1 כל עדי התלמוד שלפנינו גורסים ׳עססיות׳. החילוף א-ע יכול לנבוע מערעור גרוניות, ומצביע על מסירה בעל פה של הטקסט. על תפוצת התופעה בתקופת הגאונים עיין עוזי פוקס, מקומם של הגאונים במסורת הנוסח של התלמוד הבבלי, עמ׳ 156.
2 לשון הבריתא הוא ׳עססיות ותורמוסין׳, ומשמע שהם שני דברים נפרדים, ואולי הייתה לו גירסה אחרת. ההשלמה על פי נוסחאות דומות של הפירוש למילה זו הנמצאות בערוך, ערך ׳עססיות׳, ובתשובות רב נטרונאי סימן שצב.