R. Chananel Shevuot 9a – ר' חננאל שבועות ט.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה.: ולר׳וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף בַּר קׇרְבָּן הוּא שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ אַמַּאי מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. הַאי שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין סָבַר לַהּ כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר כׇּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ חִיצוֹן לִפְנִימִי מָה פְּנִימִי אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת אַף חִיצוֹן אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת.: עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף שְׂעִירֵי רְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה.: א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר קְרָא {במדבר כ״ח:ט״ו} וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה׳ חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה׳ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לכדר״ללְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לַה׳ אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. א״כאִם כֵּן לֵימָא קְרָא עַל ה׳ מַאי לַה׳ לִכְדַאֲמַרַן. וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא א״כאִם כֵּן נֵימָא קְרָא חַטָּאת ה׳ מַאי לַה׳ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וּנְכַפַּר נָמֵי אפי׳אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ מָה זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו אַף זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. אַשְׁכְּחַן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְנָלַן וְכִי תֵּימָא הָא נָמֵי כִּדְתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִיכָּא לְמִיפְרַךְ אִי מִדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁכֵּן תָּדִיר אִי מִדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁכֵּן מְרוּבָּה כַּפָּרָתוֹ וְכִי תֵּימָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

אסיקנא^א דשני השעירים, הנעשה בחוץ והנעשה בפנים, אינם מכפרין בשאר עבירות, אלא בטומאת מקדש וקדשיו בלבד. מתני׳. ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף כול׳. מאי טעמא, דכתיב ושעיר עזים אחד לחטאת ליי׳, חט שאין מכיר בו אלא יי׳ שעיר זה מכפר. ואחריתי^ב, יהא כפרה לפני שמיעטתי את הירח. ואקשינן, ויכפר שעיר ראש חדש אשאר עבירות. ודחינן, תנא דבי ר׳ ישמעאל, הואיל וזה בא בזמן קבוע, ושעיר יום הכיפורים בא בזמן קבוע, מה שעיר יום הכיפורים אין מכפר אלא בטומאת מקדש וקדשיו, אף זה כן.מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.

הערות

^א בגמרא אמרו כן לר׳ ישמעאל שמחייב בקרבן אפילו למי שלא היתה לו ידיעה מתחילה, ואין השעיר הנעשה בחוץ מכפר עליו, אלא על מי שלא היתה לו ידיעה כלל. אבל לר׳ עקיבה שחולק עליו, ילפינן לה במשנתנו ממלבד חטאת הכיפורים׳.

^ב הלשון משובש (ואולי פירש ר״ח ׳והאי מיבעי ליה׳ שמי שחולק על ר׳ יהודה מפרש לקרא לכדריש לקיש). – כתב הרי״ף: אמר הקב״ה שעיר זה יהא כפרה עלי על שמיעטתי את הירח. כלומר, ... אמר לה הקב״ה הנני עושה לך כבוד שמיישב את דעתך תחת שמיעטתיך, ומאי ניהו שיהו ישראל בכל ראש חודש מקריבין קרבן [לפני] לכפר עוונותיהן, לפיכך אמר הקב״ה הביאו כפרה לפני בראש חודש לכפר עליכם, כדי שתשלמו עלי קרבן כפרה זה את הכבוד שאמרתי לעשות לירח בשביל שמיעטתיו. ומקורו בתשובת גאון (אסף תש״ב עמ׳ 99): אמר הקב״ה לישראל הביאו כפרה לפני בשביל שמיעטתי את הירח, והכין פירושה, כי שם כבוד לירח בשביל שמיעטו, שהוא מכפר להון כדי לעשות לו כבוד בכפרה שהוא מכפר להן.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון