גמרא
פירוש
וְעַל שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. אָמַר רַב בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹצְאִין לְטִמְיוֹן עַל כּוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עוֹל מֵעַל צַוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ וְגַסּוּת הָרוּחַ כְּנֶגֶד כּוּלָּן אֲבָל בַּעֲנָוִים כְּתִיב {תהלים ל״ז:י״א} וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רוב שָׁלוֹם.הדרן עלך הישן תחת המטה
פרק ג – לולב הגזול
פרק ג – לולב הגזול
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ט:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ט:א׳
ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ה:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ה:ה׳
ג רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ט:ג׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ט:ג׳
פרק לולב הגזול והיבש פסול גזול – משום מצוה הבאה בעבירה כדמפרש בגמרא. ויבש משום הדר ומשמע לכאורה דיבש הוא שאין בו לחלוחית כלל אלא כעץ היבש ונשתנה מראיתו והפך לבן. ירושלמי היבש פסול על שם לא המתים יהללו יה. של אשרה ושל עיר הנדחת פסול – מוקי לה בגמרא באשרה דמשה – פירוש: שזכה בה ישראל ואינה בטלה עולמית. ולפי שנתאוו ישראל שבדורו של משה לאלוהות הרבה מאותו הטעם נאסרו וקרי לה אשרה דמשה. ולא שנא עבודה זרה ולא שנא משמשיה לא בטלו שהרי אשרה משמשין היא דאמרינן אי זו היא אשרה כל שיש תחתיה עבודה זרה ולעולם לא בטלה דהיא לשריפה עומדת ואיכתותי מיכתת שיעוריה. והראב״ד ז״ל אמר עבודה זרה ביד גוי ומשמשין כגון אשרה ביד ישראל בטל הגוי העבודה זרה כגון רק בפניה או השתין עליה בטל משמשין שביד ישראל גם כן. ואנן לא סבירא לן הכי דאף על גב דאמרינן בטל עבודה זרה בטלו משמשיה ההוא כשהכל ביד הגוי. נקטם ראשו פסול – בפירוש נקטם נחלקו המפרשים זה אומר בכה וזה אומר בכה וגם עדיין הוא ספק. יש שסברו נקטם ראשו הדק סופו לגמרי מקום סיומו ויש שאומרים נקטם ראשו רוב העלה שבו נגמר הלולב. ויש שאומרים נקטמו העלין שבראשו. ויש שאומרים נקטם ראש שדרתן. ולפי שלא נתברר יש לנו להחמיר ולפסול בכל אלו ומאי דאמרינן לקמן דבעינן בשדרו של לולב שיצא מן ההדס טפח לאו ראיה להא כלל. נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר – ובגמרא מפרש להו. ר׳ יהודה אומר יאגדנו מלמעלה – אנפרדו עליו קאי דאמרת דכשר דוקא אם יאגדנו מלמעלה דכפות בעינן. ציני הר הברזל כשרות – פירוש: שעומדין במקום קשה ואינן יכולין ליגדל. כל לולב שיש בו ג׳ טפחים כדי לנענע בו – בגמרא אמר וכדי לנענע בו שיצא מן ההדס טפח כשר. גמרא. קא פסיק ותני לא שנא ביום טוב ראשון ולא שנא ביום טוב שני. בשלמא יבש בעינן הדר וליכא – ק״ל: הכא שמעת מינה דבעינן הדר אפילו ביום טוב שני והא לקמן אמרינן אתרוג שנקבוהו עכברים כשר ביום טוב שני דלא בעינן הדר. ואמרינן נמי ר׳ חנינא מטבל בה ונפיק בה שהיה אוכל מקצתו ויוצא במקצתו אלמא לא בעינן הדר ובירושלמי נמי אמרינן כל הפסולין אינן פסולין אלא ביום ראשון אלמא ביום שני לא בעינן הדר איכא למימר דקא פסיק ותני דמתניתין אשבעת ימים דמקדש קאי. דבמקדש הוא מן התורה כל שבעה ובעינן כל הני דאמרן במתניתין כל שבעה. וכי אמרינן דלא בעינן הדר ביום שני הני מילי במדינה דאין חייבין מן התורה אלא ביום ראשון. אלא מתקנת רבן יוחנן בן זכאי הלכך בשאר יומי לא בעינן כולי האי והא דאמרו בירושלמי כל הפסולין אינן פסולין אלא ביום ראשון דוקא בששמו עליו שעדיין ניכר שהוא לולב או הדס או אתרוג. הלכך נראה דהדס שנשרו עליו כולן או רובן וכן לולב שנשרו רוב עליו ולא נשתייר שיעור וכן אתרוג שנאכל רובו וכן הדס שוטה ולוליבא דסליק בחד הוצא דהוא כבעל מום ושל אשירה וחרות אלו פסולין אפילו ביום טוב שני דמדינה. אבל נקטם ראשו נפרצו עליו יבש והני אחריני כשרין וכן נראה נכון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush