R. Yehuda Almadari Megillah 25b – ר' יהודה אלמדארי מגילה כה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וּמָה לפנים וּמָה לְאָחוֹר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה לוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דְאַבְרָהָם קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה תָמָר וִיהוּדָה נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דִיהוּדָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן שְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדִי. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל שֶׁכֵּן דְּנִיחָא לְהוּ דְּהָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה. קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא פָּיְיגָא דַּעְתַּיְיהוּ דְצִבּוּרָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אַזְהָרוֹת וָעוֹנָשִׁין נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתוּ לְמֶעְבַּד מִיִּרְאָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם [מַעֲשֵׂה אַבְשָׁלוֹם נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם] פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִיקָרֵיהּ דְּדָוִד קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ לִכְבוֹדוֹ דְבִנְיָמִין קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ״הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ״ (יחזקאל ט״ז:ב׳) נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹרֵא לְמַעְלָה מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ אָמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה בּוֹדֵק בְּתוֹעֲבוֹת יְרוּשָׁלַיִם צֵא וּבְדוֹק בְּתוֹעֲבוֹת אִמֶּךָ בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בּוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל.: וְאֵלּוּ נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין (רעבד״ן סִימָן) מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לְכָבוּל וְהָיָה קוֹרֵא חַזַּן הַכְּנֶסֶת ״וַיְהִי בִּשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל״ (בראשית ל״ה:כ״ב) וְאָמַר לוֹ לַמְּתוּרְגְּמָן (הַפְסֵק) אַל תְּתַרְגֵּם אֶלָּא אַחֲרוֹן וְשִׁיבְּחוּהוּ חֲכָמִים. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם אֵיזֶה מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי מִן ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה״ (שמות ל״ב:כ״א) עַד ״וַיַּרְא מֹשֶׁה״ (שמות ל״ב:כ״ה). תַּנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְשׁוּבוֹתָיו שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה שֶׁהֱשִׁיבוֹ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה פָּקְרוּ הַמִּינִין¹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״ (שמות ל״ב:כ״ד).: בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״יִשָּׂא״ (במדבר ו׳:כ״ו).: מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן לֹא נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין וְהָא אָמְרַתְּ מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם לָא קַשְׁיָא ^אהָא דִּכְתִיב אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד הָא דִּכְתִיב אַמְנוֹן סְתָמָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כׇּל הַמִּקְרָאוֹת הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה לִגְנַאי קוֹרִין אוֹתָן לְשֶׁבַח כְּגוֹן: ״יִשְׁגָּלֶנָּה״ – ״יִשְׁכָּבֶנָּה״ (דברים כ״ח:ל׳), ״בַּעֲפוֹלִים״ – ״בַּטְּחוֹרִים״ (דברים כ״ח:כ״ז), ״חִרְיוֹנִים״ – ״דִּבְיוֹנִים״ (מלכים ב ו׳:כ״ה), ״לֶאֱכוֹל אֶת חוֹרֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי שִׁינֵּיהֶם״ – ״לֶאֱכוֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם״ (מלכים ב י״ח:כ״ז). ״לְמַחֲרָאוֹת״ (מלכים ב י׳:כ״ז) – ״לְמוֹצָאוֹת״ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר לְמַחֲרָאוֹת כִּשְׁמָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא גְּנַאי לַעֲבוֹדָה זָרָה². אָמַר רַב נַחְמָן כֹּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא ^בבַּר מִלֵּיצָנוּתָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה³ דְּשַׁרְיָא דִּכְתִיב ״כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ״ (ישעיהו מ״ו:א׳) וּכְתִיב ״קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּיו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא״ וְגוֹ׳ (ישעיהו מ״ו:ב׳) ר׳רַבִּי יַנַּאי אָמַר מֵהָכָא ״לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ שְׁכַן שׁוֹמְרוֹן כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ״ (הושע י׳:ה׳) אַל תִּקְרֵי כְּבוֹדוֹ אֶלָּא כְּבֵידוֹ. אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא שְׁרֵי לֵיהּ לְבַר יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר לֵיהּ לְגוֹי⁴ שִׁקְלֵיהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה⁵ וְאַנְּחֵיהּ בְּשִׁין תָּיו שֶׁלּוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי הַאי מַאן דסנאי שׁוּמְעָנֵיהּ שְׁרֵי לֵיהּ לְבַזּוֹיֵיהּ בגימ״לבְּגִימֶל ושי״ןוְשִׁין הַאי מַאן דְּשַׁפִּיר שׁוּמְעָנֵיהּ שְׁרֵי לְשַׁבּוֹחֵיהּ וּמַאן דְּשַׁבְּחֵיהּ יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ.:

