×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות פ״ו.גמרא
;?!
אָ
תֵּיזִיל וְתַיחֲלַהּ לִכְתוּבְּתַהּ דְּאִמַּהּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ וְתֵירְתַהּ מִינֵּיהּ שְׁמַעָה אֲזַלָה אַחֵילְתַּהּ. אֲמַר רַב נַחְמָן עָשִׂינוּ עַצְמֵינוּ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּינִין מֵעִיקָּרָא מַאי סְבַר וּלְבַסּוֹף מַאי סְבַר מֵעִיקָּרָא סְבַר {ישעיהו נ״ח:ז׳} וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם וּלְבַסּוֹף סָבַר אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.: גּוּפָא אָמַר שְׁמוּאֵל הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ מָחוּל ואפי׳וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אוְאִי פִּקֵּחַ הוּא מְקַרְקֵשׁ לֵיהּ זוּזֵי וְכָתֵב לֵיהּ שְׁטָרָא בִּשְׁמֵיהּ.: אָמַר אַמֵּימָר במַאן דְּדָאֵין דִּינָא דְגַרְמֵי מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי שְׁטָרָא מְעַלְּיָא מַאן דְּלָא דָּאֵין דִּינָא דְגַרְמֵי מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי נְיָירָא בְּעָלְמָא. הֲוָה עוֹבָדָא וְכַפְיֵיהּ רַפְרָם לְרַב אָשֵׁי וְאַגְבִּי בֵּיהּ כִּי כְשׁוּרָא לְצַלְמֵי.: אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב חָמָא גהַאי מַאן דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ כְּתוּבַּת אִשָּׁה ובע״חוּבַעַל חוֹב וְאִית לֵיהּ אַרְעָא וְאִית לֵיהּ זוּזֵי לְבַעַל חוֹב מְסַלְּקִינַן לֵיהּ בְּזוּזֵי לְאִשָּׁה מְסַלְּקִינַן לַהּ בְּאַרְעָא הַאי כִּי דִינֵיהּ וְהַאי כִּי דִינֵיהּ. דוְאִי לָא אִיכָּא אֶלָּא חַד אַרְעָא וְלָא חַזְיָא אֶלָּא לְחַד לְבַעַל חוֹב יָהֲבִינַן לֵיהּ לְאִשָּׁה לָא יָהֲבִינַן לַהּ מַאי טַעְמָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב חָמָא וַדַּאי דְּאָמְרִיתוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הַאי מַאן דְּמַסְּקִי בֵּיהּ זוּזֵי וְאִית לֵיהּ אַרְעָא וַאֲתָא בַּעַל חוֹב וְקָא תָבַע מִינֵּיהּ וְאָמַר לֵיהּ זִיל שְׁקוֹל מֵאַרְעָא אָמְרִינַן לֵיהּ זִיל זַבֵּין אַתְּ וְאַיְיתִי הַב לֵיהּ הא״לאֲמַר לֵיהּ לָא. אֵימָא לִי גּוּפָא דְעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה וא״לאֲמַר לֵיהּ תּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּגוֹי1 הֲוָה הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן לְפִיכָךְ עָשׂוּ בּוֹ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פָּפָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה אָמַר לָא נִיחָא לִי דְּאֶיעְבֵּיד מִצְוָה מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ זתְּנֵינָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל בְּמִצְוַת עֲשֵׂה כְּגוֹן שֶׁאוֹמְרִין לוֹ עֲשֵׂה סוּכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה לוּלָב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גופה אמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל. רב חננאל ז״ל פי׳ הטעם משום דיכול למימר עיינית בחושבנאי ולא פש לי גביה ולא מידי. ואי קאמר רבינו חננאל ז״ל דקאמר הכי בהדיא, הא ליתא, דא״כ מאי ומחלו. ותו למה לי דינא דגרמי, בין למאן דדאין בין למאן דלא דאין איכא למימר דמשלם לי׳ כמה דיהיב ליה ותו לא, דהא מכירה בטעות הות. ותו דא״כ אפילו מכנסת שטר חוב לבעלה נמי. ותו דהא וודאי לא מהימן למימר הכי במקום שחב לאחרים כדאיתא לעיל. אלא וודאי לית׳ להאי טעמא. אבל כיון דק״ל דאיתא להא דשמואל וודאי מתוך שבידו למחול נאמן לומר פרעתי ושם צריכ׳ תלמוד, ועוד יתבאר בע״ה. אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא. פי׳ ככל הכתוב בו, ואם לא היה שוה כל כך, משלם מה שהוא שוה, וזה הכלל הזה מדין מזיק הוא חייב, ולעולם משלם כמה שהזיקו. ומאן דלא דאין דינא דגרמי, מגבי ביה דמי נייר בעלמא מן הדין, אף ע״פ שכל זמן שנפט׳, הלוה מוציאו ממנו על כרחו, כדמוכח התם בגיטין (כ, ב) בההיא דאמרינן היו מוחזקין בטבלה שהיא שלה, מכל מקום הרי שהיה משתמש בו עד שיפרענו והלה מפסידו ממנו. ומיהו לאו אהא קאי, דהכא ניירא גופיה דמפסיד מעה דקא מיחייב לי׳ להדורה ללוה, גרמא נמי הוא אלא בעלמא ואשורף שטרותיו של חבירו קאי, והכי קאמר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה בהיזק שטר דמי שטרא מעליא בשורפו, ומאן דלא דאין מגבי ביה דמי ניירא בעלמא בשורפו. אמר אמימר משמיה דרב חמא האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובעל חוב כו׳. איכא מרבוותא ז״ל דפירשו לה בששניהם שוין שיוצאין ביום אחד, וקיימא לן בעלמא שודא דדייני, וכיון דכן היינו שודא דדייני דהכא דיהבינן לה לבעל חוב.
