×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת י״ח:גמרא
;?!
אָ
מוּגְמָר וְגׇפְרִית מ״טמַאי טַעְמָא שָׁרוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי? הָתָם מַנַּח אַאַרְעָא. גִּיגִית וְנֵר וּקְדֵרָה וְשַׁפּוּד – מ״טמַאי טַעְמָא שָׁרוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי? דְּמַפְקַר לְהוּ אַפְקוֹרֵי. מַאן תְּנָא לְהָא דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן: א״לֹא תְּמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמְסִין וְתַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְאִם נְתָנָן – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: בלֹא יְמַלֵּא נַחְתּוֹם חָבִית שֶׁל מַיִם וְיַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְאִם עָשָׂה כֵּן – לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ״? לֵימָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי הִיא, וְלָא ב״הבֵּית הִלֵּל? אֲפִילּוּ תֵּימָא ב״הבֵּית הִלֵּל, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים. א״האִי הָכִי מוּגְמָר וְגׇפְרִית נָמֵי לִגְזוֹר!? הָתָם לָא מְחַתֵּי לְהוּ, דְּאִי מְחַתֵּי סָלֵיק בְּהוּ קוּטְרָא וְקָשֵׁי לְהוּ. אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן נָמֵי לִיגְזוֹר? הָתָם גכֵּיוָן דְּקָשֵׁי לְהוּ זִיקָא לָא מְגַלּוּ לֵיהּ. צֶמֶר לַיּוֹרָה לִיגְזוֹר? אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּיוֹרָה עֲקוּרָה. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא מֵגִיס בָּהּ!? דבַּעֲקוּרָה וְטוּחָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר מָר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים, ההַאי קְדֵרָה חַיְּיתָא שְׁרֵי לְאַנּוּחַהּ ע״שעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה בְּתַנּוּרָא – מ״טמַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי לְאוּרְתָּא, אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ, וְלָא אָתֵי לְחַתּוֹיֵי גֶּחָלִים. וּבְשִׁיל – שַׁפִּיר דָּמֵי, בְּשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל – אֲסִיר, וְאִי שְׁדָא בֵּיהּ גַּרְמָא חַיָּיא – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר מָר: כׇּל מִידֵּי דְּקָשֵׁי לֵיהּ זִיקָא לָא מְגַלּוּ לֵיהּ, הַאי בִּשְׂרָא דְּגַדְיָא וּשְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק – אֲסִיר,⁠1 דְּגַדְיָא וְלָא שְׁרִיק דְּבַרְחָא וּשְׁרִיק – רַב אָשֵׁי שָׁרֵי וְרַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי אָסַר.⁠2 וּלְרַב אָשֵׁי דְּשָׁרֵי, (וְהָתַנְיָא): ״אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם״!? הָתָם דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: ודְּגַדְיָא, בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּבַרְחָא נָמֵי וּשְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק – דְּרַב אָשֵׁי שָׁרֵי זוְרַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי אָסַר.⁠3 וּלְרַב אָשֵׁי דְּשָׁרֵי, (וְהָתַנְיָא): ח״אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם״!? הָתָם טבְּבִשְׂרָא אַגּוּמְרֵי. אָמַר רָבִינָא: הַאי קַרָא חַיָּיא – שַׁפִּיר דָּמֵי; כֵּיוָן דְּקָשֵׁי לֵיהּ זִיקָא, כְּבִשְׂרָא דְגַדְיָא דָּמֵי.: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹכְרִין.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: ילֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֶפְצוֹ לְגוֹי4, וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְלֹא יַלְוֶנּוּ, וְלֹא יִתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.⁠״ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה: הֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל!? לֹא בָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״בש״אבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֲמֵצוֹ לְגוֹי5 אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּכְלֶה קוֹדֶם הַפֶּסַח, דִּבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ככׇּל זְמַן שֶׁמּוּתָּר לְאוֹכְלוֹ – מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י מינכן 95, ובדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״אסור״.
2 כן בכ״י מינכן 95, וטיקן 127. בדפוס שונצינו, וילנא: ״אסיר״.
3 כן בכ״י מינכן 95, וטיקן 127. בדפוס שונצינו, וילנא: ״אסיר״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לנכרי״.
E/ע
הערותNotes
הערות
1 כל עדי התלמוד שלפנינו גורסים ׳עססיות׳. החילוף א-ע יכול לנבוע מערעור גרוניות, ומצביע על מסירה בעל פה של הטקסט. על תפוצת התופעה בתקופת הגאונים עיין עוזי פוקס, מקומם של הגאונים במסורת הנוסח של התלמוד הבבלי, עמ׳ 156.
2 לשון הבריתא הוא ׳עססיות ותורמוסין׳, ומשמע שהם שני דברים נפרדים, ואולי הייתה לו גירסה אחרת. ההשלמה על פי נוסחאות דומות של הפירוש למילה זו הנמצאות בערוך, ערך ׳עססיות׳, ובתשובות רב נטרונאי סימן שצב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×