גמרא
פירוש
{ויקרא כ״ב:כ״ז} אוֹ כֶשֶׂב אפְּרָט לְכִלְאַיִם אוֹ עֵז בפְּרָט לְנִדְמֶה כִּי יִוָּלֵד גפְּרָט לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שִׁבְעַת יָמִים דפְּרָט לִמְחוּסַּר זְמַן תַּחַת אִמּוֹ הפְּרָט לַיָּתוֹם.
הַאי יָתוֹם כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבי׳ ״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
אילימא דילדתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל. פי׳ שאי אפשר לומר שתחיה כל שבעה, דא״כ לימא קרא שבעת ימים יהיה עם אמו כמו שנאמרא במקום אחרב, למה אמר הכתוב תחת אמו, לומר שכיוןג שקם תחתיה שעה אחת מותר. ורש״י ז״ל פירש מדתניאד בסיפראה ר׳ יוסי הגלילי אומר מה ת״ל והיה שבעת ימים תחת אמו, יכול אפילו יצא מת, ת״ל יהיה עם אמוו, יכול שיהא עם אמו כל שבעה, ת״ל תחת אמו, אי תחת אמו יכול אפי׳ יצא ממנה כשהיא מתה, ת״ל עם אמו, הא כיצד אפי׳ נתקיימה אמו שעה אחת. ולא משמע הכי, משום דר׳ יוסי מיפלג פליג אדת״ק דלר׳ יוסי פרט ליתום מעם אמו נפקא ליהז. אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא. פי׳ח ומיהו לכתחילה לא שחיט ליה דשמא לע״ז הוא מחשב, ולהכי קתני שחיטתו כשרה ולא קתני שוחטין. וללישנא בתרא דאמרינן אפי׳ שמעיניה דחשיב נמי, מיהו לכתחילה אסור לשחוט להם ולאכול, משום שמא יבוא לאכול משחיטה שחישב עליה השוחט לע״ז. ויש לפרש דשחיטתו כשרה הכא לאו דיעבד דוקא אלא אפי׳ לכתחלה, ומשום דלא מיתני ליה שוחטין, דאי תנא שוחטין לנכרי הוה אמינא ששוחטין לו ואין בה משום ולפני עור לא תתן מכשול, אבל באכילה אסורה, משום הכי תנא שחיטתו כשרהט, ושוחטין לנכרי ואוכלין לא תנא, דלאו לישנא דתנא הוא.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א בנדפס ושטמ״ק: שאמר.
ב שמות כב, כט.
ג כי״ל: כיון.
ד בכי״פ: התם בסופא בסיפרא. וכנראה הוא שיבוש.
ה אמור פרשה ח ה״ד.
ו כ״ה בכי״פ וכי״ל ושטמ״ק. ואין גירסא זו בתו״כ, וגם הדברים צ״ב. בתורת כהנים שם: ״לפי שנאמר שבעת ימים יהיה עם אמו, יכול וכו׳ ״. וכ״ה בנדפס.
ז ובשטמ״ק הוסיף שבפירושי רש״י המדוייקים (עיי״ש) משמע שאף לר׳ יוסי פרט ליתום מתחת אמו נפקא ליה, ופרושי קא מפרש לת״ק. וכ״כ הראב״ד בפירושו לתו״כ שם (הובא גם בשטמ״ק). אולם בתוספות הרא״ש כתב כדברי רבינו, שהדרשה היא מעם אמו כדפירש הקונטרס. וע״ע שטמ״ק שם בארוכה.
ח תוכן דברי רבינו הובא בחידושי הרשב״א ובר״ן (ח, א).
ט ראה רא״ה, הובא בשטמ״ק: ׳אלא דלא מצי למתני שוחטין לנכרי דלאו לישנא מעליא הוא, דמשמע דלמישרי למישחט לנכרי הוא דאתא, ואנו לא הוצרכנו לזה אלא לדון על הבהמה׳.
הערות
Gemara
Peirush