והרב אלפסי ז״ל כתב דליתיה להאי פירושא, משום דסבירא ליה דההיא דשני שטרות דלקמן (צד, א) לא מיתוקמא בשטרי הלואה, ופירשו דהכא במאי עסקינן בלוה ולוה ואחר כך קנה, דקיימא לן (ב״ב קנז, ב) יחלוקו, וכיון דאלו קדם אחד מהם ותפס אין מוציאין מידו, או במטלטלין בזמן הזה דליכא דין קדימה אם קדם ותפס אין מוצאין מידו, וכיון דהכי הוא מתפשינן ליה אנן. ותמיהא מילתא כיון דמדינא חולקין אע״פ שקדם אחד מהן ותפש, אמאי אין מוציאין מידו. ומסתבר דהיינו טעמיה, משום דכיון דאמרינן (לק׳ צ, א) בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה, אפילו למאן דאמר מה שגבה לא גבה, הני מילי בעל חוב מאוחר, אבל בשוין דכולי עלמא [מודי] דבהא מה שגבה גבה. ולא נהיר דהא קיימא לן (ב״ב קנז, ב) בעל חוב גובה חצי שבח, משום טעמא דלוה ולוה ואח״כ קנה דקיי״ל יחלוקו, ואמאי, והא איכא למימר דכיון דהוי כגופא דארעא ובעל חוב גבי לה, לא חשבינן לה תפישה.
מיהו בר מהא ליתיה, דהא טעמא דפלוגתא דבעל חוב מאוחר שקדם וגבה אי אמרינן מה שגבה גבה או לא תליא בשיעבודא אי הוי דאורייתא או דרבנן, דמאן דסבר מה שגבה גבה סבירא ליה נמי שיעבודא דרבנן, ומ״ד מה שגבה לא גבה דסבר שיעבודא דאורייתא, ולדידי׳ ה״ה נמי בלוה ולוה ואחר כך קנה, דקיי״ל דחולקין, דאם קדם ותפס מוציאין מידו. אלא וודאי עיקר פירושא במטלטלין (וכן) בזמן הזה שאין בהם דין קדימה, או אם שטרותיהן שוין, אי איתיה לפר״ח ז״ל דסבר דההיא דשני שטרות היוצאין ביום אחד מיירי בשטרי הלואה, ולפנינו יתבאר עוד בעה״י.
אמר ליה רב כהנא לרב פפא לדידך דאמרת פריעת בעל חוב מצוה אמר לא בעינא למעבד מצוה. פי׳ הרב אדוני ר׳ אהרן ז״ל פריעת בעל חוב מצוה דלית ליה שיעבודא דאורייתא אלא מצוה בעלמא. ופירש״י ז״ל דהיינו מצוה שיהא הן שלך צדק, וליתיה להאי פירושא, דהא התם בבבא מציעא (בבא מציעא מט, א) מוקמי׳ לי׳ להאי קרא שלא ידבר אחת בפה ואחת בלב, והכא ליכא למימ׳ הכי, דהכא בשעת הלואה פיו ולבו שוין לפורעו, אלא דבתר הכי אימלך אימלוכי. אבל הנכון פריעת בעל חוב מצוה מדכתיב (דברים כד, יא) והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך העבוט החוצה. ומאן דאית ליה שיעבודא דאורייתא, מוקים לה להאי קרא למימרא דשמעינן מיניה דבעל חוב בזיבורית, ובוודאי רב כהנא מפשט פשיטא ליה דאפילו לרב פפא נחתינן ליה לנכסיה, אבל רב כהנא לא קאמר אלא מאי טעמא, והא הוא דקשיא ליה כיון דליכא אלא מצוה, כל היכא דקאמר׳ דלא בעינא למעבד מצוה, אמאי נחתינן לניכסיה. ומהדרי׳ תנינא במה דברים אמורים במצות לא תעשה, אבל במצות עשה כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה, עשה לולב ואינו עושה, מכין אותו עד שתצא נפשו, והכא נמי בדין הוא דאיכא למכפיי׳ בהכי, ומיהו עד שאתה כופהו בגופו כופהו בממונו, ובנזקין דכתיב באורייתא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם לומר שכך מצותו לשלם ממיטב, וזהו הנכון. מפי רבינו נ״ר.מהדורת הרב צבי יהושע לייטנר ז"ל המבוססת על כתב יד מוסקבה 489 ועדי נוסח נוספים, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר ולעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144