×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ׳.גמרא
;?!
אָ
נוֹטֵל אֶת הַכִּיסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִחֲדָן לְהַטְמָנָה אֲבָל יִחֲדָן לְהַטְמָנָה מְטַלְטְלִין אוֹתָן. אִיתְּמַר נָמֵי כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יַעֲקֹב א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַבִּי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִחֲדָן לְהַטְמָנָה אֲבָל יִחֲדָן לְהַטְמָנָה מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רָבִינָא אוֹמֵר אבְּשֶׁל הֶפְתֵּק שָׁנוּ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גִּיזֵּי צֶמֶר שֶׁל הֶפְתֵּק אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן וְאִם הִתְקִינָן בַּעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מְטַלְטְלִין אוֹתָן. תָּנָא רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה צָרִיךְ לְקַשֵּׁר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר באֵין צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אִיתְּמַר רַב אָמַר קוֹשֵׁר וּשְׁמוּאֵל אָמַר חוֹשֵׁב וְרַב אַסִּי אָמַר גיוֹשֵׁב אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִישֵּׁר ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִישֵּׁב. בִּשְׁלָמָא רַב הוּא דְּאָמַר כת״קכְּתַנָּא קַמָּא וּשְׁמוּאֵל נָמֵי הוּא דְּאָמַר כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא רַב אַסִּי דְּאָמַר כְּמַאן. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא דיוֹצְאִין בְּפָקוֹרִין וּבְצִיפָא בִּזְמַן שֶׁצְּבָעָן (בְּשֶׁמֶן) וּכְרָכָן בִּמְשִׁיחָה לֹא צְבָעָן (בְּשֶׁמֶן) וְלֹא כְּרָכָן בִּמְשִׁיחָה אֵין יוֹצְאִין בָּהֶם וְאִם יָצָא בָּהֶן שָׁעָה אַחַת מִבְּעוֹד יוֹם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צבע וְלֹא כְּרָכָן בִּמְשִׁיחָה מוּתָּר לָצֵאת בָּהֶן. אָמַר רַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה לֹא ינענעו בְּיָדוֹ אֲבָל מְנַעַנְעוֹ בְּגוּפוֹ אֲבָל אִם הָיָה (עליו) מַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין מִבְּעוֹד יוֹם מְנַעַנְעוֹ בְּיָדוֹ ש״משְׁמַע מִינָּה. וּמַאן תְּנָא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דרשב״גדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר זְעֵירִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרוּם לְשׁוּם עֵצִים וְאָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר וְלָא יָדַעְנָא אִי בֵּית הַמִּשְׁתֶּה הֲוָה אִי בֵּית הָאֵבֶל הֲוָה. מִדְּקָאָמַר אִי בֵּית הַמִּשְׁתֶּה הֲוָה אִי בֵּית הָאֵבֶל הֲוָה דַּוְקָא בֵּית הָאֵבֶל אוֹ בֵּית הַמִּשְׁתֶּה דִּטְרִידִי אֲבָל הָכָא קָשַׁר אִין לֹא קָשַׁר לָא. אָמַר רַב יְהוּדָה המַכְנִיס אָדָם מְלֹא קוּפָּתוֹ עָפָר וְעוֹשֶׂה בָּהּ כׇּל צָרְכּוֹ דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא רַבָּה ווְהוּא שֶׁיִּחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית. אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא כְּמַאן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאִי כְּרַבָּנַן הָאָמְרִי בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּבָעֵינַן מַעֲשֶׂה אֶלָּא מִידֵּי דְּבַר עבידא בֵּיהּ מַעֲשֶׂה אֲבָל מִידֵּי דְּלָא בַּר מיעבדא בֵּיהּ מַעֲשֶׂה לָא. נֵימָא כְּתַנָּאֵי זבַּכֹּל חֹפִין אֶת הַכֵּלִים חוּץ מִכְּלֵי כֶסֶף בִּגְרַתְקוֹן הָא נֶתֶר וָחוֹל מוּתָּר. וְהָתַנְיָא נֶתֶר וָחוֹל אָסוּר מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה וְלָא קַשְׁיָא (הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן). הָא רַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר הָא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְהָא דְּשָׁרֵי כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵימָא סֵיפָא אֲבָל לֹא יָחוֹף בָּהֶם שְׂעָרוֹ וְאִי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשְׁרָא קָשָׁרֵי דִּתְנַןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וקיימא לן כרבא דאמר לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה [אבל יחדן להטמנה]⁠1 מטלטלין אותן דהא ר׳ נמי תני כוותיה. ורבינא דהוא בתראה אוקמה למשנתינו בשל הפתק. פירוש הפתק – לשון יוני הוא. כגון אוצר המוטל לסחורה. כדתנן (בבלי ע״ז ל״ט:): החגבין הבאין מן הסלילה אסורין ומן ההפתק מותרין, ותניא (בבלי ע״ז מ׳:): חגבין והקפלוטאות הבאין מן ההפתק ומן האוצר ומן הספינה מותרין. כדתנינן: גיזי צמר של הפתק אין מטלטלין אותן אם התקינן בעל הבית לישתמש בהן מותר. חריות של דקל שגררן לעצים ונמלך עליהן לישיבה2 – אוקימנא ר׳ חנינא בן עקיבא אומר צריך לקשר. רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך לקשר. אמר רבה בר בר חנה הילכתא כרבן שמעון בן גמליאל. ואף על גב דאמר רב יקשר, הא אמר שמואל יחשוב כרבה בר בר חנה. ודר׳ אסי נמי דאמר כי האי תנא דתני יוצאין בפיקריון ובציפה כו׳ – פירוש: פיאה נכרית, והוא שיער שעושה בכפה,⁠3 והקרח נותנן בראשו. ונראה כי אותו שיער שבכפה4 שער ראשו הוא, ואם יצא בהן שעה אחת מבעוד יום דיו. הא דאמר רב אסי עדיפא מדשמואל. ונמצא רב לגבייהו יחיד ויחיד ורבים הלכה כרבים.⁠5 הא דאמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר – כבר פירשתיה במסכת יום טוב (ר״ח בבלי ביצה ח׳.). ולא אכרעא בהא מילתא. נימא כתנאי בכל חפין את הכלים כו׳ – מלשון אשה חופפת וסורקת כו׳.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן הושלם בדפוס וילנא מן הגמרא. בכ״י וטיקן 128 הושמט ע״י הדומות.
2 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״לישבה״.
3 כן כנראה צ״ל. בספר הנר בשם ר״ח: ״לכיפה״. בכ״י וטיקן 128: ״בכפח״.
4 כן כנראה צ״ל. בספר הנר בשם ר״ח: ״שבכיפה״. בכ״י וטיקן 128: ״שבכפח״.
5 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״כדברים״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144