×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת ל״ה.גמרא
;?!
אָ
תְּרֵי תִילְתֵי מִיל. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: פַּלְגָא דְּדַנְקָא. וְחִילּוּפַהּ בְּחַלְּתָא. דְּאָמַר רַבָּה: אחַלְּתָא בַּת תְּרֵי כוֹרֵי שְׁרֵי לְטַלְטוֹלַהּ, וּבַת תְּלָתָא כוֹרֵי אֲסִיר לְטַלְטוֹלַהּ; וְרַב יוֹסֵף אָמַר: בַּת תְּלָתָא כוֹרֵי נָמֵי שְׁרֵי, בַּת אַרְבְּעָה כוֹרֵי אֲסִיר. אָמַר אַבָּיֵי: בְּעַי מִינֵּיהּ דְּמָר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ בַּת תְּרֵי כוֹרֵי לָא שְׁרָא לִי. כְּמַאן? כְּהַאי תַּנָּא, דִּתְנַן: ב״כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּורֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית: אע״פאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם, וְהֵן מַחֲזִיקוֹת מ׳אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח, שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בַּיָּבֵשׁ – טְהוֹרִים. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי גּוּדְשָׁא תִּילְּתָא הָוֵי. אַבָּיֵי חַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּקָא דָּאוֵי לְמַעֲרָב. א״לאֲמַר לֵיהּ: וְהָתַנְיָא: ״כׇּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימִין״!? א״לאֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? לָא, פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. א״דאִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּקָא דָּאוֵי לְמִזְרָח. א״לאֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. וְסִימָנָיךְ כַּוְּותָא.: ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה חֲצִי מִיל.: א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הָרוֹצֶה לֵידַע שִׁיעוּרוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה – יַנִּיחַ חַמָּה בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וְיֵרֵד וְיִטְבּוֹל בַּיָּם וְיַעֲלֶה, וְזֶהוּ שִׁיעוּרוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה. א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא: הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם – יַעֲלֶה לְרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וְיִצְפֶּה וְיִרְאֶה כְּמִין כְּבָרָה בַּיָּם, וְזוֹ הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רַב: מַעְיָן הַמִּיטַּלְטֵל – טָהוֹר, וְזֶהוּ בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ביה״שבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה – כֹּהֲנִים טוֹבְלִין בּוֹ. לְמַאן? אִילֵימָא לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה – סְפֵקָא הוּא!? אֶלָּא ביה״שבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה, לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי כֹּהֲנִים טוֹבְלִין בּוֹ. פְּשִׁיטָא!? מַהוּ דְתֵימָא: בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי מֵישָׁךְ שָׁיֵיךְ בדר׳בִּדְרַבִּי יְהוּדָה? קָא מַשְׁמַע לַן דְּשָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲדַר מַתְחֵיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן שַׁבָּת, וַהֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי לְעִנְיַן תְּרוּמָה. בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן שַׁבָּת – לְחוּמְרָא. אֲבָל לְעִנְיַן תְּרוּמָה – מַאי הִיא? אִילֵימָא לִטְבִילָה? סְפֵקָא הִיא?מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וכיון שפירשנו: רבה אמר: ג׳ רביעי מיל, ורב יוסף אמר: שני שלישי מיל – אמרנו: וחילופיו בחלתא: רבה נותן בה מידה שתי כור, ורב יוסף נותן בה מידה שלש כור – מותר, יתיר – אסור. נמצא רב יוסף מוסיף על שיעורו של רבה. תרויהו סבירא להו כהאי שיעורא מטלטלא מליאה וריקנית ומנא היא, הלכך שריא לטלטולה. אמר אביי: בעיי מיניה1 {דמר}2 הלכה למעשה, ואפילו חלתא בת ארבעים סאה שהוא כור ושליש כור לא התיר לי. כי האי דתנן בכלים פרק {ט״ו}:⁠3 כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית, אף על פי שיש להן שולים4 ומחזיקות מ׳ סאה בלח שהן כוריים ביבש – טהורים – כלומר: אינה כלי, לפיכך אינה מקבלת טומאה. והילכתא כרבה. רבי נחמיה אומר: משתשקע החמה עד שיעור כדי הילוך חצי מיל – זהו בין השמשות. אמר רבי {חנינא}:5 הרוצה לידע שיעורו של ר׳ נחמיה – יניח חמה בראש הכרמל, ירד ויטבול בימא של טבריא ויעלה, וזהו שיעור ר׳ נחמיה. אמר ר׳ חייא: הרוצה לראות בארה של מרים – יעמד6 בראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזהו בארה של מרים. אמר רב יהודה אמר רב: מעין המטלטל – מטהר, זה היא בארה של מרים. ואסיקנא: בתר דשלים בין השמשות דרבי יהודה, מתחיל בין השמשות דר׳ יוסי. הילכך, לר׳ יוסי בבין השמשות דרבי יהודה – טובלין הכהנים בו, דהא עדיין לא העריב השמש, ולכשיעריב השמש – לר׳ יוסי נטהרו. אמר ר׳ יוחנן: הילכתא כרבי יהודה לעיניין שבת, דאמר: משתשקע החמה – קדש היום. והילכתא כר׳ יוסי, דאין כהנים טבולי יום אוכלין בתרומה עד שלים בין השמשות דר׳ יוסי.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״מצוה״.
2 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״דמר״.
3 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״י״ד״.
4 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״שולמם״.
5 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״נחמיה״.
6 כן בכ״י וטיקן 128. בדפוס וילנא תוקן ל: ״יעלה״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144