×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קל״ח.גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אמִדְּרַבָּנַן הִיא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל. מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי בהַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר גאׇהֳלֵי קְבַע לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה חַיָּיב חַטָּאת דאֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה.: וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת.: אִיבַּעְיָא לְהוּ שִׁימֵּר מַאי אָמַר רַב כָּהֲנָא השִׁימֵּר חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּרַבָּנַן מְחַיְּיבִי חַטָּאת וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף אַלְּמָה לָא הֲרֵי עִיר שֶׁל זָהָב דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה. מַאי הִיא דְּתַנְיָא לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב וְאִם יָצְאָה חַיֶּיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא תֵּצֵא וְאִם יָצְאָה פְּטוּרָה ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב לְכַתְּחִילָּה. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי סָבְרַתְּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אדר״מאַדְּרַבִּי מֵאִיר קָאֵי דְּאָמַר חַיֶּיבֶת חַטָּאת אַדְּרַבָּנַן קָאֵי דְּאָמְרִי פָּטוּר אֲבָל אָסוּר וַאֲמַר לְהוּ אִיהוּ מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה. ומִשּׁוּם מַאי מַתְרִינַן בֵּיהּ רַבָּה אָמַר מִשּׁוּם בּוֹרֵר רַבִּי זֵירָא אָמַר מִשּׁוּם מְרַקֵּד. אָמַר רַבָּה כְּוָותִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹרֵר נוֹטֵל אוֹכֵל וּמַנִּיחַ הַפְּסוֹלֶת אַף הָכָא נָמֵי נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת. אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא כְּוָותִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מְרַקֵּד פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה אַף הָכָא נָמֵי פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה. תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל זטַלִּית כְּפוּלָה לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ לְכַתְּחִילָּה. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב כִּילָּה מַהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ אַף מִטָּה אֲסוּרָה מִטָּה מַהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת כִּילָּה וּמִטָּה מַהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת. וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּקָאָמַר אַף מִטָּה אֲסוּרָה כִּדְקַרְמֹנָאֵי הָא דְּקָאֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת כִּדְדִידַן. אָמַר רַב יוֹסֵף חֲזֵינָא לְהוּ לְכִילֵּי דְּבֵי רַב הוּנָא דְּמֵאוּרְתָּא נגידו וּמִצַּפְרָא חֲבִיטָא רַמְיָא. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא חוִילוֹן מוּתָּר לִנְטוֹתוֹ וּמוּתָּר לְפוֹרְקוֹ. וְאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ואין הלכה כר׳ אליעזר. מתני׳ וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב. איבעיא לן תלא מאי וסליקא חיובא מדרבנן (ובלבד) שלא יעש׳ כדרך שהוא עושה בחול. מנקיט אביי חומרי מתנייתא ותני הגוד והמשמרת כילה וכסא [גלין] לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור כלומר איסורא דרבנן. אהל קבוע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת אבל המטה והכסא והטרסקל והאסלא מותר לנטותו בתחלה. פי׳ משמרת הא דאמרן והיא מסננת של יין. גוד הוא חמת מים. בלולב [וערבה] (הגזול) (דף מח) משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא. ומלינן ביה מיא והולכי דרכים נועצים יתידות בארץ וקושרין (אחת) [אותו] זה בחוטין עבין ותולין אותו באלו היתידות להצטנן מימיו. כילה שיש בגנה טפח כסא גלין הוא של חוליות. טוענין עליו קרשים ויושבין עליו וכשעומדין פורקין אותו מטה כגון הא דידן ולא ברירא לן מלאכתה אלא דברים מוכיחין שהיא מטה (גיליתא) [גללניתא]. והכרעים שמחזיר רפויין הן ולפיכך היא מותרת כדאמרינן (לעיל שבת מז ע״ב) אם היה רפוי מותר. ולגבה היא עשויה במסמרים והיא זקופה ומרביצה לישן עליה הואיל ולגבה עשויה אינה חשובה כאהל וכן כסא לשבת בו וזה שאמר גורר אדם מטה וכסא וספסל שלשתן טעם אחד הן. טרסקל הוא קערה פשוטה כגון שלחן קטן וכדתניא ר׳ יוסי בר׳ יהודה נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל וזרק ונח על גביו גם זה לגביו עשוי לאכול בו. או לתת בו חפצים. אסלא הוא ספסל של ברזל. דתנן האסלא טמא המדרס וטמא מת (פרשה) [ופירושו] היא טמאה מדרס. והברזל טמא טמא מת. וספסל זה של ברזל. ועליו עור נטוי לישב עליו. ותנן עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח ואמרינן בתחלת עירובין מאי עור אסלא אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן עור אסלא עור כסא של בית הכסא והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא אלו כולן מותר לנטותן בתחלה. ואין נותנין לתלויה בשבת ר׳ אליעזר דתני ונותנין לתלויה בשבת סבר מותר לשמר בתחלה בשבת וחכמים אוסרין ואיבעיא לן אליבא דרבנן שימר מאי ואמר רב כהנא חייב חטאת ופי׳ שימור בשוגג חייב חטאת דלא אשכחן במזיד בשבת חייב חטאת. אלא כל שהוא בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב מיתה ועל זה הטעם אמרו משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום בורר ר׳ זירא אמר משום מרקד. סבר בורר ומרקד שניהן אבות מלאכות הן ובורר ומרקד כעין דבר אחד הן ולא נחלקו בשמותן אלא מפני שהיה במקדש ולמה (רבא) [רבה] ור׳ זירא אלא להודיעך שאם התרו בו משום מרקד אליבא דרבה אינו חייב וכן אליבא דר׳ זירא אם התרו בו משום בורר. והלכתא כר׳ זירא. תאני רמי בר יחזקאל טלית כפול לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור. פי׳ אדם שקפל טלית וקשרה בין ב׳ כתלים והדביק קצוות הטלית בארץ ונכנס לישן תחתיה בגגה כאמצע ושופעת ויורדת למטה בארץ כמלוא קומת אדם ברוחב אהל עראי הוא. ומפני שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה לפיכך פטור אבל אסור. ואם היו עליה חוטין מאתמול ונטה אותה מותר. והא דבעי רב כהנא מרב כילה מהו א״ל אף מטה אסורה מכלל שגם כילה אסורה פי׳ מטה דקרמינא. היא מטה של פרסיים. ורב לטעמיה דאשכחינן בסוף כירה רב ושמואל דאמרי תרווייהו המחזיר מטה של פרסיים בשבת חייב חטאת ומסתברא דהאי מטה של פרסיים לא יתכן לו להחזירה אלא אם יתקע לפי שמלבנותיה וכרעיה דחוקין ואינן נשלבין אלא אם יתקע בהן וכיון שתקע בהן חייב כולה היא כילה שיש בגגה טפח או בפחות משלשה סמוך לגגה טפח.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144