R. Chananel Taanit 27b – ר' חננאל תענית כז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְחִלְּקוּם וְהֶעֱמִידוּם עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּלָלוּם וּנְתָנוּם בְּקַלְפִּי בָּא יְדַעְיָה וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ בָּא [חָרִים] וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ וְכֵן פַּשְׁחוּר וְכֵן אִימֵּר. וְכֵן הִתְנוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שאפי׳שֶׁאֲפִילּוּ (יהוידיב) [יְהוֹיָרִיב] רֹאשׁ מִשְׁמֶרֶת עוֹלֶה לֹא יִדָּחֶה יְדַעְיָה מִמְּקוֹמוֹ אֶלָּא יְדַעְיָה עִיקָּר (ויהוידיב) [וִיהוֹיָרִיב] טָפֵל לוֹ.: וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.: מְנָהָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אַסִּי אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ט״ו:ח׳} וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. אָמַר אַבְרָהָם רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנֶיךָ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְדוֹר הַפְּלַגָּה א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹדִיעֵנִי בַּמֶּה אִירָשֶׁנָּה א״לאֲמַר לֵיהּ {בראשית ט״ו:ט׳} קְחָה לִי עֶגְלָה מְשׁוּלֶּשֶׁת וְעֵז מְשׁוּלֶּשֶׁת וְגוֹ׳. אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּינַח בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר קׇרְבָּנוֹת בִּזְמַן שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן לְפָנַי מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם עַל כׇּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל קׇרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מִתְכַּנְּסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיוֹשְׁבִין ד׳אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת בַּשְּׁלִישִׁי בָּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי בַּשֵּׁנִי עַל יוֹרְדֵי הַיָּם בַּשְּׁלִישִׁי עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת. בָּרְבִיעִי עַל אַסְכָּרָא שֶׁלֹּא תִּיפּוֹל עַל הַתִּינוֹקוֹת בַּחֲמִישִׁי עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת עוּבָּרוֹת שֶׁלֹּא יַפִּילוּ מֵינִיקוֹת שֶׁיָּנִיקוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבָעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת ק״וקַל וָחוֹמֶר בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַיְצִירָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ נְשָׁמָה יְתֵירָה נִיתְּנָה בּוֹ בָּאָדָם בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל״א:י״ז} שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נָפֶשׁ.: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית ויהי רקיע.: תָּנָא בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד בִּשְׁלָמָא יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד תְּלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ אֶלָּא בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם (מ״טמַאי טַעְמָא) ה׳חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָוַיִין (ותנן) ^אהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה אַל יִפְחוֹת מג׳מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. רַב אָמַר ^בדּוֹלֵג וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק וְרַב דְּאָמַר דּוֹלֵג מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק קָסָבַר כׇּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק וּמִי פָּסְקִינַן וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא קָרָא צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל ר׳רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִן וּשְׁמוּאֵל הָתָם טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּגְזֵירָה מִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין. מֵיתִיבִי פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם וְשֶׁל חֲמִשָּׁה [בְּיָחִיד וְאִם] הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא ג׳שְׁלֹשָׁה הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים ג׳שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִין. למ״דלְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג לִידְלוֹג וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק לִיפְסוֹק שָׁאנֵי הָתָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:ג׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קל״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים קל״ז:ב׳

