה עשר בניסן. ותירץ לו רבינו תם ז״ל דההוא תרתי קאמר, ויאכלו מעבור הארץ דהיינו תבואה ישנה ממחרת הפסח, ומצות וקלוי דהיינו תבואה חדשה אכלו בעצם היום הזה דהיינו ששה עשר, וכדכתיב (ויקרא כג, יד) לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה דהיינו ששה עשר. ויש מפרשים דלשון מחרת הפסח תרתי משמע, משמע ממחרת שחיטת הפסח ומשמע מחרת אכילת פסח, וההוא שבפרשת אלה מסעי היינו מחרת שחיטת הפסח והא דהכא היינו מחרת אכילת הפסח. ופלוגתא היא בירושלמי בפרק שני דחלה (ירושלמי חלה ב׳:א׳) ר׳ יונה בעי קומי ר׳ ירמיה בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמה לחה מהו שתהא אסור משום חדש אמר ליה ולמה לא, עד כדון לחה ואפילו יבשה ואפילו קצורה, אמר ליה ואפילו קצורה מעתה ואפילו חטים בעליה כן אנו אומרים לא אכלו ישראל מצה בליל הפסח, א״ר יונה מן דנפקית תהית דלא אמרת ליה שנייה היא שמצות עשה דוחה את מצות לא תעשה, על דעתיה דר׳ יונה דו אמר מצות עשה דוחה מצות לא תעשה אע״פ שאינה כתובה בצדה ניחא, על דעתיה דר׳ יוסי דו אמר אין מצות עשה דוחה מצות בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצדה, ממה שהיו תגרי גוים מוכרין להם וכר׳ ישמעאל דאמר כל ביאות שנאמר בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמר שבע שכבשו ושבע שחלקו, התיב ר׳ אבון בר כהנא והא כתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח (מצות וקלוי) לאו בששה עשר, התיב ר׳ אלעזר ב״ר יוסי קומי ר׳ יוסי והכתיב (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים לאו בחמשה עשר יצאו. הכא נמי ארץ צבי ובחמשה יומי קא מלי. ואע״ג דאמרינן לעיל כל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה, התם הוא כשנקצרת בבישולה לגמרי שאינה ראויה ליקצר בחג אלא אם כן הביאה שליש קודם ראש השנה, אבל הכא לענין עומר דכתיב כרמל רך ומלא שפיר מליא בחמשה יומי.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144