גמרא
פירוש
חַטַּאת הַכִּפּוּרִים וְאִיתַּקּוּשׁ חִיצוֹן לִפְנִימִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואסיקנאא, אמר קרא מלבד חטאת הכיפורים, ואיתקש חיצון לפנימי. מתני׳. ר׳ שמעון בן יהודה אומר משמו, שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל הטמא, מוסף עליהן של רגלים שמכפרין על טהור שאכל הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, מוסף עליהן של יום הכפורים שמכפר על טהור וכול׳. וגמרא דילה פשוטה היא. ואקשינן, אי הכי דרגלים נמי ניכפרו אדיום {הכיפורים}, דכי כתיב אחת, בשעיר הנעשה בפנים כתיב. ופרקינן, אלא לעולם אחת משמע ליה, ושני התםב דאמר קרא על גקרנות אחת בשנה, בקרנות מזבח הפנימי הוא דמכפרא כפרה אחת, אבל בקרנות מזבח החיצון מכפר אפילו שתי כפרותד. יתיב רבה וקאמר, אמר עולא א״ר יוחנן, תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימין. אמר ליה רב חסדא מאן צאית לך ולר׳ יוחנן רבךה, וכי קדושה שבהן להיכן הלכה. אמר ליה רבה, והרי קטרת שנשתיירה מן השנה שעברה שנינו בשקלים פרק ד׳ שמחללין אותה על מעות האומנין, פירוש, אומנין שבנו בית המקדש או עשו מלאכה בקדשו ובאין ליטול שכרן, נותנין להם בשכרן מותר התרומהז, ומחללין אותה בשכרן וכול׳, אמאי מחללין אותה, נימא קדושה שבהן להיכן הלכה. אלא ש״מ כל כי האי גוונא לא אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה.מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
א הלשון מוקשה, כי ר״ח לא הביא את שאלת הגמרא עליה נסובה מסקנה זו.
ב כן הוא בכתי״מ ופ׳, ובריטב״א. ולפנינו: הכא.
ג צ״ל, קרנותיו.
ד רש״י פירש דאחת בשנה דרישא דקרא קאי על קרנותיו של מזבח הפנימי, אבל אחת בשנה דסיפא דקרא קאי גם על שעיר החיצון. ופירוש ר״ח נראה כמו שכתב הריטב״א: ואחרים פירשו דודאי גם אחת קמא אשעיר קאי, אלא דס״ל לר״ש בן יהודה דלא יליף מיניה שעיר החיצון בהיקשא דידהו, דרחמנא כתב ביה מיעוטא, מדכתיב קרנותיו, קרנותיו דמזבח הפנימי.
ה בשיטה מקובצת על מעילה דף יב,א כתב שאי אפשר לגרוס יתיב רבה וקאמר להא שמעתא, וגם לגרוס, ולר׳ יוחנן רבך, דר׳ יוחנן הוא רבו של עולא ולא של רבה. אלא או שגורסים יתיב עולא וכו׳, או שגורסים יתיב רבה ולא גורסים רבך.
ו וכן כתב ר״י מיגש: פירוש, כגון שבנו בבית המקדש או שעשו כלים ממלאכת הקדש. ומשמעות הגמרא במעילה דף יד,ב דאיירי באומנים העושים בבנין. אבל בירושלמי שקלים מפרש לה באומני בית אבטינס, וכן פירש רש״י כאן, וראה תוס׳ ד״ה מפרישין.
ז ככל הנראה יש כאן ט״ס, וצ״ל מותר הקטורת (ואולי צ״ל, שיירי התרומה, והכוונה לשיירי תרומת הלשכה, וכדעת הרמב״ם בפרק ד מהל׳ שקלים הל׳ ח שבונים את ההיכל והעזרות משיירי הלשכה).
הערות
Gemara
Peirush