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ד׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים תכ״ג:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תכ״ג:ב׳

תנו רבנן: ד׳ משמרות עלו מן הגולה: ידעיה חרים פשחור אימר. עמדו הנביאים שביניהם וחלקום לכ״ד משמרות. בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חבירו שש וכן חרים וכן פשחור וכן אימר. וכן התנו נביאים שביניהם שאף על פי שיהויריב ראש משמרה עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו – עמדו ראשי משמרות וקבעו עצמן בתי אבות. משמר שהיה בו חמשה בתי אבות שלשה מקריבין שלשה ימים וב׳ מקריבים ד׳ ימים. ומי שהיה בו ו׳ בית אבות כל אחד מקריב יומו וכן כולן. יש מי שקבעו עצמן לעולם, בית אב שהיה בשבת לעולם אינו מקריב אלא בשבת ומי שהוא ביום ראשון לעולם ביום ראשון. ויש שמגדילין על כל משמר. ויש שהוא מגדילין בכל שבוע כול׳. ירושלמי: ר׳ הוה ממני (מוציאין) [תרין מנויין] אי הוין כדי הוין מתקיימין ואין לא הוו מסתלקין מדדמך. תרגום וישן ויחלום ודמוך וחלם. (ר׳) פקיד לבריה לא תעביד כן אלא מני כולהון כחדא ומני ר׳ חמא בר׳ חנינא בראש. ולמה לא מנייה ר׳ בגין שהשיבו ברבים. ומה שהשיבו ר׳ הוה יתיב מתני ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כולם (הומות) [הומיות אמר] ליה רבי חנינא (כלם) הומות, אמר ליה הן קריתיה אמר ליה קומי רב המנונא דבבל. אמר ליה כד תיחות תמן אמור ליה דמנייתך חכים וידע דלא מיתמני ביומוי. מן דמך ר׳ אמר איני מקבל עד דתמני ר׳ אפס דדרומה והוה תמן חד סב אמר ר׳ חנינא קדמאי אנא תניין וקביל עליה ר׳ חנינא מתמנן תליתאי שמואל ודבית שילה הוי עילים שאלין בשלמא דנשיאה כל יומא והוו דבית שילה עלין ויתבין קדמאי פלגו יקר לשמואל ואותיביה קדמאי על רב לתמן פלג ליה שמואל יקר ואותביה קדמאי אמרו דבית שילה אנן תניין וקביל שמואל עלויה מיתב תליתאי. המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם אומנות גדולה היתה שאין משמר נוטל ושונה בשדה אחוזה עד שיטול חבירו. תנא בתוספתא: אילו משמרות כהנים לוים וישראלים עמדו נביאים שביניהם וקבעום כ״ד משמרות שנאמר צו את בני ישראל אי איפשר לומר כל ישראל אלא מלמד ששלֻחו של אדם כמותו. הגיע זמן המשמר כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר שאין יכולין לעלות לירושלים מתקבצים בעריהם וקורין בעינין קרבנות ובעינין מעשה בראשית ובטלין מן המלאכה (של) [כל] אותה שבת. ולמה קורין בקורבנות ובמעשה בראשית ללמדך שאילמלא המעמדות שמתקבצים וקורין לא נתקיימו מעשה בראשית, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכתיב ויאמר י״י במה אדע כי אירשנה. אמר אברהם לפני הקב״ה רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישראל יחטאו כול׳. תנו רבנן: אנשי משמר. מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון. ואנשי מעמד מתענין ד׳ תעניות בשבוע – בשני על יורדי הים, שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים וגו׳. בשלישי על הולכי מדברות, שנאמר יקוו המים ותראה היבשה. בד׳ על אסכרה שלא תעל בתינוקות, שנאמר יהי מארות מארת כתיב חסר ו׳. בה׳ על עוברות שלא יפילו ועל המניקות שיגדלו בניהם, שנאמר ישרצו המים שרץ. בערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת וכל שכן שבת עצמה – וסנהדרין לבתי אבות מתענין עמהם. באחד בשבת מאי טעמא לא? ר׳ יוחנן אומר מפני הנצרים – פירוש: שיום טוב שלהן הוא. ר׳ שמואל ב״נ אומר מפני שהוא שלישי ליצירה – וכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. כלומר נברא האדם בששי הנה ששי ושבת ויום ראשון הרי שלש ליצירה והוא עדיין חלש. ר׳ שמעון בן לקיש אמר מפני נשמה יתירה שנתנת לאדם בשבת – כדי לאכול ולשתות ולשמוח ולהתענג כגבור בשתיית היין, ואם אין בו כוח גדול אין בו יכולת לשתות, ובמוצאי שבת נטלת מן האדם. ונשתייר תשוי כח לפיכך אין בו יכולת. כדכתיב שבת וינפש, כיון ששבת וי אבדה נפש – כלומר אבדה הנפש היתירה. מתני׳ וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהם – פירוש: קיבלנו מרבותינו שהיו בכל יום קורין פרשת קרבנות, ואחר כך היו קורין סדר בראשית. ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. תנא: בראשית בשנים אמאי בשנים והא ה׳ פסוקי נינהו? ותנן הקורא בתורה לא יפחות מג׳ פסוקים. רב אמר: דולג – פירוש: הראשון קורא שלשה השני חוזר וקורא אחד מאלו השלשה שקראם הראשון והשנים הנותרים מן הפרשה. ושמואל אמר פוסק – הפסוק אחד לשנים כל אחד קורא שלשה. רב אמר דולג – כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. וקיימא לן כרב וכבר פירשנוהו במגילה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון