גמרא
פירוש
הא גָּמְרִינַן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וכיון דכתיב ושעיר, וו מוסף, ואיתקש שעירי רגלים לשעירי ראשי חדשים, במה שאילו מכפרין אילו מכפרין. איבעיא להו, כי קאמר ר׳ יהודה בחט שאין סופו להוודע, אבל חט שסופו ליוודע כמי שיש בו ידיעה לבסוף דמי, ושעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר וכול׳, ופשטנה מיהא דתניא, על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף אבחט שאין סופו ליודע, שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, דברי ר׳ יהודה. בר׳ שמעון אומר, שעירי הרגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף. גמאי טעמא, שעיר ושעיר, ו׳ מוסף, ואיתקש, ולא אשכחנן לה כפרה במקום אחר, דמי שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים, בר קרבן הוא, ומי שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף, שעיר של יום הכיפורים הנעשה בפנים תולה, ומי שאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף, שעיר של יום הכיפורים הנעשה בחוץ מכפר, על כרחיך לא מכפרי שעירי הרגלים אלא על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף. ושעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל בשר קדש טמא, דברי ר׳ שמעון. מאי טעמא, יליף עון עון מציץ, בשעיר ראש חדש כתיבד ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגומ׳, ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וגומ׳, והיא חטאת דראש חדש, ובציץ כתיבה והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים וגו׳, וגרסינן בתחילת יומאו, על מה הציץ מרצה, על הדם ועל הבשר ועל החלב שניטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון וכול׳, קתני מיהא בשר שניטמא ונקרב הציץ מרצה, כך עון הכתוב בשעיר ראש חדש, מכפר על טהור שאכל קדש {טמא}. ודחינן, אי מה בציץ אינו נושא אלא על עון העולים על גבי המזבח, אף שעיר ראש חדש אינו מכפר אלא על העולים. ופרקינן, עון העדה כתיב, כלומר עון העדה, הקרבן שבא על עון העדה, והיא החטאת שכפרתה באכילתה, כדכתיבז ואכלו אתם אשר כפר בהם, חמלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין. ואימא, שעיר דראש חדש מכפר בטהור שאכל קדש טמא, טובעלים שניטמאו ונקרבו, ונשבר הציץ ואינו מכפר, יהא שעיר ראש חדש מכפר בשניהם. ודחינן, עון כתיב, עון אחד הוא נושא, ואינו נושא שתי עונות כול׳. רב אשי אמר, בשעיר ראש חדש כתיב עון העדה, ולא הקדשים, ובציץ כתיב עון הקדשים, ולא עון העדה.מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
א כן הוא בכי״ר ב׳ (אלא שהוגה שם ׳וחטא׳, ונמחק שאין). וכן גרס ר״י מיגש. ולגרסה זו אינו מכפר על חטא שסופו ליוודע. בשאר כתה״י כלפנינו בגמרא, וחטא שסופו ליוודע. ור״י מיגש הביא גרסה נוספת ׳וחטא שאין סופו ליוודע׳, וגם גרסה זו משמעה כגרסה שלפנינו, כי רישא בחטא שסופו ליוודע, ומכפר לר׳ יהודה. ובחידושי הרשב״א מהד׳ הרב סופר: שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף [בחטא] שאין סופו לידע, כלו׳ על זה שאין סופו לידה דוקא. וי״ג [וחטא] שאין סופו לידע, כלו׳ ועל זה ועל זה. וב׳ הגרסאות בפר״ח.
ב בגמרא לפנינו הסדר הפוך, וסוגית הגמרא על שעירי הרגלים היא להלן בסוף העמוד ובדף י,א. ור״ח לפי סדר המשנה קודם שעירי הרגלים ורק אחר כך שעירי ראש חודש.
ג בגמרא לפנינו, כל זה מופיע בדף י,א.
ד ויקרא י טז-יז.
ה שמות כח לח.
ו דף ז,א.
ז שמות כט לג.
ח פסחים דף נט,ב.
ט =ובעולים.
הערות
Gemara
Peirush