גמרא
פירוש
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְאַחַר נְפִילָה מַחְלוֹקֶת.
אֲבָל בִּשְׁעַת נְפִילָה מַאי דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר וְהָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְקַמַּן לָא תֵּימָא מַתְנִיתִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אלא הקמ״ל מפקיר נזקיו פטרי רבנן משום דאנוס הוא – והינו דקאמר לאחר נפילה מחלוקת, כלומר במפקיר נזקיו שעל ידי נפילה פליגי רבנן משום דעל ידי אונס הוה ולא הוו כנזקין, אלא נזקין מימילא נינהו, אבל מפקיר נזקיו בכונה או על ידי פשיעה חייב. ולדעתיה דר׳ יוחנן, דמפליג במפקיר נזקין, לא הוה צריך למימר לעיל במתכוין לזכות בחרסיה ויכול למימר הכא מתכוין לשוברה ונשאר שם הנזק חייב, שאין מתכוין אלא שנתקל פטור, אלא בין פושע לנתקל כדאמרינן בשעת נפילה, אלא לתרוצי מתני׳ אפילו לר׳ אלעזר.
אמר רב אדא בר אהבה שהחזירה למקומה – וכשנתכון לזכות בה נזקיו הם, וכשלא נתכוין לזכות בה כיון שהחזירה למקומה לא אסתלקו מעשה ראשון ונזקין דראשון נינהו.
משל דרב אדא בר אהבה וכו׳ – מי דמי? הכא לא אסתלקו מעשה ראשון אף על פי שהחזירה למקומה.
אלא כגון שהפכה בפחות משלשה סמוך לקרקע – יש מפרשים: אף על פי שלא הגביהה שלשה, כי נתכון לזכות בה זכה אפילו בהגבהת טפח – כדאיתה בעירובין בענין זכוי הערוב, דאמרינן ומזכה להן על ידי בנו ובתו וכו׳. ואמרינן עלה וצריך להגביהה מעל הקרקע טפח, וכשלא נתכון לזכות בה, כיון שלא עקר אותה מן הקרקע לא עשה ולא כלום. ויש אומרים כל לענין זכיה בנכסי הפקר בעינן שלשה טפחים. אי נמי, לענין זכיה בנכסי חברו שלא מדעת חבירו בענן שלשה טפחים, ובעיניין ערוב הוא דאקילו בה רבנן. אי נמי: מפני שדעת אחרת מקנה אותן שאני, והכא לענין זכיה בעינן שלשה טפחים, דאקילו בה רבנן.1 מיהו, דנתכון לזכות בה, אף על גב דלא זכה בה הוה ליה כמפקיר נזקיו וחייב, אבל בשלא נתכון לזכות בה ולא זכה בה, כיון שלא עקר אותה מן הקרקע מעשיו דידיה לא מנכרי כלל ופטור, דלאו נזקיו2 נינהו ולאו כמפקיר נזקיו נמי לא הוי. ולאו מילתא היא, דהא תניא לקמן בענין ההופך את הגלל ואסורה משום גזל, דאלמא אותו ההופך קנאו, אלא מאי אית לך למימר? או שהגבהה קונה בכל מקום אפילו פחות משלשה או נכסי הפקר שאני, וגבי עירוב נמי משום דרבנן הוא. עוד יש מפרשים בעירוב דלאו משום הקנאה הוא, אלא מושיבו על טפח כי היכי דליהוי מינכר בעירוב. מצמצם מאי טעמא פטור? לאו משום דהוה ליה בור ברשותו? כלומר, כמי שהפקיר רשותו לילך בצדו ולא הפקיר בורו. ואם כן בור שחייבה עליו תורה היכי משכחת לה? על כרחיך בור ברשות הרבים דהיינו מפקיר נזקיו. ואיכא דקשיא ליה מאי טעמא לא אקשי ליה בהדיא ממפריח שהוא חייב, דהוה ליה כמפקיר נזקיו? ולאו קושיא היא, דמפריח לאו מפקיר נזקיו הוא אלא כשורו דלא טפח באפיה הוא, דאזיל ואתי ברשות הרבים ומזיק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
משל דרב אדא בר אהבה וכו׳ – מי דמי? הכא לא אסתלקו מעשה ראשון אף על פי שהחזירה למקומה.
אלא כגון שהפכה בפחות משלשה סמוך לקרקע – יש מפרשים: אף על פי שלא הגביהה שלשה, כי נתכון לזכות בה זכה אפילו בהגבהת טפח – כדאיתה בעירובין בענין זכוי הערוב, דאמרינן ומזכה להן על ידי בנו ובתו וכו׳. ואמרינן עלה וצריך להגביהה מעל הקרקע טפח, וכשלא נתכון לזכות בה, כיון שלא עקר אותה מן הקרקע לא עשה ולא כלום. ויש אומרים כל לענין זכיה בנכסי הפקר בעינן שלשה טפחים. אי נמי, לענין זכיה בנכסי חברו שלא מדעת חבירו בענן שלשה טפחים, ובעיניין ערוב הוא דאקילו בה רבנן. אי נמי: מפני שדעת אחרת מקנה אותן שאני, והכא לענין זכיה בעינן שלשה טפחים, דאקילו בה רבנן.1 מיהו, דנתכון לזכות בה, אף על גב דלא זכה בה הוה ליה כמפקיר נזקיו וחייב, אבל בשלא נתכון לזכות בה ולא זכה בה, כיון שלא עקר אותה מן הקרקע מעשיו דידיה לא מנכרי כלל ופטור, דלאו נזקיו2 נינהו ולאו כמפקיר נזקיו נמי לא הוי. ולאו מילתא היא, דהא תניא לקמן בענין ההופך את הגלל ואסורה משום גזל, דאלמא אותו ההופך קנאו, אלא מאי אית לך למימר? או שהגבהה קונה בכל מקום אפילו פחות משלשה או נכסי הפקר שאני, וגבי עירוב נמי משום דרבנן הוא. עוד יש מפרשים בעירוב דלאו משום הקנאה הוא, אלא מושיבו על טפח כי היכי דליהוי מינכר בעירוב. מצמצם מאי טעמא פטור? לאו משום דהוה ליה בור ברשותו? כלומר, כמי שהפקיר רשותו לילך בצדו ולא הפקיר בורו. ואם כן בור שחייבה עליו תורה היכי משכחת לה? על כרחיך בור ברשות הרבים דהיינו מפקיר נזקיו. ואיכא דקשיא ליה מאי טעמא לא אקשי ליה בהדיא ממפריח שהוא חייב, דהוה ליה כמפקיר נזקיו? ולאו קושיא היא, דמפריח לאו מפקיר נזקיו הוא אלא כשורו דלא טפח באפיה הוא, דאזיל ואתי ברשות הרבים ומזיק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י לונדון 852. בשטמ״ק בשם הראב״ד חסר: ״דאקילו בה רבנן״.
2 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852: ״נזקין״.
הערות
Gemara
Peirush