גמרא
פירוש
אשֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל בדִּבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מוּתָּר בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ לְחַיֵּי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל מַאי הִיא כִּי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול – פרש״י ז״ל כגון מקח וממכר וחשבונות. וק״לא היינו ממצוא חפציך. ועיקר הפי׳ מפורש בירושל׳ב א״ר חנינא בדוחק התירו שאילת שלום בשבת א״ר שמעון בר אבא ר״ש בן יוחאי כד הוה חמי לאימיה משתעיא סגין הוה א״ל אימא שבתא היא, תני אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת ר׳ זעירא שאל לר״ח בר אבא מהו מימר רענו פרנסנו, א״ל טופס ברכה כך היא, מכאן נראהג שמנהגם לא היה לאומרו אלא לומר ברכת נחמה כמו שאנו אומרים, שאם היה מנהג לאומרו לא היה שואל מהו למימר הכי אלא היה לו להקשות והרי אומר רענוד פרנסנו, ומ״מ אם רצה אומר כן שטופס ברכה כך הוא בחול וא״צ לשנות אבל לשאול צרכיו מעצמו אסור. [ואניה תמה בין בחול בין בשבת רענו פרנסנו בבונה ירושלים מאי בעי. ושמא בברכת הזן היו אומרים כן כמו שאנו אומרים בה לא חסר לנו ולא יחסר לעולם ועד].מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א עי׳ תוד״ה שלא.
ב בפרקין ה״ג.
ג עי׳ רי״ף וראשונים ברכות מח ב וטור או״ח סי׳ קפח.
ד בכי״ב: רועינו, ועי׳ ב״י וב״ח סי׳ קפח.
ה בכי״מ קטע זה חסר. ועי׳ מגן אבות עמ׳ קנז, ו״זאת ליהודה״ עמ׳ 214, ופינקלשטיין ברבעון האנגלי כרך יט עמוד 254 ואילך.
הערות
Gemara
Peirush