הדרן עלך הקורא עומד

פרק ד – בני העיר

מתני׳מַתְנִיתִין: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת ^גבֵּית הַכְּנֶסֶת לוֹקְחִין תֵּיבָה תֵּיבָה לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ט

^ב טור יורה דעה קמ״ז:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ז:ה׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״ד
טור אורח חיים קנ״ג:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ג:ב׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״המערערים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דעבודת כוכבים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

E/ע

הערותNotes

[משנה] בני העיר
רחובה של עיר. יש בה קדושה כדמפר׳ בגמר׳¹ לפי שמתפללין בו תענית ומעמדות².
מה לפנים. חוץ מדופני העולם³ ואמרינ׳ במסכ׳ חגיגה⁴ המסתכל בד׳ דברים הללו ראוי לו שלא בא לעולם.
דשבח ליהודה⁵. קריאה זו שהודה על חטאו. ברכו׳ וקללות. בגמר׳ פרי׳ פשיט׳ ומשני מהו דתימ׳ ליחוש דילמ׳ פייגא דעתא דציבור׳ קמ״ל פי׳ דילמא תחליש דעתם כשישמעו הקללות ויאמרו מה לנו למצות ולא נוכל לקיימם ונקבל אילו הקללות טוב לנו שנהנה בעולם הזה ככל רצונינו הואיל וסופינו לעונשים אילו.
מאהבה. של שכר. ומיראה. של פורענות הקללות ולא לשם שמים⁶. אל תתרגם אלא פסוק אחרון. ויהיו בני יעקב י״ב והמקרא הזה נפסק בהפסק פרש׳ לכך קוריהו אחרון כאילו הוא פסוק לעצמו⁷. משו׳ ישא. שלא יאמרו הקב״ה נושא פנים לישראל. ואינן יודעים שודאי ישראל ראויין לשאת להם פנים כדא׳ בברכו׳⁸ ואיך לא אשא להם פנים שהרי כתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מחמירין עד כזית עד כביצה⁹. אמנון בן דוד. ויאהב⁠(נ)⁠ה¹⁰ אמנון בן דוד. ישגלנה. לשון שגל והשיגל יושבת אצלו פי׳ כלבת׳¹¹.
עפולים. לשון מפורש לגנאי יותר מטחורים ושניהם נקב בית הריעי¹².
חריונים. חורי יונים¹³.
דביונים. זב מן היונים. שלא לפרש שהיו ישראל אוכלין צואתן בשומרון¹⁴.
מימי שיניהם. יש לפרשה צואה לחה רכה קרוייה מימי שיניהם¹⁵. וישימוה למחראות. גבי ע״ז כתי׳ בספר מלכים¹⁶ גבי יהו¹⁷. ק⁠(ו)⁠רס נבו. לשון ריעי.
לעגלות בית און. לקול השמועה של עגלי בית און יגורו שכיניה שבשומרון כי אבל על העגל עמו ובמריו אשר עליו יגילו אשר היו רגילין לשמוח עליו עתה יאבלו על כבודו כי גלה ממנו אל תיקרי¹⁸ ר״ח ורש״י ז״ל¹⁹ גור׳ כי בא כובד היינו שהיה בו וכובד עגבותיו ודוגמ׳ בישעיה כרעו קרסו יחדיו לא יכלו מלט משא והאי משא של ריעי. שין ותיו. לשון בושה ותועיבה שלך כמו²⁰ וחשופי שת ערות מצרים²¹.
דסאני שומעניה. שיוצאות עליו שמועות רעות ושנואות שהוא נואף²² ור״ח פי׳ ששותה בד׳ מיני זמר²³ וכה״ג כמו שמצינו באלישע אחר שע״י אילו הדברים יצא לתרבות רע וכ״ש בדבר עביר׳ גדול מזה וכדמפר׳ בחגיגה²⁴. מותר לכנותו בן גויה בן שפחה וגם אמו שילדתו²⁵.
המתרג׳ פסוק כצורתו וכו׳²⁶. פר״ח המתרגם פסוק השם כצורתו כגון ויראו את אלקי ישר׳ ומתרג׳ וחזא ית אלה׳ הרי זה בדאי דהא כתי׳ ולא יראני האדם וחי והמוסיף זולתי התרגום שלנו²⁷ הרי זה מגדף.
תורגמן²⁸. המתרג׳ הוראות לחכם לציבור.
ירושלמי²⁹ תפילין ומזוז׳ מי קודם שמואל אמ׳ מזוזה קודמת שכן נוהג׳ בשבתות׳ וי״ט וביום ובלילה מש״כ בתפילין ורב הונ׳ אמ׳ תפילין קודמין שכן נוהגין מיפרשי ימים והולכי מדברות מש״כ במזוזה מתנית׳ מסייע׳ לשמואל תפילין שבלו עושין מהן מזוזה מזוזה שבלה אין עושין מהן תפילין לפי שמעלין בקודש ולא מורידין.
סליק מגילהמהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ דף כו,א.

