Rashba Chulin 3b – רשב"א חולין ג:‏ – Shas HaMeforash

בּוֹדֵק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ וּמוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ אֲבָל לֹא בָּדַק וְנָתַן לוֹ לֹא יִשְׁחוֹט וְאִם שָׁחַט ^אבּוֹדֵק סַכִּינוֹ אַחֲרָיו נִמְצֵאת סַכִּינוֹ יָפָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אַיִּשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד¹ אִי דְּבָדַק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ הָא אָמְרַתְּ שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא דְּלֹא בָּדַק אִי דְּאִיתֵיהּ לְסַכִּין לִיבְדְּקֵיהּ הַשְׁתָּא וְאִי דְּלֵיתֵיהּ לְסַכִּין כִּי אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ מַאי הָוֵי דִּלְמָא בְּסַכִּין פְּגוּמָה שָׁחֵיט קַשְׁיָא. רָבִינָא אָמַר הָכִי קָתָנֵי הַכֹּל שׁוֹחֲטִין הַכֹּל מוּמְחִין שׁוֹחֲטִין מוּמְחִין ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּחְזָקִין. בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיּוֹדְעִין בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה אֲבָל אֵין יוֹדְעִין בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה לֹא יִשְׁחוֹט וְאִם שָׁחַט בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אִם יוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אַשֶּׁאֵין מוּמְחִין בְּבוֹדְקִין אוֹתוֹ סַגִּי דְּלֵיתֵיהּ לְקַמַּן דְּלִיבְדְּקֵיהּ. וְאִיכָּא דְאָמְרִי רָבִינָא אָמַר הָכִי קָתָנֵי הַכֹּל שׁוֹחֲטִין הַכֹּל מוּחְזָקִין שׁוֹחֲטִין מוּחְזָקִין אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּמְחִין בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֵינוּ ב׳שְׁתַּיִם וג׳וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא נִתְעַלֵּף אֲבָל לֹא שָׁחַט לְפָנֵינוּ ב׳שְׁתַּיִם וג׳וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֹא יִשְׁחוֹט שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף וְאִם שָׁחַט וְאָמַר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְעַלַּפְתִּי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אַשֶּׁאֵין מוּחְזָקִין וְהָאָמְרַתְּ בְּבָרִי לִי סַגִּי דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן דְּלִישַׁיְּילֵיהּ. רָבִינָא וְרַבָּה בַּר עוּלָּא כְּאַבַּיֵּי וְרָבָא וְרַב אָשֵׁי לָא אָמְרִי מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לְהוּ וְכוּלָּן. כּוּלְּהוּ כְּרַבָּה בַּר עוּלָּא לָא אָמְרִי לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ הָכָא עִיקָּר אַדְּרַבָּה הָתָם עִיקָּר דִּבְקָדָשִׁים קָאֵי. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ הָתָם עִיקָּר וְהָכָא אַיְּידֵי דִּתְנָא טָמֵא בְּחוּלִּין תְּנָא נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁין טָמֵא בְּחוּלִּין גּוּפֵיהּ לָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ ^בחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קֹדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ. כּוּלְּהוּ כְּרָבִינָא לָא אָמְרִי לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר מוּמְחִין אִין שֶׁאֵין מוּמְחִין לָא ^גרוֹב מְצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מוּמְחִין הֵן. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר מוּחְזָקִין אִין שֶׁאֵין מוּחְזָקִין לָא ^דלְעִלּוֹפֵי לָא חָיְישִׁינַן. רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי כִּי קוּשְׁיֵיהּ אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא הָתָם לָא נָגַע הָכָא נָגַע. רַב אָשֵׁי לָא אָמַר כְּתַרְוַיְיהוּ קָסָבַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרַב אָשֵׁי לָא סְבִירָא לֵיהּ הָא דְּרָבָא אֶלָּא רָבָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. לִדְבָרָיו דְּאַבָּיֵי קָאָמַר וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.: תָּנוּ רַבָּנַן שְׁחִיטַת כּוּתִי מוּתֶּרֶת בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֲבָל בָּא וּמְצָאוֹ שֶׁשָּׁחַט חוֹתֵךְ כַּזַּיִת וְנוֹתֵן לוֹ אֲכָלוֹ מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָצָא בְּיָדוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שחיטה ד׳:י״ד
סמ״ג מצוות עשה ס״ז
טור יורה דעה ב׳:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ב׳:ב׳

^ב רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות י״א:ט׳

^ג רמב״ם הלכות שחיטה ד׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ג
טור יורה דעה א׳:א׳
שולחן ערוך יורה דעה א׳:א׳

^ד רמב״ם הלכות שחיטה ד׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ג
טור יורה דעה א׳:א׳
שולחן ערוך יורה דעה א׳:א׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.

כולהו כרבינא לא אמרי להך לישנא דאמר מומחין אין שאין מומחין לא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן. פירוש וניחא להו טפי לאוקמה כל חד וחד כדאית ליה, ואף על גב דקיימא לן וכולן ששחטו, משום דלא קשיא אלא לישנא בעלמא ואילו לרבינא קשיא דינא. ותמיהא לי אמאי לא אוקמיה באוקימתא רויחא, ולימא הכי קתני הכל שוחטין ואף על גב דלא ידעינן אי גמירי אי לא גמירי דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן, אבל ידעינן דלא גמיר לא ישחוט ואם שחט ושאלנוהו ואמר בריא לי שלא שהיתי ולא דרסתי שחיטתו כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא. וכולן ששחטו וליתנהו קמן ואחרים רואין אותם כשרה. ונראה לי כי מכאן יש לדקדק דכל דלא גמיר הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואפילו בדקנוהו ואמר שלא שהה ושלא דרס, דכל מילתא דלא רמיא עליה בשעת מעשה עביד לה ולאו אדעתיה, והיינו דאמרינן לקמן (חולין ט.) כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואסור לגמרי משמע, ושם נאריך יותר בסיעתא דשמיא: להך לישנא דאמר מוחזקין אין שאין מוחזקים לא לעלפויי לא חיישינן. מדקאמר רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן, והכי קאמר לעלפויי לא חיישינן, ולא קאמר רוב מצויין אצל שחיטה מוחזקין הן, שמע מינה דלעלפויי לא חיישינן כלל ואפילו איתיה קמן לא צריך לשיולי. הרמב״ן ז״ל:מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון