גמרא
פירוש
אַבָּא שַׁלָּחָא הֲוָה אוְאָמַר הָבִיאוּ שְׁלָחִין וְנֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. מֵיתִיבִי בנְסָרִין שֶׁל כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אבא שלחה – פירוש: פושט עורות היה. וקיבלין1 מרבותינו דהלכתא כר׳ יוסי דקיימא לן מעשה רב ואמר ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי: אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן. נמצא כי עשה מעשה כשמועתו, דתניא: עורות של בעל [הבית]2 מטלטלין אותן. של אומן אין מטלטלין אותן. ר׳ יוסי אומר זה וזה מטלטלין. הילכך עורות של אומן הואיל וראויין לישב עליהן ואין נפסדין אינו מקפיד עליהן ומותר לטלטלן. אבל נסרין של אומן הואיל ואם ישב עליהן נפגמין הילכך קפיד עליהן ואסור לטלטלן.3 אמר ר׳ חנינה: הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד עבודת המשכן. ותניא כוותיה אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן. כיצד? הן זרעו וקצרו והעלו קרשים מקרקע לעגלה, אתם לא תזרעו ולא תקצרו כו׳. הא דתנן אבות מלאכות4 ארבעים חסר אחת כו׳. ואמר ר׳ יונתן בן אלעזר כנגד מלאכת ומלאכה שבתורה והן ס״א. כשתוציא ג׳ ׳מלאכות׳ הכתובין בויכולו השמים, וד׳ שכתוב בהן ׳ועשית׳ ׳ויעשה׳ ׳ותעשה׳ ׳ולרגל המלאכה׳, וי״ג שכתב ׳כל מלאכת עבודה׳, הרי כ״א. נשארו מ׳, ובכללם ׳ששת ימים תאכל מצות5׳ עד ׳לא תעשה מלאכה׳. ולמה זכה6 כי בפירוש אמרו בתלמוד ארץ ישראל: שבא זה הכתוב להשלים ל״ט מלאכות בתורה. ויש מי שמוציא מכלל אילו ארבעים ׳ויבא7 הביתה לעשות מלאכתו׳, ונשארו ל״ט. ויש מי שמוציא ׳והמלאכה היתה דים׳. ולדברי הכל נשארים ל״ט מלאכות. פיס׳ בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן בכ״י וטיקן 128. בספר הנר בשם ר״ח: ״וקיבלנו״.
2 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״הבית״.
3 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״לטלטן״.
4 כן בראב״ן שבת ע״ג. בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128: ״מלאכת״.
5 כן בראב״ן שבת ע״ג. בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128: ״צות״.
6 כן בכ״י וטיקן 128 וגם בראב״ן שבת ע״ג. בשם ר״ח.
7 מלת ״יוסף״ הושלמה בנדפס על פי הפסוק, אך היא חסרה גם בכ״י וטיקן 128 וגם בראב״ן שבת ע״ג. בשם ר״ח.
הערות
Gemara
Peirush