² כ״פ רש״י ד״ה בני העיר.

³ עיין תוס׳ ד״ה מה לפנים שהביא פי׳ זה ועוד פי׳ אי נמי מה היה קודם ששה ימי בראשית ומה יהיה אחר שיכלה העולם. וכן פרש״י בחגיגה שם.

⁴ דף יא,ב.

⁵ כ״ה לשון הרי״ף דף טז,א.

⁶ ובפרש״י מאהבה של ברכות ומיראה של קללות ואין לבן לשמים. ומבואר מדבריו דגריס בגמ׳ גבי קללות וברכות מהו דתימא ניחוש דלמא אתו למעבד מאהבה ומיראה וגבי אזהרות ועונשין גרס דלמא פייגי דעתייהו וכגירסת הגהות הב״ח. אמנם גירסת הגמ׳ אזהרות וכו׳ דלמא אתו למעבד מיראה וכ״ג הרי״ף ומלשון רבינו משמע שגרס בזה מאהבה ומיראה.

⁷ כ״פ רש״י ד״ה אל תתרגם.

⁸ דף כ,ב.

⁹ כ״פ רש״י ד״ה משום ישא.

¹⁰ שמואל ב,יג,א.

¹¹ עיין פירש״י ד״ה ישגלנה. ועיין ר״ה דף ד,א.

¹² כ״פ רש״י ד״ה בעפולים.

¹³ בפרש״י חרי לשון ריעי.

¹⁴ כ״פ רש״י ד״ה דביונים.

¹⁵ כ״פ רש״י ד״ה מימי.

¹⁶ ב,י,כז.

¹⁷ כ״פ רש״י ד״ה למחראות.

¹⁸ אולי צ״ל אל תיקרי כבודו אלא כבידו שכן הוא פירוש הר״ח כלומר לקה בכבידו וחלה וגלה הכבד שלו ניטל כולו בדרך ליצנות כיון שאינו יכול להועיל ניטל כבידו.

¹⁹ ד״ה אלא כבידו.

²⁰ ישעיה כ,ד.

²¹ כ״פ רש״י ד״ה שי״ן.

²² כ״פ רש״י ד״ה דסאני.

²³ עיין בפי׳ הר״ח למס׳ מועד קטן דף יז,א.

²⁴ דף טו,ב.

²⁵ כעי״ז פרש״י ד״ה בג׳ ושי״ן.

²⁶ הוא לשון הרי״ף (דף טז,ב) בשם התוספתא ר׳ יהודה אומר המתרגם פסוק אחד כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מגדף.

²⁷ פי׳ הר״ן (דף טז,ב) המוסיף עליו וחזו ית מלאכיא דה׳ אלהא דישראל ותחות כורסיה יקריה. הרי מחרף ומגדף שמשוה כבוד עבד לכבוד רבו אלא יתרגמנו כמו שתרגם אונקלוס וחזו יקר אלהא דישראל.

²⁸ גם זה מלשון הרי״ף בשם התוספתא.

²⁹ מגילה פ״ד הי״ב והביאו הר״ח בשלהי פירקין.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון