×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות ט׳:גמרא
;?!
אָ
הא גָּמְרִינַן ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ מדיוה״כמִדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלָא פָּרְכִינַן הָתָם כַּפָּרָה מִיכְתָּב כְּתִיבָא גַּלּוֹיֵי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא אֲבָל הָכָא אִיכָּא לְמֵימַר כּוּלַּהּ מִילְּתָא לָא גָּמְרִינַן. אֶלָּא כדא״רכִּדְאָמַר רַבִּי חָמָא בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא שְׂעִיר וּשְׂעִיר ה״נהָכָא נָמֵי שְׂעִיר וּשְׂעִיר וְאִיתַּקּוּשׁ שְׂעִירֵי רְגָלִים לִשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מַה שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֵינָן מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים אֵינָן מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.: אִיבַּעְיָא לְהוּ כִּי אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף הָנֵי מִילֵּי בְּחֵטְא שֶׁאֵין סוֹפוֹ לִיוָּדַע אֲבָל חֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע כְּמִי שֶׁיֵּשׁ יְדִיעָה בַּסּוֹף דָּמֵי וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ ויוה״כוְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ חֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע הַשְׁתָּא מִיהָא חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה׳ קָרֵינָא בֵּיהּ. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף וְחֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי ר״חרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים דִּבְרֵי ר״ירַבִּי יְהוּדָה.: ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי ר״חרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי טַעְמֵיהּ דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קְרָא {ויקרא י׳:י״ז} וְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה וְהַאי קְרָא בְּשָׂעִיר דר״חדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב וְיָלֵיף עָוֹן עָוֹן מִצִּיץ נֶאֱמַר כָּאן עֲוֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {שמות כ״ח:מ״ג} עֲוֹן מָה לְהַלָּן טוּמְאַת בָּשָׂר אַף כָּאן טוּמְאַת בָּשָׂר. אִי מָה לְהַלָּן עוֹלִין אַף כָּאן עוֹלִין עֲוֹן הָעֵדָה כְּתִיב. מִכְּדֵי מִיגְמָר גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי נְכַפַּר דר״חדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אַדִּידֵיהּ וְאַדְּצִיץ נָפְקָא מִינַּהּ לְהֵיכָא דְּנִשְׁבַּר הַצִּיץ אָמַר קְרָא עֲוֹן עָוֹן אֶחָד הוּא נוֹשֵׂא וְאֵין נוֹשֵׂא ב׳שְׁנֵי עֲוֹנוֹת. וּנְכַפַּר צִיץ אַדִּידֵיהּ ואדר״חוְאַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נָפְקָא מִינַּהּ לְטוּמְאָה דְּאֵירְעָה בֵּין זֶה לְזֶה אָמַר קְרָא אוֹתָהּ אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֶרֶת נוֹשֵׂא עָוֹן. רַב אָשֵׁי אָמַר כְּתִיב הָכָא עֲוֹן הָעֵדָה עֵדָה וְלֹא קָדָשִׁים וְהָתָם כְּתִיב עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים קָדָשִׁים וְלֹא עֵדָה. אַשְׁכְּחַן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים דִּמְכַפְּרִי עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא שְׂעִירֵי רְגָלִים דִּמְכַפְּרִי עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף מְנָלַן. כִּדְאָמַר ר׳רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא שְׂעִיר וּשְׂעִיר ה״נהָכָא נָמֵי שְׂעִיר וּשְׂעִירמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
וכיון דכתיב ושעיר, וו מוסף, ואיתקש שעירי רגלים לשעירי ראשי חדשים, במה שאילו מכפרין אילו מכפרין. איבעיא להו, כי קאמר ר׳ יהודה בחט שאין סופו להוודע, אבל חט שסופו ליוודע כמי שיש בו ידיעה לבסוף דמי, ושעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר וכול׳, ופשטנה מיהא דתניא, על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף אבחט שאין סופו ליודע, שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, דברי ר׳ יהודה. בר׳ שמעון אומר, שעירי הרגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף. גמאי טעמא, שעיר ושעיר, ו׳ מוסף, ואיתקש, ולא אשכחנן לה כפרה במקום אחר, דמי שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים, בר קרבן הוא, ומי שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף, שעיר של יום הכיפורים הנעשה בפנים תולה, ומי שאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף, שעיר של יום הכיפורים הנעשה בחוץ מכפר, על כרחיך לא מכפרי שעירי הרגלים אלא על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף. ושעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל בשר קדש טמא, דברי ר׳ שמעון. מאי טעמא, יליף עון עון מציץ, בשעיר ראש חדש כתיבד ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגומ׳, ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וגומ׳, והיא חטאת דראש חדש, ובציץ כתיבה והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים וגו׳, וגרסינן בתחילת יומאו, על מה הציץ מרצה, על הדם ועל הבשר ועל החלב שניטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון וכול׳, קתני מיהא בשר שניטמא ונקרב הציץ מרצה, כך עון הכתוב בשעיר ראש חדש, מכפר על טהור שאכל קדש {טמא}. ודחינן, אי מה בציץ אינו נושא אלא על עון העולים על גבי המזבח, אף שעיר ראש חדש אינו מכפר אלא על העולים. ופרקינן, עון העדה כתיב, כלומר עון העדה, הקרבן שבא על עון העדה, והיא החטאת שכפרתה באכילתה, כדכתיבז ואכלו אתם אשר כפר בהם, חמלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין. ואימא, שעיר דראש חדש מכפר בטהור שאכל קדש טמא, טובעלים שניטמאו ונקרבו, ונשבר הציץ ואינו מכפר, יהא שעיר ראש חדש מכפר בשניהם. ודחינן, עון כתיב, עון אחד הוא נושא, ואינו נושא שתי עונות כול׳. רב אשי אמר, בשעיר ראש חדש כתיב עון העדה, ולא הקדשים, ובציץ כתיב עון הקדשים, ולא עון העדה.מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
א כן הוא בכי״ר ב׳ (אלא שהוגה שם ׳וחטא׳, ונמחק שאין). וכן גרס ר״י מיגש. ולגרסה זו אינו מכפר על חטא שסופו ליוודע. בשאר כתה״י כלפנינו בגמרא, וחטא שסופו ליוודע. ור״י מיגש הביא גרסה נוספת ׳וחטא שאין סופו ליוודע׳, וגם גרסה זו משמעה כגרסה שלפנינו, כי רישא בחטא שסופו ליוודע, ומכפר לר׳ יהודה. ובחידושי הרשב״א מהד׳ הרב סופר: שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף [בחטא] שאין סופו לידע, כלו׳ על זה שאין סופו לידה דוקא. וי״ג [וחטא] שאין סופו לידע, כלו׳ ועל זה ועל זה. וב׳ הגרסאות בפר״ח.
ב בגמרא לפנינו הסדר הפוך, וסוגית הגמרא על שעירי הרגלים היא להלן בסוף העמוד ובדף י,א. ור״ח לפי סדר המשנה קודם שעירי הרגלים ורק אחר כך שעירי ראש חודש.
ג בגמרא לפנינו, כל זה מופיע בדף י,א.
ד ויקרא י טז-יז.
ה שמות כח לח.
ו דף ז,א.
ז שמות כט לג.
ט =ובעולים.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144