גמרא
פירוש
מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּוּ׳.
לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
השופך את המים לרשות הרבים וכו׳ – אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שנשטפו כליו במים וכו׳. אמר ליה רב הונא לרב לא יהא אלא כרפשו – נוסח אחר: כדו פשר. וקמיתא עיקר, שהרי נפשרה כדו לדברי הכל1 פטור, כדאיתה לעיל. אלא הכי פירושא, מדקתני מתני׳ השופך את המים לרשות הרבים ואוקימתא בנטפו כליו במים שמע מינה דלא אפקרינהו, דאי אפקרינהו בין לרב2 בין לשמואל בור נינהו ופטור על נזקי כלים, ולמאי שדנהו ברשות הרבים? בודאי לעשות מהם טיט ורפש מעפר רשות הרבים {בדריסת רגלי האדם והבהמה},3 ואם כן הוא עצמו אם הוזק בו יהא חייב, שהרי המגבל טיט ברשות הרבים והוזק בו אדם חייב, וגם זה הטיט שלו הוא לכל נזקיו. אמר ליה מי סברת דתמו מיא לא דלא תמו מיא ותרתי למה לי חד בימות החמה וכו׳ – פירוש: מי סברת דתמו מיא ונעשו רפש, שאין הקרקע מתלחלח לעשות רפש עד שיובלעו המים כלן? לא, דלא תמו מיא ועדיין הם בעין ולא נעשה בהן רפש, הלכך לגבי אדם קרקע עולם הוא ופטור. עוד השיב לו רב הונא, אם כן תרתי למה לי? כלומר, דהא תנא ליה לעיל בנשברה כדו, וההיא נמי על כרחיך בדלא תמו מיא אוקמת לה, ואם כן תרתי למה לי? אלא שמע מינה ההיא בדלא תמו מיא ובנטפו כליו במים, והך בדתמו מיא ובנזקי גופו, ושני ליה חדא בימות החמה וכו׳. גירסא אחרינא: מסתברא דתמו מיא, דאי לא תמו מיא תרתי למה לי? והכי פירושו: רב הונא גופיה קאמר {ליה ד}מסתברא4 דהך בתמו מיא ונעשו רפש, ואפילו בנזקי גופו, וההיא דלעיל בדלא תמו מיא ובנזקי כליו, דאי תרויהו בדלא תמו מיא ובנזקי כליו תרתי למה לי? ושני ליה חדא בימות החמה וכו׳. והראשונה יותר נכונה, דאי כאחרונה מאי מסתברא? והא כבר אקשי ליה דריפשו הוא וליחיב. ואם איתה להך נסחא הכי איתא, אלא מסתברא דהך5 בדתמו מיא, והך דלא תמו מיא, דאי בדלא תמו מיא נמי תרתי למה לי? ועם כל זה הראשונה יותר מאושרת, והמבין יבין. ואי קשיא לך מאי דוחקיה דרב? לאוקומי לתרויהו בלא תמו מיא ובנזקי כליו לוקמה כרב הונא! ואיכא למימר משום דקתני חדא בנשברה כדו וחדא בשופך, ואי כדרב הונא ליתנינהו לתרויהו או בשופך או בנשברה כדו וחדא בנזקי כליו וחדא בנזקי גופו, אלא שמע מינה דחד6 גונא נינהו ושופך דומיא דנשברה כדו, מה התם דלא עביד איסורא אף הכא דלא עבד איסורא, דהייני בימות הגשמים, דקעביד ברשות. ותסברא כי איירי גלל מקמי דלישני רב נחמן בר יצחק דהתם ודאי סברי׳ למימר למאן דאמר קנסו גופו משום שבחו לאלתר קנסינן, אבל השתא דשני רב נחמן דבדבר שאין בו שבח לא קנסו גופו ליכא למרמי גלל. מיהו איבעיא לן בדבר שיש בו שבח אי קנסי ליה לאלתר, הואיל וסופו לבוא לידי שבח, או דילמא כל זמן שאין בו שבח כגלל הוי ולא קנסו גופו. והכא בהלכה ואין מורין כן קמיפלגי. תנא קמא סבר קנסו גופן משום שבחן אלא שאין מורין כן, והכי קאמר כל הקודם בהן זכה אגופן נמי, וכי אתי לקמן אמרינן ליה אסורה משום גזל אגופן. ורב אדא בר אהבא סבירא ליה כרשב״ג.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י לונדון 852. בשטמ״ק בשם הראב״ד: ״לרשות הרבים״ (פיענוח ראשי תבות דומים באופן שונה).
2 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852 חסר: ״בין לרב״.
3 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852 חסר: ״בדריסת... והבהמה״.
4 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852 חסר: ״ליה״ וכתוב רק ״מסתברא״.
5 כן תוקן בדפוס ראשון. בכ״י לונדון 852: ״דאי״.
6 כן בכ״י לונדון 852. בשטמ״ק בשם הראב״ד: ״תרי״.
הערות
Gemara
Peirush