גמרא
פירוש
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אאֵין טוֹמְנִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל וַאֲפִילּוּ מִבְּעוֹד יוֹם? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּחֶלֶת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְיַטְמִין? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ומפני מה אמרו אין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף1 משחשיכה? גזירה שמא יטמן ברמץ ויבוא לחתות בגחלים. תנו רבנן: בין השמשות2 מן היום ומן הליל, ספק כולו מן היום וספק כולו מן3 הלילה, מטילין4 אותו5 לחומרו שני ימים. ואמרינן: למאי הילכתא? לטומאה. כדתנן במסכת זבין פרק א׳ (משנה זבים א׳): ראה ב׳ ימים בין השמשות ספק לטומאה ולקרבן – פי׳: האיש מטמא בראייות, והאשה בשלשה ימים. עכשיו איש שראה ביום שבת בין השמשות: אם תאמר בין השמשות כולו יום הוא – הנה ראייה אחת בשבת, עוד ראה ביום ראשון בין השמשות – הנה ראייה שנייה ביום ראשון. ואם תאמר – בין השמשות של יום ראשון חציו מליל יום ב׳ הוא, הנמצא שראה ג׳ ימים בג׳6 ראייות, בשבת וביום ראשון ויום שני. וקיימא לן: שתים לטומאה, שלש לקרבן. ראה אחד בין השמשות – ספק לטומאה: יש לומר כולו מן היום ובעל קרי הוא, ואינו טמא אלא יומו. ויש לומר בין השמשות חציו יום. לשלשה ימים או לשלשה לילות – הרי זה זב גמור. ותניא בתוספתא (תוספתא זבים א׳:ד׳): ומודי ר׳ יוסי שאם ראה אחת בין השמשות, אף על פי שאין כאן כדי טבילה וסיפוג – יש בו שתי ראייות, ששני ימים חולקין אותה. וכן היה ר׳ יוסי אומר: ראה אחת בין השמשות – ספק לטומאה ופטור מן הקרבן. ראה שתים בין השמשות – ספק לטומאה ולקרבן. אחת ודאי ושתים בין השמשות, או אחת בין השמשות {ושתים ודאי}7 – ודאי לטומאה וספק לקרבן. שתים ודאי ואחת בין השמשות, {או שתים בין השמשות ואחת ודאי – ודאי לטומאה ולקרבן}.8 סוף הברייתא: ואיזהו בין השמשות? משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – זהו (יום) {בין השמשות}.9 הכסיף העליון והשוה לתחתון – זהו לילה, דברי רבי יהודה. ר׳ נחמיה אומר: בין השמשות – משתשקע החמה עד כדי הילוך חצי מיל. רבי יוסי אומר: בין השמשות כהרף עין, הלילה נכנס והיום יוצא ואי איפשר לעמוד עליו. ואמרי׳ על הא דר׳ יהודה: הא גופא קשיא. ומתרץ רבה: כרוך ותני: איזהו בין השמשות? (כהרף עין הלילה נכנס)10 משתשקע החמה וכל זמן שפני מערב מאדימין את המזרח. וסימניך כוותיה – פי׳: אם יהיה נר דולק בבית ובו חלון פתוח למערב, מתראה אור הנר כנגד פתח החלון במזרח. וגם הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון – עדיין בין השמשות הוא. הכסיף העליון והשוה לתחתון – זהו לילה. ורב יוסף תני לה הכי:11 איזהו בין השמשות? משתשקע החמה וכל זמן שפני מערב מאדימין למזרח – עדיין הוא יום. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון –12 בין השמשות. הכסיף העליון והשוה לתחתון – לילה. ואזדו לטעמיהו, דאיתמר: שיעור בין השמשות, בכמה? רבה אמר: כדי הילוך שלשה רבעי מיל. {ורב יוסף אמר: שני שלישי מיל}.13 נתננו סימן זה לדבר שיהא נוח לתלמיד: בהין של תורה שהוא י״ב לוגין, רביעית ג׳ לוגין, ושליש ד׳14 לוגין. נמצאו שלשה רביעית ט׳ לוגין, ונמצאו שני שלישי הין ח׳ לוגין. הרי יש בין שלשה רביעיות ובין שני שלישים לוג אחד, שהוא חצי שתות. כמוהו חשבון המיל ששיערו בו רבה ורב יוסף. נמצא שיעור רבה יתר על השיעור דרב יוסף – כדי הילוך חצי שתות מיל.15 שמע מינה: שלא נתנו סימן לשיעור, אלא לדבר שנחלקו בו, שהוא משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין, והיינו חצי שתות מיל משיכסיף עליון עד שישוה לתחתון16 כדי הילוך חצי שתות מיל.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״ומוסיף״.
2 כן בכ״י וטיקן 128, וכן ברוב עדי נוסח של הבבלי. בדפוס וילנא נוסף כאן: ״ספק״.
3 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״וכו״ (בהחלפת אותיות דומות).
4 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״חשילין״.
5 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״אות״.
6 כן בכ״י וטיקן 128. בדפוס וילנא תוקן ל: ״בב׳ ״.
7 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״ושתים ודאי״.
8 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 המלים חסרות.
9 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״יום״.
10 מלים אלו מופיעות בכ״י וטיקן 128 כנראה בהשפעת השורה הקודמת.
11 המלים ״תני לה הכי״ הוכפלו בכ״י וטיקן 128.
12 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״העלין״.
13 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 המלים חסרות.
14 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״ד׳ ״.
15 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״מילי״.
16 כן בכ״י וטיקן. בדפוס וילנא תוקן ל: ״משתשקע החמה עד שיכסיף התחתון״.
הערות
Gemara
Peirush