גמרא
פירוש
לָא הֲוָה מְפַלֵּיג נַפְשֵׁיהּ מִינֵּיהּ מְנָלַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב {מלכים א כ״ב:ד׳} כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ אֶלָּא מֵעַתָּה כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ הָכִי נָמֵי אֶלָּא מָה דְּהָוֵי אַסּוּסֶיךָ תֶּהֱוֵי אַסּוּסַי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
9 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
10 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
11 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
12 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
13 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
14 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
15 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
16 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
17 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
18 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
19 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
20 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
21 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המומר״.
22 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
23 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
24 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מומר״.
וקשיא לן קרי לה נערה וקרי לה קטנה וכו׳. וקשיאא לן והא כתיבב ונער קטוןג. איכא דמתרצי דגבי זכר ליכא קפידא משום דאין לו ימי נערות כקטנה, ומאי נער קטון שגדלד כענין שנאמרה והנער נערו, אבל בנקבה שיש חלוק בין קטנות לנערות קשיא לן. והאי תירוצא לא נהירא, דהא בפ׳ בתרא דסוטהז נמי דריש נערים קטנים דגבי אלישעח קטני אמנה, ומנוערים מן המצות, ועל שם מקומןט כי הכא. אלא דאיכא למימר התם לאו משום קושיא דקרי להו נערים וקרי להו קטנים, אלא משום דאלישע לא הוה קפיד אקטנים ולא אנערים דלא הוה עניש להוי. ורש״י ז״ל לא פירש שםכ כך. וקשיא לן והא גבי רבקה כתיבל והנערה ואפילו הכי איכא מאן דאמרמ שהיתה פחותה מבת שלש שנים. וי״ל שהיתה עושה מעשה נערות ויודעת בטיב כל דבר ולא כקטנה. וי״לנ דנערה אפי׳ קטנה במשמע, אבל מכיון דקפיד קרא וקרי לה קטנה, היכי הדר וקרי לה נערה, והיינו דאמרינן קרי לה נערה וקרי לה קטנה.
אם כן עורביים מיבעי ליה. יפה פירש רש״י ז״לס דלא למיטעי בעורבים ממש, שהרי מצינו פלשתים ומצרים על שם אביהם ועל שם מקומן, כפתורים היוצאים מכפתורע, וגבעוניםפ על שם גבעון העירצ. וכן נראה שמה שהקשה מדר׳ פדת בנערה קטנה ולא הקשה מכמה מקראות דקרי ליה על שם מקומן, הכי נמי קאמר דאשכחן דמשתעי קרא הכי דקרי להו אינשי על שם מקומן בשמא דמשמע דהוא שמיה דידהו. ופריק אם כן לימא עורביים, דהתם כיון דקרי לה נערה וקרי לה קטנה ליכא למטעי, אבל הכא כיון דאישתעי לן קרא ניסא היכי הוה, ליפרוש בהדיא דלא ניטעי.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
אם כן עורביים מיבעי ליה. יפה פירש רש״י ז״לס דלא למיטעי בעורבים ממש, שהרי מצינו פלשתים ומצרים על שם אביהם ועל שם מקומן, כפתורים היוצאים מכפתורע, וגבעוניםפ על שם גבעון העירצ. וכן נראה שמה שהקשה מדר׳ פדת בנערה קטנה ולא הקשה מכמה מקראות דקרי ליה על שם מקומן, הכי נמי קאמר דאשכחן דמשתעי קרא הכי דקרי להו אינשי על שם מקומן בשמא דמשמע דהוא שמיה דידהו. ופריק אם כן לימא עורביים, דהתם כיון דקרי לה נערה וקרי לה קטנה ליכא למטעי, אבל הכא כיון דאישתעי לן קרא ניסא היכי הוה, ליפרוש בהדיא דלא ניטעי.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א תוכן דברי רבינו הובא בחידושי הר״ן.
ב ש״א כ, לה.
ג בנדפס נוסף: נוהג בם (והוא הפסוק בישעיה יא, ו).
ד בחי׳ הר״ן: מאי נער קטן, קטן שגדל.
ה ש״א א, כד.
ו ע״ע רלב״ג מלכים ב ה, ב.
ז מו, ב.
ח מ״ב ב, כג.
ט אי נמי על שם מקומן כי הכא (חי׳ הר״ן).
י ע״כ הובא גם בריטב״א, אבל שם כתב דבאלישע א״א לומר קטנים ממש דלאו בני עונשין נינהו, וכיון דקטנים לאו דוקא, נערים נמי לאו דוקא.
כ סוטה שם ד״ה ודלמא: קטנים ממש הוו ועל שם מקומם נקראו נערים וכו׳.
ל בראשית כד, טז.
מ ראה סדר עולם פ״א, מסכת סופרים פכ״א ה״ט (הוצ׳ היגער עמ׳ 370), ובשיטות השונות בזה דן רבינו בארוכה בחי׳ ליבמות סא, ב ד״ה אין. ומ״ש ׳פחותה מבת שלש׳, נראה שכונת רבינו למ״ש רש״י בפירושו לתורה בראשית כה, כ: ׳המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשאה׳. ובמסכת סופרים שם: ׳בת שלש שנים ושלשה ימים׳. והרי הכתוב ׳והנערה׳, שמתייחס לרבקה בבית לבן כשבא אליעזר, לפני שהיתה בת שלש שנים.
נ הגרשז״ר העיר: נראה שצ״ל ׳ועוד י״ל׳. [וא״צ, שכ״ה מטבע לשון רבינו].
ס ד״ה עורביים.
ע דברים ב, כג.
פ ש״ב כא, א.
צ ראה תוד״ה עורביים.
הערות
Gemara
Peirush